צילום: יח"צ
האם לאחר פירוד ממושך או סופי, בן הזוג הנותר יורש את בן הזוג שנפטר?
אך מה קורה כאשר חלה פרידה בין בני הזוג - האם גם אז האחד יורש את השני? קשת המקרים השונים היא רחבה ובתי המשפט נזקקו להידרש לכך לענייני ירושה
מוגש מטעם DUN'S 100
חוק הירושה קובע כי "מי שהיה במות המוריש בן זוגו" יורש את בן הזוג שנפטר. חלקו לעולם לא יהיה פחות מחצי אך ייתכן וחלקו יהיה 2/3 ואף יותר (הנותר יורש את כל דירת המגורים), את כל תכולת הבית ואת המכונית. אך מיהו בן זוג?
בהעדר הגדרה בחוק או ליתר דיוק לנוכח ההגדרה בחוק הירושה זה בעל ואישה החיים יחד במשק בית משותף אך אינם נשואים זל"ז ואף אחד מהם אינו נשוי לאחר הרי הם ידועים בציבור. ומכאן אתה למד שבן זוג, פשוטו כמשמעו, נשוי. "נשוי" כדין על פי מסמך נישואין רשמי. אך מה קורה כאשר חלה פרידה בין בני הזוג - האם גם אז האחד יורש את השני? קשת המקרים השונים היא רחבה ובתי המשפט נזקקו להידרש לכך לענייני ירושה, כאשר התחרות הינה בין בן הזוג הנותר לבין יורשיו האחרים. המחלוקת המשפטית עקרונית הינה, האם פרשנות פורמלית- קרי די בהוכחת היות הנותר נשוי לבין פרשנות מהותית שעל פי זה נבחן את העובדות ונקבע האם בן הזוג הנותר הוא באמת עדיין בן זוג או רק על פי הנייר. ענין זה נדון זה עתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
באותו ענין הבעל נפל לתרדמת שנמשכה מעל 12 שנים. לא היו להם ילדים והאישה נותרה עגונה מבלי יכולת להתגרש. בית המשפט לענייני משפחה כב' השופט יחזקאל אליהו קבע שיש לילך לפי הפרשנות המהותית ולאור הנסיבות המיוחדות האישה אינה יורשת. פס"ד זה פורסם ללא שמות וצבר כמה מאמרים. הנסיבות המיוחדות שלדעת בית המשפט הצדיקו את שלילת זכות האישה לרשת היו שלאחר כ- 4 שנים שהבעל היה בתרדמת הביאה האישה, בהיותה בת 41, ילד לעולם וזאת לאחר שהורי בעלה סירבו להסכים לשאיבת זרע מבעלה (בנם) על מנת שתוכל להביא ילד ממנו למרות גילה המתקדם. עובדה נוספת היא שלאחר מכן החלה לקיים זוגיות עם אדם אחר. לכן היא לדעת השופט בבית המשפט לענייני משפחה האישה אינה יכולה להיחשב כבת זוגו של המנוח ולא תוכל לרשת אותו. החלת הגישה המהותית, התחבבה משום מה על שופטי בית המשפט לענייני משפחה אשר מצאו לא פעם לנכון, לייצר חקיקה שיפוטית כדי להחיל על המונח בן זוג את המבחן המהותי, קרי בדיקת העובדות ושלילת הירושה. בכל המקרים בתי המשפט של הערעור ביטלו את פסק דינם והחילו את המבחן הפורמלי- עצם עובדת הנישואין כי גם נישואין על הנייר מזכים בירושה.
לאחרונה נדרש לכך גם בית המשפט העליון (בע"מ 4532/20) אשר נזף בשופטי הערכאה הראשונה (שופטי בית המשפט לענייני משפחה) לאמור: "אציין עוד כי פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר נקטו כנטען בגישה "המהותית" ברובם בוטלו בערכאות הערעור ולא בכדי". מדובר כמה פסקי דין של שופטי משפחה שונים שבוטלו כולם ע"י ערכאות הערעור. באחד הערעורים יצא קצפו של בית המשפט המחוזי בחיפה על פסק דינו של שופט משפחה אחד אשר החיל את המבחן המהותי. פסק הדין בוטל ואף נקבע שם: "נוסיף על דעת כב' השופטת וילנר (יעל וילנר כיום שופטת בבית המשפט העליון) וקינן (כב' השופטת צילה קינן) כי הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט קמא בפסק דינו מוטעה, הן הנימוקים וכך אף התוצאה" (כיום יש פסק דין אחד של בית המשפט לענייני משפחה שהחיל את המבחן המהותי ולמיטב הידיעה, לא הוגש ערעור בעניין ולכך רמז כב' השופט מ' מזוז כאשר אמר שברובם בוטלו ולא בכדי.
וכך קרה גם עם פסק דינו של כב' השופט יחזקאל אליהו כאשר הערעור שהגישו עורכי הדין אורי צפת ועקיבא לקסר התקבל (ביום 21.1.2021). פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה שהחיל את המבחן המהותי בוטל. כך שהאישה שבעלה נפל לתרדמת ירשה אותו כבת זוגו אף שעברו למעלה מ- 12 שנה עד לפטירתו.
חקיקה שיפוטית אינה מלאכתו של בית המשפט לענייני משפחה. ענין זה מסור במשורה ובמקרים יוצאי דופן בלבד לבית המשפט העליון. לשבחו של בית המשפט העליון יש לומר שהוא נמנע לייצר חקיקה שיפוטית. בנושא זה היטיב לומר שיש ללכת אך ורק לפי המבחן הפורמלי וכל החלת המבחן המהותי ע"י בית המשפט לענייני משפחה תתבטל ע"י ערכאת הערעור. צריך גם לומר שבמקרים בהם יש פירוד בין בני זוג, סרבנות גט, הליכי גירושין ועוד, הפתרון לכך הוא עשיית צוואה לטובת אחר. עשיית צוואה תשלול מבן הזוג את הזכות הירושה אך לא זכויות אחרות כמו שיתוף ברכוש הנפטר, מזונות מן העיזבון, כתובה ועוד. עשיית צוואה לאחר נפילה לתרדמת אינה אפשרית עוד בהתאם לפסק הדין, בן הזוג הנשוי יירש אותו.
כותב המאמר ייצג את האישה (המערערת) יחד עם עו"ד עקיבא לקסר. את המשיבים הורי המנוח ייצגו עו"ד ריקי פרידמן וסיגל פלד.
מאת: עו"ד אורי צפת, משרד עורכי דין. התמחות בתחום דיני הירושה