כבר לא זר – על עבירות השוחד לעובדי ציבור זרים

מוגש מטעם DUN'S 100 

הרשעתו התקדימית בשוויץ וגזר דינו של איש העסקים בני שטיינמץ, מדגישים את האיסור למתן שוחד לאיש ציבור זר ומצביעים על הגברת האכיפה כנגד המגזר העסקי.

עבירות השוחד, גם אם בוצעה בחו"ל או בוצעה באמצעות מתווכים או צדדים שלישיים, מובילה לחשיפה בפני העמדה לדין בישראל או במדינה זרה. במקרה של תאגיד, ניתן יהיה להרשיעו גם את החברה וגם את נושאי המשרה ואת מבצעי העבירה, לגזור עליהם עונשי מאסר ארוכים ולחלט את רכושם – גם בארץ וגם בחו"ל.

החידוש בחוק אירע בשנת 2008 אז תוקן חוק העונשין הישראלי וקבע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר ובנוגע לפעילות עסקית: "הנותן שוחד לעובד ציבור זר... כדי לקדם פעילות עסקית דינו כדין נותן שוחד". מאז התיקון לחוק, כל איש עסקים, יצואן ישראלי או חברה ישראלית, בין אם מדובר בתחום הייצוא הביטחוני, תחום הנדל"ן ובכלל – כל עסק ישראלי הפועל בזירה המסחרית הבינ"ל, חשוף להעמדה לדין בעבירות שוחד והלבנת הון וחשוף לעונשי מאסר ארוכים, קנסות עצומים וחילוט רכושו.

בזכות התיקון לחוק, הצטרפה ישראל באופן רשמי לארגון ה-OECD מה שהקנה לה חותמת איכות ומעמד כלכלי בזירה הבינלאומית. אחד התנאים לקבלתה של ישראל לארגון היה תיקון חוק העונשין והוספת האיסור על מתן שוחד לאיש ציבור זר ובחינת מידת אכיפת העבירה בישראל ביחס למדינות האו"ם ויתר מדינות ה-OECD. לצורך הוכחת יעילות האכיפה, בשנת 2016 הורשעה לראשונה בישראל, חברה ישראלית בגין פעילות עובדים מטעמה באפריקה בכך שנתנו שוחד לנציג ציבור זר והתאגיד נדון לעונשים של קנסות וחילוטים.

חולפות להן מספר שנים, וכעת, לפני שבוע ימים, גם שוויץ מצטרפת לאמנות הבינלאומיות ומחמירה את הענישה באמצעות רכיבי מאסר – איש העסקים הישראלי נדון לעונש של 5 שנות מאסר וקנס עצום. הנ"ל איש עסקים ישראלי, הורשע בשוויץ על עבירות שבוצעו ע"י נציגיו באפריקה. כיצד הדבר אפשרי? האמנות הבינ"ל הובילו לשיתוף פעולה ותוכניות אכיפה גלובליות בין רשויות החקירה והתביעה בכל העולם ויזמו את התיקון לחוק בכל המדינות השותפות להן, מה שמאפשר, תיאורטית, העמדה לדין של אדם או תאגיד, בגין אותו מעשה, בשתי מדינות שונות והעמדתו לכאורה בסיכון כפול.

עו"ד ארז אבוהב

הנזק לאיש העסקים או לחברות ישראליות הוא עצום וקשה לתיאור אך חשוב לזכור שאפשר לנקוט בצעדים לצמצום הסיכון – אחד מהצעדים המרכזיים – בניית תוכנית ציות ואכיפה למניעת שחיתות עפ"י הסטנדרטים הבינ"ל וע"י הגברת מודעותם של מנהלים ועובדים בתאגידים לסכנות של שוחד באמצעות עלוני מידע הדרכות והרצאות. ככל שיהא בידי איש העסקים או החברה הישראלית יותר ראיות להוכחה שפעל לצמצום החשיפה ומניעת העבירה, כך יפחת הסיכון מהעמדה לדין פלילי. ככל וימונה קצין ציות שיהיה אמון על מניעת השחיתות בתאגיד וידאג לבניית מנגנון דיווח פנימי אנונימי בנושאים הנוגעים למניעת שחיתות בארגון, כך יגבר האינטרס שלא להעמידו לדין.

כך לדוגמא, בענף הייצוא הביטחוני, מקפיד אגף הפיקוח במשרד הביטחון ומחייב יצואנים ישראלים לחתום על הצהרה בתחום מניעת השוחד לעובדי ציבור זרים וכן עורך הרצאות וסמינרים בתחום כדי להעלות את המודעות ודרכי הפעולה למניעה.

כל חברה ישראלית המנהלת מסחר בינ"ל ומעוניינת לצמצם את החשיפה לפלילים, צריכה להטמיע בקרב העובדים נורמות ונהלים ברורים למניעת תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים ולתכנן תוכניות אכיפה שיסייעו להימנע מפעילות הנוגדת את הדין ועלולה להביאה לדין פלילי. הדבר ניתן ואפשרי באמצעות מינוי קצין ציות ייחודי שיבחן ויפקח על פעילותה של החברה ופעילותם של הגופים השלישיים מטעמה (סוכנים, מתווכחים, יועצים, נציגים, קבלנים וכיוצ"ב). על התוכנית לקבוע מדיניות ונהלים ברורים לעסקאות החברה מול ממשלות או פקידי ממשל, מול רשויות מקומיות, ניגודי עניינים, עמלות, תרומות, פעילות של ספקים וגורמים שלישיים בתווך, וכן לקבוע נהלי תשלום ברורים, נורות אדומות וניהול רשומות אחר ביצוע העסקאות.

במצב כיום, הרשעתו של איש העסקים בשוויץ עלולה לתת גושפנקא לאחריות פלילית כלפי עסקיו הישראלים וכלפי נושאי משרה בהם, בין אם ע"י הגשת בקשות הסגרה כלפיהם, חילוט רכוש בישראל וכיוצ"ב וניתן להניח ולשער שפעולות האכיפה של הרשויות בישראל יבחנו עד דק באספקלריית השחיתות הבינ"ל ב-OECD.

מאת עו"ד ארז אבוהב, מייסד ובעלים, ארז אבוהב, משרד עורכי דין