אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הירוקים דורשים את שיקום המחצבות: "דווקא עכשיו הציבור מגלה את הסביבה ליד הבית" צילום: הקרן לשיקום מחצבות

הירוקים דורשים את שיקום המחצבות: "דווקא עכשיו הציבור מגלה את הסביבה ליד הבית"

הקרן לשיקום מחצבות משקמת רק כמה מחצבות בשנה; בקופתה נוצר עודף של יותר מ־500 מיליון שקל, שרובו יועבר כעת לקופת האוצר, שזקוק לכל שקל; שיקום המחצבות הוא פיתוח סביבתי חשוב שזקוק להאצה ולא להאטה

26.01.2021, 08:16 | ענת רואה

ארגוני הסביבה יוצאים נגד כוונת משרד האנרגיה להעביר כחצי מיליארד שקל מקרן המחצבות לאוצר, ושלחו הסתייגות משותפת למהלך. מטרתה של קרן המחצבות הוא לשקם מחצבות נטושות שהפעילות בהן הופסקה, והדבר הותיר מפגע נופי ובטיחותי.

על הקרן לשיקום מחצבות אחראי משרד האנרגיה בראשותו של השר יובל שטייניץ. הקרן מציגה היקף פעילות מצומצם - כשמדי שנה היא מטפלת במספר בודד של מחצבות במסגרת תוכנית העבודה השנתית שלה. בשל הפעילות המצומצמת לכאורה, הצטברו בקרן עודפי ענק בסך של כ־550 מיליון שקל.

 

קראו עוד בכלכליסט

כעת מתכוון משרד האנרגיה לבצע מעין "הלוואה" למשרד האוצר של כחצי מיליארד שקל מכספי הקרן משבר הקורונה הכלכלי, והצורך במציאות מקורות תקציביים לתוכניות החלילות הממשלתיות. הדבר אמור להתבצע באמצעות הוראת שעה שפורסמה להערות הציבור לפני כמה שבועות, כחלק מתזכיר החוק לתיקון פקודת המכרות.

יובל שטייניץ שר האנרגיה , צילום: עמית שעל יובל שטייניץ שר האנרגיה | צילום: עמית שעל יובל שטייניץ שר האנרגיה , צילום: עמית שעל

על פי תזכיר החוק, בידי הקרן יוותרו 50 מיליון שקל, כשהיתרה - כ־500 מיליון שקל, יועברו לקופת המדינה. בהוראת השעה צוין כי בשנת 2025 יקבעו שרי האנרגיה והאוצר את הפרטים לגבי החזר הכספים לקרן.

כמה ארגוני סביבה מנסים לעצור את העברת הכספים ולגרום לכך שהכסף, או חלק משמעותי ממנו, יישאר בקופת הקרן ויאפשר לבצע את המטרות להן יועד. בהסתייגות שהגישו הארגונים, בהם החברה להגנת הטבע, גרינפיס, מגמה ירוקה, מרכז השל, תחבורה היום ומחר ואדם טבע ודין, נטען כי עצם הכוונה להתחייב שבקופת הקרן יהיו 50 מיליון שקל בלבד, תפגע בפעולות שיקום משמעותיות. "משמעות הדבר היא פגיעה סביבתית, נופית וציבורית קשה, אשר תנציח את המפגעים הנגרמים מהמחצבות שטרם עברו שיקום ותעכב לזמן רב את המשך פעולותיה החיוניות של הקרן", נכתב בהסתייגות.

"יש להעניק משנה חשיבות לשמירה על מנהל תקין ולהימנעות מצעדים נמהרים ובעלי השלכות הרסניות על האדם והסביבה", טוענים בארגונים, שגם הוסיפו כי ככל שמצטברים סכומים בקרן שאינם מועברים לטיפול במפגעי המחצבות, הרי שהדבר נובע מניהול לקוי של הקרן. "אם כך אכן הדבר, תתכבד הממשלה ותטפל באופן פעילותה של הקרן ותבטיח כי תמלא את ייעודה".

בחברה להגנת הטבע טוענים שדווקא בעת הנוכחית – בעיצומו של משבר הקורונה - כאשר המרחב הציבורי מקבל משנה תוקף בשל ההגבלות על יציאת הציבור לחו"ל, מתחדדת החשיבות שבהשקעה הסביבתית. "דווקא בתקופה הנוכחית של סגרים ושל קורונה אנשים מגלים יותר ויותר את הסביבה הטבעת שליד הבית שלהם", אומר אסף בן לוי, היועץ המשפטי של החברה להגנת הטבע. "אנשים חיים עשרות שנים ליד מחצבות, ראויים שהמחצבות ישוקמו וישמשו אותם ולא יישארו כפצע פתוח בנוף לעשרות שנים נוספות".

רק מחצבות בודדות שוקמו

הקרן לשיקום מחצבות היא גוף ממשלתי שנמצא בפיקוח משרד האנרגיה ומטרתו לשקם אתרי מחצבות. תפקיד הקרן הוא לסייע לבעלי מחצבות לשקם את אתר המחצבה. בין המטרות שעמדו בבסיס יסוד קרן המחצבות, להחזיר לרווחת הציבור שטחים בהן הסתיימה החציבה וזאת על ידי שיקומם לטובת שטחי תיירות, פארקים, מרכזי לימוד גיאולוגיים, טבע, ניקוז ושמושים נוספים לטובת הציבור כולו.

