אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פשיטות הרגל של חברות לא זינקו, הרע עוד לפנינו צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

פשיטות הרגל של חברות לא זינקו, הרע עוד לפנינו

מספר פשיטות הרגל של חברות נותר על כנו במשבר, בעיקר בשל הסיוע הממשלתי שכלל מענקים ודמי אבטלה. החשש: אחרי שהשפעת משככי הכאבים תסתיים ביוני, גל פשיטות הרגל יתגבר

25.01.2021, 06:52 | שחר אילן

באופן מפתיע לא נרשם ב־2020 גל פשיטות רגל של חברות בישראל. מספר בקשות חדלות הפירעון שהוגשו לבתי משפט בנוגע לתאגידים (בעיקר חברות) גדל אשתקד ב־2% בלבד – מ־1,180 ב־2019 ל־1,200 ב־2020. זה לא רק הרבה פחות ממה שניתן היה לצפות לאור מגפת הקורונה. זה הרבה פחות ממה שהיה צפוי לאור התיקונים בחוק חדלות פירעון, שנכנסו לתוקף בספטמבר 2019 והפכו את ההליך להרבה יותר מסודר וידידותי לחייב. כלומר לא רק שאין פה עלייה במספר פשיטות הרגל – יש פה ירידה ריאלית. נתונים דומים מגיעים גם מביטוח לאומי. ההסבר העיקרי הוא שהמשק נמצא תחת השפעה של משככי כאבים כלכליים: החל"ת שחוסך לעסקים את ההוצאה העיקרית, מענקים והלוואות לעסקים, דחיית תשלומי חובות ועוד.

קראו עוד בכלכליסט

האפוטרופסית הכללית והממונה על הליכי חדלות פירעון עו"ד סיגל יעקבי מסבירה שאת רוב הליכי פשיטת הרגל של חברות יוזמים עובדים שלא קיבלו פיצויים ותנאים סוציאליים ומעוניינים לתבוע אותם מביטוח לאומי. לדבריה, "מאז תחילת המשבר יש חל"ת ודמי אבטלה שהם מנגנונים אלטרנטיביים לפשיטת רגל. לכן זה הגיוני בעיניי שאין עלייה בפשיטות הרגל". ממילא השאלה אינה האם יגיע גל של פשיטות רגל בעתיד אלא רק מתי וכמה גדול הוא יהיה.

 , צילום: אוראל כהן צילום: אוראל כהן  , צילום: אוראל כהן

מספר הליכי חדלות הפירעון של פרטים, כולל עצמאים שאינם מאוגדים כחברה, אמנם עלה ב־36% מ־16,400 ב־2019 ל־22,250 ב־2020. אלא שבספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון שערך מהפכה בדיני פשיטת הרגל. החוק מקל על יחידים להגיע למצב של הפטר, כלומר שמיטת חובות. יעקבי מייחסת גם את כל העלייה אצל פרטים, כולל עוסקים עצמאים, לחוק החדש ולא למשבר הקורונה.

היא מציינת שבדיקה שערך המשרד שלה במדגם של תיקים שנפתחו מאוגוסט עד אוקטובר 2020 גילה שרק ב־25% מהתיקים מוזכרת המילה קורונה. לדבריה, אין אפילו תיק אחד שבו הקורונה מוזכרת כעילה העיקרית לחדלות הפירעון אלא רק כקש ששבר את גב הגמל או כעילה להקלה בתשלומים החודשיים. בין השנים 2017 ו־2019 נרשמה ירידה בפתיחת תיקי פשיטת רגל של יחידים מ־21,200 ל־16,400 שיעקבי מייחסת להמתנה לכניסת חוק חדלות פירעון לתוקף. "אנשים ישבו על הגדר". אחרי שהחוק נכנס לתוקף, הממתינים הגיעו לבתי המשפט.

מתי יגיע הגל הגדול?

השאלות הגדולות הן כמובן מתי יגיע הגל הגדול של פשיטות הרגל ומה יהיה היקפו. יעקבי מעריכה שזה יתחיל במרץ, שנה אחרי תחילת המשבר. "בדרך כלל מתחילים לראות השפעות של משבר שנה אחרי. כך היה במשבר של האינתיפאדה השנייה", היא אומרת. אבל המבחן האמיתי, לדבריה, יהיה בחודש יולי כי ביוני צפויים להיפסק דמי האבטלה, ואז עובדים רבים עלולים לגלות שהמעסיק שלהם לא מסוגל לממן את זכויות הפיטורים שלהם. גם עו"ד שי מילוא, מומחה לחדלות פירעון, צופה לגל גדול של תיקי חדלות פירעון ביולי, "כשלא יהיה יותר חל"ת". הוא מציין שגם המערכת הבנקאית תגיע, אחרי שהמשק ייפתח, לשלב שבו אי אפשר יהיה לדחות יותר לאנשים ועסקים את פירעון ההלוואות.

האפוטרופוס הכללי הראשי לשעבר פרופ' דוד האן אומר ש"כולם שואלים את עצמם אם זה שקט שלפני גל גדול של פשיטות רגל". האן, כיום פרופ’ למשפטים באוניברסיטת בר־אילן ויועץ למשרד עו"ד גרוס ושות', אומר שיכול להיות שהתמיכה הממשלתית לא רק דחתה את הקץ אלא גם תמנע פשיטות רגל של חלק מהחברות והפרטים. "תהיה עלייה מסוימת. מה היקף העלייה קשה לדעת".

 , צילומים: יריב כץ, עמית שעל, אוהד צויגנברג צילומים: יריב כץ, עמית שעל, אוהד צויגנברג  , צילומים: יריב כץ, עמית שעל, אוהד צויגנברג

את נתוני הממונה על חדלות פירעון מאשרים לחלוטין גם נתוני ביטוח לאומי. בעוד בתי המשפט וההוצאה לפועל מטפלים בתיקי פשיטות הרגל עצמם, ביטוח לאומי מטפל בתשלומים לעובדים, שהמעסיקים לא שילמו להם את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם. במקרה של ביטוח לאומי המעסיק יכול להיות תאגיד, כלומר חברה, עמותה או אגודה שיתופית, אבל גם אדם שיש נגדו הליכי חדלות פירעון. על פי נתוני ביטוח לאומי, מספר תיקי פשיטת הרגל החדשים בתשעת החודשים הראשונים של 2020 בביטוח לאומי עמד על 900, כלומר 1,200 בקצב שנתי. ב־2019 הוגשו 1,200. כלומר כמו בבתי המשפט, מדובר בדריכה במקום, שבגלל חוק חדלות הפירעון החדש מהווה ירידה ריאלית.

מעניינים גם הנתונים של מספר העובדים שקיבלו תשלום בתיקים של פשיטת רגל, כלומר הטיפול בתיק שלהם הסתיים. ב־2019 קיבלו מביטוח לאומי 8,600 עובדים תשלום בשל פשיטת רגל. ברבעון הראשון של 2020, כלומר זה שלפני הקורונה, קיבלו תשלום 5,300 עובדים, שהם 21,200 בקצב שנתי. זו עלייה של 146% לעומת 2019, שאותה ניתן ללא ספק לייחס להקלות שונות בחוק חדלות פירעון. ברבעון השני שחלק ממנו עוד הושפע מהימים לפני המשבר קיבלו 3,000 עובדים תשלום. ברבעון השלישי היתה צניחה נוספת ל־1,950. כלומר מספר העובדים שקיבלו תשלום מביטוח לאומי ברבעון השלישי עומד על 37% ממספרם ברבעון שלפני הקורונה.

מנהלת אגף מחקרי גבייה ואיתנות בביטוח לאומי רפאלה כהן אומרת שבמצב שבו הממשלה אפשרה למעסיקים לשלוח את העובדים לחל"ת ותומכת בעסקים, היא מאפשרת להם לדחות את ההחלטה על חדלות פירעון. כהן מצפה שאת השפעת משבר הקורונה על העסקים ניתן יהיה לראות בצורה הרבה יותר ברורה ב־2021.

חברה קדישא של עסקים

עו"ד מילוא אומר ש"יש מגמה טוטאלית לדחות את הקץ". הוא מסביר ש"כל הכוחות במשק פועלים לכיוון של עיכוב". הוא מזכיר שבנוסף לחל"ת, יש מענקים ממשלתיים לעסקים, דחיית תשלום של משכנתאות והלוואות ועיכוב של הליכים בהוצאה לפועל.

למילוא יש ביקורת קשה על דחיית הקץ הזו. "ברור לי שהמדינה היתה צריכה לנקוט צעדים מיידיים ולהזרים כסף. אם בתחילת המשבר היתה מחשבה שזה משבר רגעי וזו בעיה תזרימית אז נעכב הכל וניתן זמן, כבר עברה שנה וזה לא נגמר. גרמת לאנשים שבמצב אחר היו מפרקים את העסק, לא לפרק".

לדבריו, "נקודת המוצא של חוק חדלות פירעון היא שתבוא כמה שיותר מוקדם כד שנוכל לשקם. מה, הנחת היסוד הזו מתה? אם אתה נותן כסף לעסקים מתים, אתה שורף את הכסף". הוא מאשים כי "זה ניהול קלוקל. כמו שהיה ניהול קלוקל ברמת הבריאות, יש אפס ניהול ברמת העסקים".

"ביולי יהיה גל גדול של תיקי חדלות פירעון", אומר מילוא. "אבל במקום שהם יגיעו לשיקום, רובם יגיעו לקבורה כשיכול להיות שאת חלקם יכולנו להציל אם היו מגיעים בזמן. זה יהיה סוג של חברה קדישא שתפנה את הגופות הכלכליות. אנשים יקרסו ותהיה קטסטרופה מאוד גדולה". יעקבי אומרת, לעומת זאת, ש"אין דרך אמיתית לתת מענקים לחברה שאתה מעריך שהיא טובה ולא לתת לחברה שאתה מעריך שאין לה זכות קיום ולכן אתה נותן בצורה שוויונית לכולם".

לדברי מילוא, העיכוב בפשיטות הרגל הוא "מגמה עולמית". הוא מספר כי בשבוע שעבר נערכה פגישה מקוונת משותפת של מומחים להוצאה לפועל בלשכות עורכי הדין הישראלית והגרמנית. "בגרמניה יש אותה תופעה. סוג של שיתוק כלכלי. גם הגרמנים וגם אנחנו מעריכים שגל פשיטות הרגל בוא יבוא". לדבריו, "היתה הסכמה ששתי הממשלות שופכות כסף על הלוואות לעסקים שאין להם תוחלת והכסף ילך לאיבוד".

פרופ' האן מציין את האיפוק שמגלים בינתיים הנושים, ובייחוד הבנקים וגופים פיננסיים אחרים, כלפי חייבים. לדבריו, אחת הסיבות לכך היא ההערכה שפשיטת רגל בזמן משבר מפחיתה את היכולת להציל חלק מהחוב. האן צופה שכשיתחיל גל פשיטות הרגל נראה גם הסדרי חובות ומחיקת חובות גדולים דוגמת ההסדר של חברת אפריקה ישראל אחרי המשבר של 2008.

לדברי האן, "ברור שיש תחומים כלכליים שלמים שהם חצי מחוקים כמו התעופה, התיירות והמלונאות או תיאטראות ואמנות. כשהם יחזרו יהיו לחלקם חובות שהם יתקשו לשלם. אתה פותר מצב כזה בגיוס כסף או בהסדר נושים ובשביל הסדר צריך תהליך של חדלות פירעון".

לדבריו, גם עסקים שמושקעים בנדל"ן בארצות שבהן משבר הקורונה יימשך זמן רב יותר עלולים להיקלע לקשיים. גם האן מספר ש"קולגות באירופה ובאמריקה אומרים כולם שבשלב זה לא מרגישים אצלם עלייה ניכרת במספר התיקים. כולם שואלים את עצמם אם זה השקט שלפני הגל הגדול".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות