אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרנות הנאמנות: "השינוי במדד הבנקים יפגע בציבור, הנזק גדול מהתועלת" צילומים: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

קרנות הנאמנות: "השינוי במדד הבנקים יפגע בציבור, הנזק גדול מהתועלת"

איגוד קרנות הנאמנות שלח לרשות ני"ע מכתב שבו הביע את התנגדותו לשינוי בהרכב מדד הבנקים. במכתב ביקש האיגוד לבצע את הרפורמה באופן מדורג ולא להכניס למדד מניות שאינן בנקים. הרשות דחתה את הבקשה, וכעת האיגוד שם את מבטחו במנכ"ל הבורסה

24.01.2021, 06:51 | עירית אבישר

הקרב על מדד הבנקים מתחמם: לפני עשרה ימים רשות ני"ע, בראשות ענת גואטה, הודיעה למנהלי קרנות הנאמנות כי יצטרכו להקטין חשיפה למניות של בנק הפועלים ובנק לאומי בקרנות העוקבות אחר מדד הבנקים, וזאת בשל שינוי צפוי במדד. ההחלטה של הרשות עוררה התנגדות נחרצת אצל מנכ"ל הבורסה איתי בן־זאב, שלא חושב שיש לבצע שינויים בהרכב המדד. כעת מנסים מנהלי קרנות הנאמנות למצוא פתרון למבוי הסתום. ל"כלכליסט" הגיעה התכתבות בין איגוד מנהלי קרנות הנאמנות לרשות ני"ע, שממנה עולה כי הרשות מתבצרת בעמדתה.

"אין סיבה להיעתר לפנייה"

קראו עוד בכלכליסט

הקרנות העוקבות אחר מדד הבנקים מנהלות כיום 7.4 מיליארד שקל. רשות ני"ע רוצה להפחית את משקל מניות שני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, שעומדים על מעל 30% כל אחד, ל־22.5%, מה שיחייב את הקרנות למכור מניות שני הבנקים הגדולים בהיקף כולל של 1.5 מיליארד שקל. המטרה של הרשות היא ליצור ביזור, כך שייכנסו למדד חברות נוספות הנושקות לתחום הבנקאות כמו ישראכרט, שב"א, וחברת פיבי המחזיקה בשליטה בבנק הבינלאומי, וכך, לשיטתה, המדד יהיה מפוזר יותר.

באיגוד קרנות הנאמנות, שבראשו עומד אלי בבלי, מתנגדים להצעה להפחית את המשקל של בנק הפועלים ובנק לאומי. "צעד זה יביא לפגיעה אנושה בקרנות הסל העוקבות אחר מדד הבנקים ולפגיעה חמורה בציבור המשקיעים, באופן שהנזק כתוצאה מכך יגבר פי כמה וכמה על התועלת", כתב בבלי לרשות ני"ע. עוד הוא מוסיף כי "הרכבו הנוכחי של מדד הבנקים משקף באופן המהימן ביותר ביחס לכל אפשרות אחרת את מצב ענף הבנקאות בישראל. מדובר במדד מצליח מאוד, עם ביקושים קבועים, הן מטעם הגופים המוסדיים והן מצד לקוחות קצה. כמו כן, מדובר בסקטור (הקרנות שעוקבות אחר מדד הבנקים — ע"א) יציב מאוד. למעשה, גם בירידות החדות שחווה השוק בישראל בתחילת משבר הקורונה, הפדיונות בקרנות המתמקדות בחשיפה לבנקים היו נמוכים יחסית".

על אף התנגדות מנהלי הקרנות לשינוי המוצע, הם נוקטים גישה פרקטית ומציעים במכתבם פשרות שונות שנועדו לפתור את הקונפליקט, כמו ביצוע ההחלטה של הרשות באופן הדרגתי, וכן הם מביעים התנגדות לכך שהשינוי בהרכב המדד יכלול כניסה של מניות חדשות, שאינן בנקים; כלומר, באיגוד מציעים שאת הירידה במשקל מניות הבנקים הגדולים תחליף עלייה במשקל הבנקים הקטנים יותר.

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי, צילומים: אוראל כהן יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי | צילומים: אוראל כהן יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי, צילומים: אוראל כהן

בענף קרנות הנאמנות חוששים כי השינוי במתכונת הנוכחית, כמו גם כניסת מניות שאינן בנקים, יגרום לפדיונות של מיליארדי שקלים מהקרנות, בעיקר מצד משקיעים מוסדיים, שרוכשים את הקרנות כדי לייצר חשיפה למניות הבנקים לפי משקלן האמיתי.

