אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"אני מקווה שכבר בתקופתנו נמצא אותות שמעידים על חיים תבוניים ביקום"

כך לדברי ד"ר ג'ייסון רייט, מנהל המרכז לאקסופלנטות של אוניברסיטת פנסילבניה, במסגרת כנס ספייסטק 2021 של קרן רמון, משרד המדע והטכנולוגיה וכלכליסט. עם זאת הוא הדגיש כי המשימה הזו יכולה להימשך זמן רב

26.01.2021, 10:05 | אליחי וידל
"אני לא יודע כמה זמן ייקח לנו למצוא אותות שמעידים על חיים תבוניים ביקום, אבל אני, כמו כל אחד בתחום שלנו, יודע שזה לא יכול לקחת מיליוני שנים ואנחנו מקווים שזה יקרה בתקופתנו". כך אמר אתמול (ב') ד"ר ג'ייסון רייט, מנהל המרכז לאקסופלנטות של אוניברסיטת פנסילבניה, בפאנל "האם אנו על סף גילוי של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ?" במסגרת כנס ספייסטק 2021 של קרן רמון, משרד המדע והטכנולוגיה וכלכליסט שהתקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי.  

לדברי ד"ר רייט המשימה הזאת יכולה להימשך זמן רב, אבל ייתכן שכבר מחר החוקרים שמנסים לאתר אותות רדיו או גלים אלקטרומגנטיים יימצאו סימנים שמעידים על חיים תבוניים חוצניים. מצד שני, לדבריו, יכול להיות גם שיידרשו עוד שנים רבות או בגלל שיש מעט מאד תשדורות כאלה, או בגלל שאנחנו לא יודעים עדיין לזקק אותם מתוך שלל האותות שמגיעים מהחלל, או בגלל שהחוקרים פשוט לא מחפשים בכיוון הנכון. ואולם, לדבריו, הסיכויים היום טובים מבעבר, בזכות ההתקדמות הטכנולווגית ויכולות המיחשב האדירות שמעצימות את כוחם של הטלסקופים ותרומתן למהירות עיבוד הנתונים בכלי בינה מלאכותית ולימוד מכונה (AI ו-ML).

מימין אנדרו סימיון, ג מימין אנדרו סימיון, ג'ייסון רייט, ג'יל טרטר ופול הורוביץ מימין אנדרו סימיון, ג

גם ד"ר אנדרו סימיון, מנהל מרכז המחקר SETI של אוניברסיטת ברקלי, הדגיש בשיחה את חשיבותם של מעבדי המחשבים במשימה של חיפוש אחר חיים תבוניים נוספים. הוא ציין כי למרות ההשקעה האדירה בטלסקופים מסוגים שונים - מרדיו, דרך טלסקופים אופטיים ואינפרה-אדום - שמאפשרים חיפוש יסודי יותר של אותות ותשדורות מהחלל, דווקא לסיליקון (החומר שעליו בונים את שבבי המחשב) יש תרומה גדולה יותר מכל לתחום. "יותר מכל תחום אחר באסטרונומיה, תחום החיפוש אחר חותמות-טכנולוגיות נהנה מההתקדמות במהירות עיבוד הממוחשב של האותות. בתחום הרדיו של האותות, המעבדים מאפשרים את הרחבת ספקטרום החיפוש עצמו וניתוח האותות במהירות גדולה פי 10 או מאה לעומת מה שהיה לפני שני עשורים", אמר.

בתשובה לשאלת מנחה הפאנל פיט וורדן, יו"ר קרן Breakthrough Prize, כמה זמן להערכתה יידרש כדי למצוא סימנים כאלה, השיבה ד"ר ג'יל טרטר, יו"ר אמריטוס במרכז המחקר SETI של אוניברסיטת ברקלי: "אם אני אענה לך על השאלה זה יהיה דת ולא מדע. זה לא משנה מה מי מאיתנו מאמין או חושב כי אומנם מאד קשה העריך את סיכויי ההצלחה במשימה, אבל אם לא נחפש - הסיכוי להצלחה הוא אפס". גם ד"ר טרטר הדגישה בתשובתה את חשיבות הכלים הטכנולוגיים והתרומה האדירה של יכולות עיבוד המחשב להתקדמות בחיפוש אחר הסיגנאלין מהחלל. עם זאת היא הדגישה שכל מה שנעשה בשנים האחרונות הוא "לא יותר מכוס מים אחת מתוך אוקיינוס של סיגנלים שמגיעים מהחלל".

נושא נוסף שעלה בדיון היה מה צריכה להיות תשובת המדענים כאשר יימצא כבר האות המיוחל שיעיד על הימצאות חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. פרופ' פול הורוביץ, פרופסור אמריטוס לפיזיקה והנדסת חשמל באוניברסיטת הארוורד בדימוס, הדגיש בתשובתו כי כיוון שמדובר בתקשורת דו-צדדית, התגובה תלויה בשאלה מאיפה מגיע האות: אם ממערכת שקרובה אלינו יחסית ואז יש סיכוי לדיאלוג, או מגלקסיה רחוקה הרבה יותר ואז אין כמעט משמעות לתשובה שלנו.

לדברי ד"ר ג'יל טרטר, כבר בשנות השמונים כשהתחילו לדון בסוגיות שעולות מחוקי החלל - SETI הכינה פרוטוקולים ליום שאחרי גילוי חיים חוצניים וכי אחד הסעיפים בפרוטוקול שנוסח קובע שאם יתגלה סיגנל כזה קבוצת המדענים שפיענחה את התשדורת לא תנסה לשלוח בעצמה תשובה למקור האותות, אלא רק כשתתקבל הסכמה גלובלית לגבי מי אמור לדבר בשם כדור הארץ ומה הם אמורים להגיד. "אבל כבר אז ידענו שאין איזה מנגנון שבאמצעותו נשיג קונסנסוס גלובלי ולמעשה גם היום אין לנו כל מנגנון כזה. אבל כבר אז חשבנו שזה צריך להיות העיקרון המוסרי-אתי - כל התקשרות חייבת לייצג את כל הכוכב. דנו על כך עם אנשי דת, פילוסופים, אנשי תקשורת ומומחים מכל התחומים האפשריים והמסקנה היתה שאנחנו, ככוכב, נגיב לכל גילוי של סיגנל - בהתאם לכללי המוסר והאתיקה שיהיו בתרבות שלנו בזמן הגילוי", אמרה טרטר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות