היצואנים נגד הממשלה: "הרפיסות בטיפול בדולר בלתי נתפסת"

שורה של תעשיינים ישראלים בכירים, בהם מנכ"ל ומייסד קרן פימי ישי דוידי, גיבשו מספר צעדי מדיניות עבור ממשלת ישראל כדי לטפל במה שהם מכנים "מגפת הדולר". כלומר, הצניחה החדה בערך של המטבע האמריקאי. "אנו בזמן פציעות. במידה והממשלה לא תפעל מיידית זו תהיה בכייה לדורות", כך אומר דוידי בשיחה מיוחדת עם "כלכליסט" על רקע הירידה הדרמטית בשער הדולר. במהלך החדש שיזם נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, משתף דוידי פעולה עם תעשיינים בכירים רבים, בהם מנכ"ל אלביט מערכות בצלאל מכליס, מנכ"ל רד דרור בין, מנכ"ל כתר אודי שגיא ומנכ"ל מר תעשיות מריאן כהן.

ישי דוידי. "במדיניות נכונה של הממשלה והרגולטורים ניתן לעצור ולנצח את המגמה ההרסנית הזו של היחלשות הדולר. במידה והממשלה לא תפעל מיידית זו תהיה בכייה לדורות" | צילום: יונתן בלום

התעשיינים מציעים שורה של צעדי מדיניות לביצוע מיידי, בעיקר על ידי הממשלה וגם על ידי בנק ישראל, כאשר כל הצעדים מיועדים "לשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי לאור שערי המטבע ולאפשר את שימור הייצוא הישראלי ומשרות איכותיות במשק".

"מפעלים יעברו לכל העולם"

הצעדים כוללים הפחתות מסים לרבות מס מעסיקים, עלויות מוניציפליות - כמו ארנונה ושאר היטלי עירייה, להפחית עלויות שקליות וזאת מכיוון שההכנסות של אותם תעשיינים צנחו בתקופה האחרונה על רקע היחלשות הדולר. בנוסף, מבקשים דוידי וחבריו הקמת קרן פיצויים להתמודדות עם השלכות שער החליפין, בדומה לתוכנית אשר פיצתה עסקים על הפגיעה הכלכלית שנגרמה בעקבות משבר הקורונה.

נציין כי הצעדים המוצעים עלולים להיות בלתי ישימים מבחינה משפטית בשל תקופת הבחירות. וזאת מכיוון שאין תקציב מאושר, אין ממשלה מתפקדת ואין כנסת.

כמו כן מבקשים התעשיינים גם צעדים שיקלו על הרגולציה והבירוקרטיה, ומוסיפים בקשה הממוענת לנגיד בנק ישראל אמיר ירון: הפחתת הריבית הנומינאלית כך שתהפוך לריבית שלילית, צעד שאינו נפסל בבנק המרכזי ונבחן ברצינות בימים אלו.

נזכיר בהקשר הזה כי רק לאחרונה, אחרי שהדולר צנח בכמה אחוזים תוך שעות בודדות והגיע ל־3.11 שקל, שפל של 24 שנים, ספג בנק ישראל הרבה חיצי ביקורת. בעקבות הצניחה החופשית של המטבע האמריקאי החליט הבנק במפתיע לגבש תוכנית רכישות של 30 מיליארד דולר לשנת 2021 שהם כ־2.5 מיליארד דולר לחודש.

"במידה ושער הדולר הנוכחי יישאר כפי שהוא, קצב הפיטורים ילך ויגבר", מסביר דוידי בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, "פימי היא בעלת שליטה ב־30 חברות ישראליות ופועלת ב־50 מפעלים בישראל והינה הגוף התעשייתי הגדול במשק. היקף ההשקעות השנתי הממוצע בחברות עצמן הוא למעלה מ־250 מיליון דולר כל זאת בכדי להתמודד עם התחרות מול העולם. בתחילה לא ישימו לב לכך, אך חברות יעבירו אנשים, קווי ייצור ומפעלים לכל העולם, כולל העולם המערבי. זהו מהלך הרסני שהאנשים שיפוטרו לא היו צריכים להיות מפוטרים וחלקם הגדול מגיע מהפריפריה".

דוידי הוסיף כי "במדיניות נכונה של הממשלה והרגולטורים, גם פיסקלית וגם מוניטרית, ניתן לעצור ולנצח את המגמה ההרסנית הזו של היחלשות הדולר. אנו בזמן פציעות. במידה והממשלה לא תפעל מיידית זו תהיה בכייה לדורות".

"ישראל היא משק קטן ואסור לאבד את הצניעות. כדי לבנות כלכלה חזקה אנו חייבים כלכלה שמייצאת", אומר אחד התעשיינים הפעיל ביוזמה. "עם כל הכבוד ל־9 מיליון ישראלים, חייבים את השווקים הבינלאומיים כדי לצמוח. היום מתחילה להיות עדיפות גדולה לחו"ל. השער נמוך וההוצאות השקליות בשמיים. כל ההוצאות עלו ב־10% והכנסות ירדו. חייבים לייצר כלכלה יותר טובה", אומר אותו תעשיין.

לדבריו, "אפשר לעשות הרבה דברים ולא רק קניית דולרים. יש הרבה מאוד פתרונות וצריכים לנסות. זה שאין תקציב מדינה זו הפקרות וזה מטורף, שלא לדבר על כל קופסאות התקציב ההזויות האלה. רפיסות הממשלה היא בלתי נתפסת. הם לא עושים כלום. רק שיעשו דיון אחד על הדולר, לפחות שידונו בזה".

סיכון מקורות הפרנסה

"אני מצפה שהממשלה תיישם את שורת הכלים העומדים לרשותה בכדי להבטיח את המשך הפריחה של הייצור הטכנולוגי במיוחד באזורי עדיפות לאומית", הוסיף ל"כלכליסט" נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס. מנכ"ל רד דרור בין טען כי "הייסוף האגרסיבי מהווה סכנה מוחשית ליצוא הישראלי. בעוד שבשווקים מפותחים, אירופה וארה"ב, הפגיעה העיקרית תהיה בשורת הרווח של חברות ישראליות המייצאות לשם, אולם הייצוא עצמו יימשך - במקרה של שווקים מתפתחים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית הייסוף החריג בשקל מעמיד בסכנה את עצם המשך הייצוא בשל הרווחיות הנמוכה גם כך באזורים אלו. מאחר שקשרי סחר אלו הם גם אינטרס לאומי של מדינת ישראל, אנו מצפים מהממשלה לנקוט בצעדים מיידים".

מנכ"ל אלביט מערכות בצלאל מכליס ומנכ"ל מר תעשיות מריאן כהן. "זמן פציעות" | צילום: עמית שעל, יונתן בלום

מנכ"ל כתר אודי שגיא הוסיף כי 8 ממפעלי החברה, מתוך 21 מפעלים ברחבי העולם, הינם בצפון הארץ. "דווקא בעת הזו אנו בוחנים תוכניות להגדיל את הייצור בישראל עם הקמת 2 מפעלים נוספים בפריפריה הצפונית. יותר מתמיד אנו, כמו כל התעשייה, זקוקים לשער דולר יציב ומבקשים מהממשלה לעזור בקיבוע שער המטבע ליצואנים".

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, סיכם כי "נדרש שינוי דרמטי בסביבה העסקית בישראל. על משרד האוצר לגבש מנת חיסון שנייה באמצעים פיסקליים. חברות התעשייה וההייטק יכולות תמיד לעבור לפעול במדינות זרות וזולות יותר וכך לצלוח את המשבר, אך לא ניתן להעביר את מאות אלפי העובדים שאנו מעסיקים בכל רחבי הארץ למדינות זרות, ועובדים אלו עלולים לאבד את מקום עבודתם".