יום לאחר שליחת המכתב השיבה רשות ני"ע תשובה שלילית ונחרצת למנהלי קרנות הנאמנות. "לא מצאנו לנכון להיעתר לפנייתכם. בהחלטתנו זו ראינו לנגד עינינו את ריכוזיותו החריגה של המדד, אשר באה לידי ביטוי הן במספר רכיביו המצומצמים (5 מניות — ע"א) והן במשקל הדומיננטי של שתי המניות המרכזיות בו (הפועלים ולאומי — ע"א), אשר עשוי להגיע כדי שני שלישים מהמדד", כתב אבי לאור, סגן מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות ברשות ני"ע.

ברשות מציינים כי הם מודעים לכך שסקטור הבנקאות בישראל ריכוזי, וגם מרכז השקעות ציבור בהיקף ניכר. "לכן נמנענו מנקיטת צעדים שהופכים את המדד לכזה שעומד באמות מידה מקובלות בארץ ובעולם מבחינת פיזור. פעלנו להביא לפתרון מאוזן ומתון, אשר יאפשר לקרנות להמשיך ולהשקיע במדד, אשר שומר על מיצובו כמייצג סקטור הבנקאות, ותוך מיתון הסיכון הנובע מהריכוזיות הנוכחית הקיימת בו", נכתב במכתב התשובה.

בענף קרנות הנאמנות מאוכזבים כמובן מהתשובה. "מוזר שאחרי 20 שנים שמדד הבנקים קיים, ברשות ני״ע נזכרו בבעיית הריכוזיות במדד שמשקף את הריכוזיות בבנקאות בישראל. המדד עמד בכל המבחנים בשנות קיומו, כולל ב־2008 כשהיה משבר פיננסי שהשפיע על כל הבנקים בעולם", אומר גורם בכיר בענף.

ברשות ני"ע דוחים את הטענה כי "נזכרו פתאום לשנות את המדד", ומציינים כי לפי החוק, אסור למנהל קרן להשקיע יותר מ־25% מנכסי הקרן בני"ע אחד, וכי קרנות העוקבות אחר מדד הבנקים הוחרגו באופן זמני מהדרישה במסגרת הרפורמה שהפכה את תעודת הסל לקרנות. ההקלה הזו היתה בתוקף עד אפריל 2020, והוארכה בשנה נוספת, אך ברשות החליטו שלא להאריך אותה שוב, ולכן מאפריל הקרוב יצטרך משקל מניות הפועלים ולאומי לרדת.

המניות שנהנות מהשינוי

 

ברשות ני"ע לא מתרגשים מההתנגדות של הבורסה לשנות את המדד. ומבחינתם אם כך יהיה הדבר, אז שמנהלי הקרנות יפנו לעורך מדד חלופי שיבנה מדד חדש. ברשות חושבים שזה יהיה צעד חיובי, שיכניס תחרות לתחום המדדים שנשלט כיום על ידי הבורסה. באיגוד הקרנות מבינים שמסגרת לוחות הזמנים קצרה, ויום לאחר קבלת התשובה מרשות ני"ע שיגרו מכתב לבורסה, ואף שהם אינם תומכים במהלך, הם ביקשו שהבורסה תעשה שינוי במתודולוגיה של מדד הבנקים, על מנת שיוכלו להמשיך ולעקוב אחריו, ובמקביל לעמוד בהנחיות הרשות. הבורסה טרם השיבה לפנייה, אולם לאור התגובה החריפה של בן־זאב בשבוע שעבר למהלך של גואטה, שאותו כינה שרירותי וחסר היגיון כלכלי, הוא לא צפוי להיעתר לבקשה.

מי שבינתיים מרוויחות מהמצב שנוצר הן המניות שמועמדות להיכנס למדד הבנקים החדש. מאז נודע על החלטת הרשות, מניית שב"א עלתה במעל 30%, פיבי ב־5%, וישראכרט ב־7.5%, בעוד מדד הבנקים עלה ב־3%. הזינוק הוא מתוך הערכה שהשינוי במדד וכניסתן של החברות אליו, ייצרו ביקוש למניות מצד מנהלי הקרנות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות