אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העסק לבת, הבית לבן: איך מעבירים נכסים לדור הבא? צילום: גטי אימג'ס

מדריך כלכליסט

העסק לבת, הבית לבן: איך מעבירים נכסים לדור הבא?

צברתם נכסים והקמתם משפחה, ועכשיו צריך לתכנן את העברת הרכוש. מה כדאי לעשות, למה כדאי לשים לב - ואיך מנטרלים את הכעס, החשש ואי הנעימות שעשויים להיות כרוכים בדבר?

23.01.2021, 11:05 | אתי אפללו

אף אחד לא אוהב לחשוב על המוות, או באופן כללי על תרחישים שליליים. לכן, הנטייה היא לדחות את העיסוק בהעברת הרכוש לדור הבא לגיל מבוגר. אבל מכיוון שאין לדעת איך יתפתחו החיים, זו אינה פרקטיקה מומלצת. העיסוק במה להשאיר לדור הבא ואיך להעביר לו רכוש, צריך להתחיל בהקדם.

קראו עוד בכלכליסט

1) מה קורה אם לא הוריתי מה לעשות עם רכושי?

 

לפני שנצלול לדרכי העברת הרכוש, נזכיר שקודם כל יש לדאוג ליציבות בהכנסות עבור הדור הבא. עליכם לבדוק שיש לכם כיסוי שארים בקרן הפנסיה, והאם יש צורך בביטוח חיים.

כתיבת צוואה (אילוסטרציה), צילום: שאטרסטוק כתיבת צוואה (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק כתיבת צוואה (אילוסטרציה), צילום: שאטרסטוק

אם יש לכם רכוש ולא הבעתם כל רצון באשר למה תרצו שייעשה בו, תבוצע חלוקה לפי הקבוע בחוק הירושה: חצי לבן או בת הזוג, וחצי לילדים - בחלקים שווים, כאשר כל אחד יקבל נתח מכל סוג של רכוש. כך למשל, אם יש שני ילדים ושתי דירות, בן או בת הזוג יקבלו 50% מכל דירה וכל ילד יקבל 25% מכל דירה. רכוש הנחשב "מטלטלין" – עובר במלואו לבן הזוג.

במצב בו חלוקה זו לא מתאימה לכם, עליכם להביע זאת במפורש. שימו לב שכל עוד לא עשיתם זאת במפורש ובאופן רשמי – יש פתח לטעון שהחלוקה נעשית לפי חוק. לדוגמא: אם חד הורית שקנתה דירה לילד הבכור ורשמה אותה על שמו, מתוך רצון שהדירה שבה היא מתגוררת ורשומה על שמה תעבור לילד הצעיר – וכך תהיה דירה לכל ילד. במקרה כזה, אם האם לא תביע רצון מפורש ומגובה משפטית לפני מותה שהדירה בה היא מתגוררת תעבור כולה לידי הבן הצעיר – על פי החוק ירשו אותה שני הילדים חצי חצי, כך שלילד הבכור תהיה דירה וחצי, ולצעיר חצי דירה.

2) איך עושים זאת?

מבחינה אישית, ברגישות. נושאי הורשה וירושה מעוררים מחלוקות קשות ומפרקים משפחות, וילדים נותרים עם טינה זה כלפי זה ותחושת אפליה. אין ספק שהרכוש הוא שלכם וזכותכם המלאה להעבירו בהתאם לרצונכם בלבד, ושיח בהיר וכנה יכול לנטרל מבעוד מועד תחושות קשות. מבחינת מנגנוני העברת הרכוש נזכיר שלושה, המתאימים בהתאם למצבו האישי ולצרכיו של כל אחד.

צוואה: ניתן לערוך צוואה בכתב ידו של המצווה, עם חתימה ותאריך, שתחתם על ידי המוריש בפני שני עדים שאינם נהנים ממנה. ניתן לחתום על צוואה אצל נוטוריון. צוואה שנעשתה בפני עדים או בפני נוטוריון ניתן להפקיד בידי רשם הירושות – והיא תימסר לידי הנהנים לאחר הפטירה. אם מעוניינים לשנות צוואה – עושים צוואה מאוחרת באחת מהדרכים הללו. בני זוג יכולים לעשות גם צוואות ההדדיות שמסתמכות זו על זו ולקבוע שרק לאחר מות שניהם הרכוש עובר לדור הבא. היכולת לחזור מצוואה כזו ולשנותה מוגבלת יותר.

מכיוון שהכתוב בצוואה נבחן לאחר מותו של המוריש, כדאי שלא תהיינה עמימות וחוסר בהירוות לגבי רצונו. הניסוח צריך להיות בהיר וברור. באמצעות צוואה ניתן להשאיר רכוש לכל אדם שהוא, ללא קשר לקרבת הדם.

קרן נאמנות: קרן נאמנות היא קרן אליה מועברים הנכסים של המוריש עוד בחייו, והוא מגדיר מי הנהנים ממנה, והוראות להפעלתה בעודו בחייו. מבנה כזה מאפשר ודאות גבוהה לגבי הורשת הנכסים. כך, אם אדם התגרש והתחתן בשנית והוא רוצה לוודא עוד בחייו שנכסים מסוימים יגיעו אך ורק לילדיו הגדולים ללא מלחמות ירושה, הוא יכול לעשות זאת באמצעות העברתם לקרן הנאמנות. "המנגנון הזה מומלץ במיוחד כאשר יש פעילות עסקית, נכסים רבים או סוגי נכסים שונים למוריש - נדל"ן, השקעות, מניות וכדומה. זהו מנגנון מומלץ גם כאשר יש רגישות משפחתית – כיוון שרצונותיו של המוריש ברורים עוד בחייו, וניתן לנהל כל משבר משפחתי שמתפתח סביבם", מציין עו"ד עידן בן יעקב, ממשרד בן יעקב, העוסק בניהול הון משפחתי.

לקרן נאמנות יש גם יתרונות מיסוי שונים: "בהתאם לפסיקה כיום בישראל, יש פטור על העברת נכסי מקרקעין מנהנה לקרן נאמנות. יש להיוועץ עם מומחה מיסוי שכן הדבר ייתכן וישתנה בהתאם למהות הקרן ואופי פעילותה", מציין עו"ד בן יעקב. עם זאת צריך לזכור שחזרה מקרן נאמנות היא מורכבת, שכן קרן נאמנות היא מבנה משפטי נפרד למוריש ולנהנים. בנוסף, יש עלות של כמה אלפי שקלים בשנה להקמתה ולתפעולה.

העברת רכוש בחיים: המנגנון השלישי הוא העברת הרכוש לדור הבא בעודכם בחיים כמתנה. כאן, צריך להיות ערים האם יש השלכות מיסוי להעברה כזו, או שהיא נהינת מפטורים. העברת רכוש כמתנה ברוב המקרים לא תהיה הפיכה. היא יוצרת ודאות מוחלטת לגבי השאלה מי יקבל את הרכוש, שכן הוא כבר עבר על שמו, אך מנגד – המוריש נפרד ממנו ואין לו עוד שום מילה מה יעשה בו. "יש כאן עניין אישי ואף פסיכולוגי של המוריש, העברת הרכוש כמתנה עשוי לסייע לשמור על 'שלום בית' ולהקטין נקודות חיכוך בין היורשים, אך מבחינה פסיכולוגית המוריש נשאר עם רכוש דל יותר", מציין עו"ד בן יעקב, "באופן עקרוני ניתן להעניק מתנה ולהתנות אותה בתנאי. למשל - אב מעניק מתנה לבנו את הדירה אבל בתנאי שהוא לא ימכור אותה עד מותו של האב. אם מתנה הותנתה בתנאי שהופר, לעתים ניתן לדרוש אותה בחזרה, אך מדובר בהליך מורכב ולכן תנאי המתנה צרכים להיות מוגדרים מראש ובכתב - באופן ברור. כשמדברים על מתנה, צריך להיות ערים גם להבדל בין שימוש להענקת מתנה. אם אדם מזמין את בנו לגור איתו בביתו, זה לא אומר שהוא נתן לו את הדירה במתנה, ואחרי מותו הוא יקבלה". 

3) מה בדבר העסק?

אם יש עסק משפחתי שצריך להעביר לדורות הבאים, כדאי להיות ברורים מאוד, ולנהל תהליך מסודר – מי מהיורשים תופס איזו עמדה בניהול העסק – אם בכלל, ובנפרד להסדיר גם מהם אחוזי הבעלות שכל אחד מהיורשים. מומלץ לערוך הסכם או אמנה משפחתית בנוגע לאופן ניהול העסק, והסכם משפחתי המפרט זכויות וחובות של כל אחד מבני המשפחה, וכמובן – להסדיר את זכויות החתימה של כל אחד מבעלי התפקידים.

לשאלות ולמידע על רכוש, זכויות, צוואות, התנהלות פיננסית נכונה, זכויות עבודה, משכנתאות ופנסיה, מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק של כלכליסט "הקורונה והכיס ".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות