"עם הרקע הביטחוני והמשאב האנושי, ישראל יכולה להיות מעצמה כלכלית בחלל"

להקשיב למייקל סופרדיני, נשיא ומנכ"ל Axiom Space, מדבר על שאטלים לתחנת החלל הבינלאומית וייצור בתנאי אפס כבידה, דברים שעד לא מזמן נשמעו כמו מדע בדיוני, ממחיש את ההתקדמות האדירה בזירת החלל המסחרי. סופרדיני דיבר בפאנל בנושא טיסות חלל פרטיות שהתקיים כחלק מכנס ספייסטק 2021 של קרן רמון, משרד המדע והטכנולוגיה וכלכליסט שהתקיים במסגרת שבוע החלל הישראלי.

לדבריו, החברה שלו תתחיל לבצע שתי טיסות מסחריות בשנה לתחנת החלל וב-2028 החברה תהיה מוכנה עם תחנה חדשה משלה לאחר שה-ISS תוצא לגמלאות.

בפאנל שהונחה ע"י ד"ר שמרית ממן - חוקרת ומנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטת בן גוריון השתתפו גם שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה; ענבל קרייס, ראש אגף מערכות חדשנות, טילים וחלל בתעשייה האווירית ויושבת ראש הוועדה המדעית של המשימה לחלל; ואיתן סטיבה מי שיהיה הישראלי השני שמגיע לחלל ואף מממן את הטיסה מכספו.

"התחלנו את אקסיום כשראינו שהממשלות פתוחות לרעיון של חלל אזרחי ושותפות עם המגזר הפרטי. היה ברור שהצעד הבא יהיה פתיחת מרכז חלל שיהיה במסלול בגובה נמוך מעל כדור הארץ", אמר סופרדיני. הוא ציין שמדינות רבות וגם חברות מסחריות מעוניינות להגיע לחלל אבל מנועות מלעשות את זה בגלל מחסור במשאבים ומקום בתחנת החלל הבינלאומית וששיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי מסוגל לתת מענה ראוי. הוא אף שיבח את היוזמה של סטיבה שאומנם מימן בעצמו את הטיסה והשהות בת 10 ימים בתחנת החלל, אבל עושה זאת כשליח של המדינה עם משימות לאומיות. "ישראל ואיתן פיצחו את השיטה - לעבוד לטובת המדינה בזמן השהייה בחלל", אמר.

שפיגלמן, שהיתה הנציגה של המדינה סיפרה שבמשך השנה האחרונה סוכנות החלל הישראלית עובדת על תוכניות לטווח ארוך לתעשיית החלל המקומית. "זיהינו שזה תחום שהוא מנוע צמיחה", אמרה. "עם הרקע הביטחוני והמשאבים האנושיים שיש לנו, ישראל יכולה להיות מעצמה כלכלית בחלל".

שפיגלמן הוסיפה כי היא מאמינה שבעתיד נראה בישראל מעל 500 חברות שמעסיקות אלפי עובדים ומרכזי פיתוח רבים בתחום החלל בשנים הקרובות, אך סייגה שעל מנת להציע תמריצים ליצירת תעשיית חלל מקומית יש צורך בממשלה ובתקציב.

ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית של המשימה לחלל, ציינה ששת"פ ממשלתי-פרטי הוא הזדמנות נדירה והזכירה את פרויקט בראשית, שבמסגרתו מתוכנן לשגר רכב חלל שני לירח אחרי כשלון בשלב הנחיתה של הניסיון הראשון כדוגמא לחוצפה הישראלית. היא אמרה שמהמשימה של סטיבה תתרום לתחומים טכנולוגיים רבים ושהוועדה כבר בוחנת הצעות רבות לניסויים אותם יוכל לבצע בזמן שהותו בתחנת החלל באוקטובר הקרוב.

מיחזור מים, אנרגיות מתחדשות, קידום פיתוח חיסונים בתנאי חוסר כבידה, גידול מזון באפס כבידה, הם רק חלק מהדוגמאות למחקרים שנשקלים.

סטיבה עצמו דיבר על הרגשת השליחות שהוא חש לקראת המשימה וההשראה שהוא מספק בעיקר לילדים, שהגעה לחלל הוא לא רק בגדר חלום.

הוא ציין שהשילוב של הסקטור הפרטי במשימות חלל הוא אבולוציה טבעית והכרחית כיוון ששני הצדדים - המדינתי והפרטי - משלימים אחד את השני. סטיבה שנחשב חלוץ בתחום תיירות החלל בכך שנשלח למעשה כנציג של קרן רמון לפרויקט חינוכי, אמר שינסה לבצע כמה ניסויים שהוא יכול עבור יזמים ישראלים.