צילום: יובל חן
תוכנית כלכלית להצלת רה"מ הנאשם בפלילים
בנימין נתניהו וישראל כץ שברו היום שיאים חדשים של ציניות וכוחנות: תוך רמיסה מכוונת של הדרג המקצועי באוצר ושל היועץ המשפטי לממשלה הציגו תוכנית כלכלית שהיא נטו תעמולת בחירות - בעלות מיליארדים
1. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ החליטו היום, בצעד חסר תקדים אך מתוכנן היטב, לחטוף את קופת המדינה לטובת האינטרס האישי והפוליטי שלהם. מאות מיליוני שקלים, ואולי מיליארדים מכספי ציבור ששייכים לאזרחי מדינת ישראל יממנו את תוכנית הסיוע הכלכלית שזכתה לכינוי "9 צעדים להזנקת הכלכלה" שהיא נטו כלכלת בחירות, המונהגת על ידי ראש ממשלה נאשם בפלילים שגורר את ישראל לסבב בחירות רביעי בתקווה שאולי הפעם יצליח להקים את הקואליציה המיוחלת ולחמוק ממשפט.
קראו עוד בכלכליסט
ה"תוכנית הכלכלית" – שאין מאחוריה שום תוכנית בהיבטים של תכנון היא המשך אוטומטי של פיזור כספים באופן בלתי מבוקר. ההוכחה המרכזית לכך הגיעה בדמות מה שהתרחש מאחורי הקלעים בזמן שבין ההודעה על כינוס מסיבת העיתונאים לתחילתה. פקידי האוצר לא ידעו במה מדובר. בתשובה לפניית "כלכליסט" ולשאלה – כמה זה יעלה לנו – השיבו גורמי המקצוע כי הם מתעדכנים יחד עם יתר אזרחי המדינה בפרטי התוכנית ומחשבים עלויות תוך כדי תנועה. את סידורי התקשורת של האירוע לא ליוותה דוברות האוצר, כמקובל. גם דוברו של שר האוצר לא מסר פרטים, וגם לא דוברות ראש הממשלה. הכתובת לניהול האירוע היתה דוברות הליכוד. והסיפור הזה מספר את סיפור האירוע כולו.
זאת ועוד: התוכנית הכלכלית החדשה לא תואמה עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אף שהאחרון ביקש מכץ מפורשות בשבוע שעבר שכל תוכנית תגובש בתיאום מוקדם מולו ואף הזהיר מפני "שימוש לא ראוי בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד מסוים". היום מסר משרד המשפטים: "פרטיה של תוכנית כלכלית כלשהי – ככל שישנה – לא הובאו בפני היועץ המשפטי לממשלה ולכן ממילא לא ניתן היה לתאם דבר. יובהר, כי גם בשבוע שעבר לא הוצגה בפני היועמ"ש תוכנית כלשהי והאמור במכתבו התבסס על מידע כללי וראשוני בלבד שהובא לידיעתו".
במכתבו בשבוע שעבר כתב מנדלבליט לכץ: "אבקש להזכיר, כי אנו מצויים בתקופת בחירות הגוזרת על הממשלה, לרבות שריה ומשרדי הממשלה, חובת איפוק וריסון בכל הנוגע להחלטות, הקצאת משאבים ויוזמות חקיקה. איפוק וריסון אלה נדרשים, בין היתר, על מנת שהממשלה היוצאת לא תקבל החלטות שיקשו על הממשלה החדשה, שתכהן מכוח אמון הכנסת הבאה, לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר... לפיכך, ככל שיוחלט לקדם תוכנית כאמור, יש להבטיח שההחלטות והיוזמות שתציג הממשלה יתקבלו במסגרת הוראות הדין ותוך שמירה על הריסון והאיפוק הנדרשים בתקופת בחירות מהטעמים שנמנו לעיל ובתיאום מוקדם עם גורמי המקצוע והייעוץ המשפטי לממשלה, כמקובל".
תשובת נתניהו לדברים היום במסיבת העיתונאים היתה המשך המתקפה על היועץ המשפטי: לא הפקידים ולא היועץ המשפטי יחליטו על הצעדים הנדרשים לסיוע לאזרחים במשבר הנוכחי, אלא רק נבחרי הציבור שיישפטו על ידי האזרחים. "זו כלכלת בחירות? לא. היועץ המשפטי של ארה"ב אמר למישהו 'אתם לא יכולים להביא'? מישהו מעלה את זה על דעתו? אולי היועמ"ש יגיד לי גם כמה חיסונים להביא? לא נעלה על דעתנו לפגוע בבריאות אזרחים בגלל בחירות ולא בפרנסתם בגלל בחירות. לאן הגענו שפקידים יגידו מה וכמה, איזה דמוקרטיה זאת? ככה נהוג בכל הדמוקרטיות, והגיע הזמן שגם אנחנו נהיה דמוקרטיה מתוקנת".
2. חטיפת קופת המדינה אינה המצאה פרטית של נתניהו וגם לא של כץ. מנהיג ונצואלה הוגו צ'אבס נהג להצמיד לתקציבי המדינה המאושרים "קופסה שחורה" שהגיעה לסכום עתק של כ־113 מיליארד דולר על פני 7 שנים. ב־2011 תקציב הממשלה יכול היה להיות גדול ב־67% לו היתה נוספת לו הקופסה השחורה של המנהיג הפופוליסטי באותה עת.
גם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, גיבש לעצמו קופסאות תקציביות, כאלה שאת הכספים בהן ניתן לחלק ללא פיקוח, ושהזניקו את הגרעון ואת החוב הלאומי. ארדואן כינה את אותן קרנות "שיקול דעת" כלומר כאלה שניתן להשתמש בהן למטרות שיוחלטו על ידו. לארדואן היה גם תקציב נשיא שפעל על פי עקרון דומה והוצא ללא אישור מהפרלמנט או כל מוסד ממלכתי אחר, והוגדר ככזה שנועד לאפשר לממשלה להשיג את יעדיה "מבלי לבזבז זמן רב על תסבוכת ביורוקרטית".
3. "זו תוכנית ענקית וגרנדיוזית. אם לא תאושר היא תדחה לתקופה ארוכה ועצמאים ועסקים לא יוכלו לחכות", הסביר ראש הממשלה בלי להתבלבל ובלי למצמץ כאשר הדגיש "כי התוכנית נועדה לסייע לכולם". אם נתניהו היה באמת דואג לכולנו ולא לעתידו הפוליטי ולעצמו, הוא היה עושה דבר פשוט: דואג לאישור תקציב מדינה מסודר ובו היה יכול להכניס הקצאה ענקית ועוד 63 רפורמות מבניות – ולא רק 9 צעדים.
אז מה כוללת התוכנית הכלכלית החדשה? צעד ראשון: עוד מענק שיהיה בבחינת כוס מים שנשפכים על שריפה מבלי לתקוף את מקור האש. במובן הזה חייבים להודות כי כץ ונתניהו היו עקביים: הם ממשיכים לפזר כסף ללא אבחנה, כאשר הקופה ריקה. ומה הצעד השני? עוד מענק. הפעם מתנה לכולם. כמוהו גם הצעד השלישי. הפעם, בתצורת מענק לשבים לעבודה. קרי, כולנו נשלם עוד דמי אבטלה לאלו שהחלו לקבל שכר. מדוע? כי ה"תוכנית התעסוקתית" של נתניהו וכץ הסתיימה עם מאות אלפי מובטלים לרבות צעירים, ותיעדפה קצבה על פני תעסוקה.
אותה מדיניות מסבירה גם מדוע בישראל שיעור האבטלה הרחבה עומד על 14% כשישנן יותר מ־60 אלף משרות פנויות. ומה עוד? דחייה ללא הבחנה של תשלומי מע"מ למשך שנה. הכנסות המע"מ הן מהחשובות ביותר לקופת המדינה ומהוות כשליש מסך ההכנסות ממסים (כ־98 מיליארד שקלים) ולכן התוצאה של המהלך יהיה הכרח להזניק את גיוס החוב הממשלתי שכבר זינק מ־60% תמ"ג ל־73% תמ"ג וצפוי להגיע ל־80% תמ"ג בתוך 24 חודשים (לא כולל התוכנית הנוכחית). מדובר בתוספת של 280 מיליארד שקל תוך שנתיים. לכן, הפגיעה בהכנסות ממע"מ מעלה את החשש שחברות הדירוג שעד כה הפגינו איפוק ביחס לישראל יבינו כי הרסן אבד, הדרג המקצועי נאלם ונעלם, והדרג הפוליטי התחיל לפזר כסף ללא אבחנה, והגרעון יוצא מכלל שליטה.
כאשר מוסיפים לכך את העובדה שהתוכנית - לרבות המענקים ודמי אבטלה לעצמאיים - תעלה מיליארדים החשש לאי יכולת גיוס חוב הופכת ממשית. התוכנית מדברת גם על ביטול הבירוקרטיה והרגולציה. או לפחות הקלתן. יותר מעשור מכהן נתניהו כראש ממשלה ואחרי אין ספור הודעות לעיתונות, תוכניות ומיני ספינים פרסם ה־OECD דו"ח פושר בו נכתב כי נרשם שיפור במצבו העגום של המשק הישראלי בהקשר הזה אך יש כברת דרך ארוכה לעבור. איפה היה נתניהו עד כה?
וישנו כמובן, הדובדבן שבקצפת: דמי אבטלה לעצמאים "לכל מי שירצה". לא פחות ולא יותר. על כך צריכים להודות לאביר קארה, יו''ר השולמנים, שבהחלטה אחת, עוד לפני שנבחר לכנסת ונכנס לחיים הציבוריים, הצליח לקדם את אחד המהלכים החשובים ביותר עבור ציבור העצמאים שלא קודם במשך עשור. מה היתה ההחלטה? לחבור לנפתלי בנט, יריבו של ראש הממשלה.
4. מעניין מה היתה חושבת שרת האוצר הטרייה של ארצות הברית, ג'נט ילן, שהפכה בעל כורחה לפרזנטורית של "התוכנית הכלכלית" של נתניהו וכץ. תמונתה הופיעה בראש המצגת פלוס ציטוט "כרגע, כשהריבית בשפל היסטורי, הדבר החכם ביותר לעשות הוא לפעול בגדול!". מעניין מה היתה אומרת ילן על תוכנית נטולת תג מחיר, היגיון כלכלי ושלא עברה אף דיון מקצועי. האם היתה ממליצה למדינת ישראל להזניק את החוב מ־60% תמ"ג ל־80% תמ"ג בקצב הבזק? האם מה שמותר לארה"ב – שמחזיקה מטבע שנחשב לחשוב בעולם והוא המטבע לסחר וגם כלי חיסכון מותר גם למדינת ישראל? את התשובות שלה לשאלות הללו ניתן רק לנחש.