צילום: Netflix
עושים לביתנו: קורונה - הזווית האופטימית
לקרוא נובלה קצרה ומהפנטת, להתכונן לט”ו בשבט עם הילדים ולהכין כיסונים טורקיים דקיקים. הדברים שהכי כדאי לעשות כשאי אפשר לצאת
טלוויזיה
להתפעל מסדרה טורקית משובחת
יש משהו כל כך קרוב ורחוק, דומה ושונה ב"מוסכמות" (Ethos), הסדרה הטורקית החדשה של נטפליקס, בשביל הצופים הישראלים, שלא מפתיע שהיא נהפכה לשיחת היום פה. הסדרה על כמה נשים טורקיות המתמודדות עם מיקומן על הסקאלה של חברה מודרנית/משוחררת ושמרנית/דתית, ועם נושאים כמו כפייה דתית, כיבוד אורחות חיים ופריצה לעולם שמאפשר לך לחיות לא לפי המוסכמות המקובלות. הסדרה גם עוסקת בקבלת "האחר" (ובמקרה זה האחרות) בחברה, מה שהופך אותה לרלבנטית מאין כמוה בימים אלה.
“מוסכמות” של ברקון אויה רחוקה מאוד מהטלנובלות הטורקיות הפופולריות שהפכו את "הסרט הטורקי", שם קוד לסרט שבוכים בו, ל"דרמה טורקית", סדרה שמתמכרים אליה ומודים על כך רק בלחש. לא בכדי אחת הדמויות בה היא כוכבת של טלנובלה כזאת. הדגש על הנשים והרצונות שלהן (שהזכירו לי את הסרט הטורקי הנהדר "ילדות פרא" מ־2015) הוא רק אחת הסיבות שסדרה זו כה מושכת. האחרות הן התסריט הכתוב היטב, המפתיע, האורג הכל באופן מהודק, ובעיקר צוות השחקניות המהפנטות את המבט אל המסך.
רותה קופפר
ילדים
להכין פרדס מבצק משחק
“Dough Story” (סיפור בצק) הוא יוזמה של סתיו גררה, אם לשניים שאחרי שנים של ניסיונות בהכנת בצק משחק לילדיה החליטה להתחיל לייצר ערכות משחק ייעודיות לפי נושאים כמו חגים ומועדים. הבצק עשוי מחומרים טבעיים בלבד וניתן לשימוש מגיל צעיר. אליו מתלוות חותמות עץ בעבודת יד שאותן היא מייצרת משאריות של עצים שאספה. לרגל ט”ו בשבט היא מציעה ערכה בנושא פירות הדר, שבה 3 בצקים טבעיים בצבעי חום אדמה, צהוב לימוני, וכתום עמוק, ענפים טבעיים ועלים ליצירת הפרדס.
110 שקל דרך אתר מרמלדה מרקט.
רעות ברנע
מתכון
גוזלמה במילוי תרד וגבינות של השף קונדיטורית דנה שחר
מצרכים לכ־13 יחידות
לבצק:
• 630 גרם (4 כוסות וחצי) קמח לבן
• 450 גרם יוגורט 7 אחוזי שומן
• כפית וחצי מלח
למילוי:
• 2 צרורות עלי מנגולד
• קופסת עלי תרד טריים
• צרור בצל ירוק
• 200 גרם גבינה צהובה מגורדת
• 200 גרם גבינת מוצרלה מגורדת
• 200 גרם גבינת קשקבל
• 300 גרם גבינה בולגרית 24 אחוזי שומן
• מלח ופלפל (לפי הטעם)
• שמן זית
אופן הכנה:
מערבבים את כל חומרי הבצק במיקסר עם וו לישה עד שהבצק הופך לעיסה אחידה וחלקה (7-6 דקות).
מכסים בניילון נצמד ושמים במקרר לארבע שעות לפחות (רצוי ללילה שלם).
מוציאים את הבצק מקירור. שוטפים את התרד היטב ומייבשים, שוטפים את המנגולד וקוצצים (לא דק מדי).
מניחים את התרד והמנגולד על תבנית שעליה נייר אפייה. שופכים מעט שמן זית ומערבבים. מכניסים לתנור שחומם מראש ל־170 מעלות למשך 20-15 דקות. מוציאים ומצננים.
מחלקים את הבצק ל־13 חתיכות שוות.
מפזרים מעט קמח על כל אחת מהחתיכות, מפזרים ומרדדים לצורת עיגול או אליפסה — לעובי הכי הכי דק שניתן בלי שייקרע.
לוקחים חופן מתערובת המנגולד והתרד, מניחים באמצע כל חתיכה ומשטחים מעט. את הצדדים משאירים נקיים. במרכז התערובת מניחים את הגבינות.
סוגרים כל חתיכה לצורת חצי עיגול. מהדקים היטב באמצעות צביטה חזקה ומניחים בצד.
מחממים כף שמן זית במחבת נון־סטיק לחום בינוני, מניחים את הגוזלמה ונותנים לה להזהיב, הופכים לצד השני ומטגנים עד שמזהיב גם הוא.
רעות ברנע
ספר
לצלול לתוך הזיה חלומית
“אליאנה גולדסטיין” הוא ספרון צנום. נובלה של הקולנוען והסופר הארגנטינאי מרטין רכטמן (בתרגומה היפה של סוניה בר־שילון ז"ל, הוצאת זיקית) שחוויית הקריאה בה מזכירה קצת הזיית סמים, או חלום. הקול של הגיבור מזכיר את גיבוריו של מורקמי: גבר בודד, מנוכר, אבל עם נפש פעילה, שמספר על עצמו בכנות בגוף ראשון ונמצא במין חיפוש מתמיד. רק שכאן רכטמן לוקח את הגיבור ומרעיף עליו ג'וינטים מכל הסוגים והמינים. וזאת למה? כי הסיפור מתרחש בעיר גדולה, בואנוס איירס, על רחובותיה ומועדוניה והמפגשים האנושיים שלה. ובתוכם הגיבור, אדם שחי לבדו בבניין מכובד, והשכן שמעליו — פסנתרן מקצועי — מתאמן מדי בוקר ומדי ערב עם מבחר יצירות קלאסיות. נשמע נחמד? גיבורנו סובל מזה. ערב אחד מזדמן לו להכיר בחורה (שעל שמה קרוי הספר), שמביאה איתה גראס מיוחד, כזה שעושה את המוזיקה של השכן לשמיימית. אבל אחרי שהבחורה נעלמת והגראס נגמר, מתחיל גיבורנו לחפש את החומר המסוים הזה שהפך את הבלתי נסבל לנסבל. וכך מתחיל מסעו ברחבי העיר, החיפוש אחר הדבר שיהפוך את החיים לנסבלים. נובלה קצרה, מיוחדת, נקראת במהירות, ומשאירה טעם של עוד מהיצירה של רכטמן.
שירי לב־ארי