ב־1978 הותקנו תקנות המכרות המסדירות את פעולתה של הקרן. לפי התקנות, הקרן תנוהל בידי הנהלה בת שמונה חברים, ובשנה וחצי האחרונות עומד בראשה מיכאל חרל"פ. חברי ההנהלה הם נציגים של משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות, ובהם משרדי האנרגיה, האוצר והפנים, וכן מנהל מקרקעי ישראל, רשות שמורות הטבע והמשרד להגנת הסביבה. על מנת לממן את פעילות הקרן, כל בעל מחצבה מחויב לשלם לקרן תמלוגים לפי הסוגים והכמויות של החומר שנחצב במחצבה. הכסף משמש גם לשיקום מחצבות ישנות שלא הועברו בגינן תשלומים לקרן.

לכאורה, ההשתלטות על הכספים כעת נראית מתבקשת: מנתוני הקרן לשנת 2019 עולה כי בשנה זו הוציאה קרן המחצבות 22 מיליון שקל על שיקום מחצבות, והכניסה 18 מיליון שקל מתמלוגים שקיבלה. את הפער שעמד על כ־4 מיליון שקל, כיסתה הרזרבה של הקרן שעומדת כיום כאמור על יותר מ־500 מיליון שקל.

אם אלו המספרים, הרי שאכן אין הצדקה להחזיק 500 מיליון שקל בצד, בשעה שאוצר המדינה זקוק להם, ובפרט שהכספים יחזרו לקופה בעתיד. אלא שנראה שהמציאות מורכבת יותר: ראשית, בהיבט הטכני - טוענים ארגוני הסביבה - אין כל מנגנון מסודר שיבטיח את החזרת הכסף לקרן, אלא רק תאריך יעד בו הנושא ידון, שנת 2025. שנית, וזה כנראה העיקר, בישראל יש מאות מחצבות נטושות, ש־500 מיליון השקלים שבקופת הקרן יכלו לתרום בשיקומן, אילו רק הדבר היה מתבצע ומקודם. כלומר, עצם העובדה שהכסף שוכב בקופת הקרן, איננו אומר שאין בו צורך, אלא שלא נעשות הפעולות המתאימות והנדרשות על מנת להשתמש בו למטרה אליה יועד.

 
 

מאות מחצבות נטושות

ארגוני הסביבה השונים פנו למשרד האנרגיה במסגרת חוק חופש המידע, וביקשו לקבל את רשימת המחצבות הנטושות. מסמך התשובה כלל 1,148 מיקומים שונים, אולם במשרד האנרגיה דאגו גם לציין כי מדובר בנתון גלובלי שהתקבל בעקבות סקר שהסתיים לפני כעשור אותו ביצע המכון הגיאולוגי, ורבים מהאתרים המוזכרים בו הם בורות ושטחים קטנים. בארגונים הירוקים מעריכים כי בפועל בישראל כ־200–400 מחצבות נטושות. במצב כזה, רק בודדות אכן משוקמות מדי שנה, פרומיל מכלל הכלל המחצבות.

על עבודות השיקום ניתן ללמוד בין היתר מדו"חות הפעילות של הקרן. ב־2019 למשל הדו"ח מפרט את הפרויקטים שבוצעו ואת אלו שמצויים בשלבי תכנון, חלקם מרשימים ביותר ובהשקעה כספית גבוהה. אלא שיחד עם זאת, הפרויקטים הללו מבוצעים רק בחלק מאוד קטן מהמחצבות.

פרויקט שהסתיים ב־2019 למשל הוא "מחצבות מגדל צדק" בגן הלאומי מגדל צדק בראש העין. מדובר בשטח לשיקום של 80 דונם שתוקצב ב־3.9 מיליון שקל וכולל הקמת מספר בריכות חורף ובתי גידול שיהוו מוקד למערכת אקולוגית, נופית, טיילות וחינוך. בבריכות תוכנן מערך קליטת קהל כולל שבילי הליכה, נקודות תצפית ועוד. בסמוך מתוכנן פרויקט שיקום נרחב ביותר שתוקצב ב־35 מיליון שקל, כמחצית הסכום במימון הקרן. פרויקט זה כולל הכשרת חניות, שבילי טיול, שטחי נטיעות ועוד.

מהקרן לשיקום מחצבות נמסר: "ההחלטה אינה פוגעת בפעילות הקרן שממשיכה לפעול לשיקום מחצבות בכל רחבי הארץ. ההחלטה קובעת כי בכל רגע נתון ימצאו בקופת הקרן כ־50 מליון שקל שיאפשרו לה להמשיך ולבצע את פעילותה על הצד הטוב היותר (...) הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות וראשי ערים, רט"ג, קק"ל ורשויות ניקוז, ועם סיום שיקום המחצבה המשך תחזוקת המתחם המשוקם ותפעולו נעשה ע"י הרשות המקבלת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות