אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שריף חדש בנהריה: “השוטרים" בכיכוב צחי הלוי עושה חשק לעוד צילום: קשת 12

שריף חדש בנהריה: “השוטרים" בכיכוב צחי הלוי עושה חשק לעוד

סדרת הדרמה שעלתה לאחרונה לקשת 12 עשויה היטב ומותחת. בצד רגעים רבים שנראים מוכרים, יש בה גם תפניות מפחידות

28.01.2021, 08:15 | רותה קופפר

הפרק הראשון של “השוטרים” בקשת 12 הסתיים בבום, כזה שמיד עורר את הרצון לראות את הפרק הבא של הסדרה.

אלון שנהב, לשעבר שרעבי (צחי הלוי, מי שגם כיכב בסדרת הריאליטי של אותו ערוץ מסחרי, “הזמר במסכה”), הוא הגיבור כאן, השריף שמגיע לעיירה הפצועה. זו דמות מהקולנוע והטלוויזיה שלפי החוקים מגיעה מבחוץ לעיר שסובלת משחיתות ואנרכיה ומנסה לעשות בה סדר, גם אם זה לא תמיד לפי הכללים המקובלים, ולפעמים זה בשפה של העבריינים, בהנחה שזאת היחידה שהם מבינים.

קראו עוד בכלכליסט

במקרה הזה הבלש המצטיין בא מתל אביב וחוזר לעיר הולדתו נהריה. העיר, או לפחות חלק ממנה (כך לומדים דרך שיעור קצר בחצר בית הספר שאליו הולכת בתו: “מעבר לגעתון... שם כל השכונות המעפנות”), נשלטת על ידי העבריין האכזר מאור עזרא, שחייליו מטילים אימה באזור.

המשטרה המקומית מודה שהיא לא יכולה לנצח את הכנופיה הזאת. שוטרי יחידת הבילוש עייפו ממפקדים כמו שנהב, שמגיעים עם המון מוטיבציה ורעיונות ונעלמים בתוך שנה. “באים לפה, מדברים יפה, עושים אוונטות”, מסביר לו אחד הבלשים הוותיקים. “מבחינתנו אתה עוזב מחר ומאור עזרא לא עוזב לשום מקום”. אבל אלון מסרב להיכנע לפושעים, למפקדיו בתחנה, ולהיסטוריה. יש גם עניין משפחתי. הוא חייב את זה לאבא שלו, עובד.

כאילו לא ראה סרט משטרתי אחד בחייו, מחליט אלון להילחם חזיתית בראש ארגון הפשע ובאנשיו ולפגוע בעסקיו, כאשר הצופים שנחשפים לחיי המשפחה הטובים של אלון, עם אשתו הפרקליטה (שני כהן) ועם הוריו (אורי גבריאל וריטה שוקרון) — החיים בחלק הנחשל של העיר — יודעים כי לפי כללי הטלוויזיה והקולנוע הם הולכים להיפגע בהמשך הסדרה: לחטוף רימון אל תוך הבית, כפי שמקובל בסביבה.

מתוך “השוטרים". אין נקמות מתוקות, צילום: קשת 12 מתוך “השוטרים". אין נקמות מתוקות | צילום: קשת 12 מתוך “השוטרים". אין נקמות מתוקות, צילום: קשת 12

 הדרמה חזרה לפריים-טיים

נדמה כי ההצלחה של סדרות הדרמה בכאן 11, כמו ”מנאייכ”, “טהרן” ו”שעת נעילה”, החזירו את הדרמה גם לפריים טיים של הערוצים המסחריים: “בלקספייס” ב־13 וכעת “השוטרים” ב־12, ועל כך צריך להצדיע. הסדרה של רותם שמיר ויובל יפת מבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש לפני קצת יותר מעשור בצפון הארץ וזכה לכינוי “פרשת השוטרים הנוקמים”, שנשמע כמו שם של מערבון, וגם בימים אלה של שוטרים מול אוכלוסייה אזרחית יקבל הקשר פחות אוהד. פרשה זו התפתחה לכיוונים מפתיעים ומפחידים, המזמינה עיבוד טלוויזיוני ממש כמו זה שנעשה כעת, רווי אקשן ומתח ועם תקווה לנקמה מתוקה, שעלולה להחמיץ כדרכן של נקמות.

עדיף לקרוא על הפרשה רק אחרי הצפייה בסדרה. השחקנים בסדרה, אף שהם נוטים קצת ללחשש יתר על המידה, טובים (מאור שוויצר ודני שטג) ומפורסמים, לפעמים מפורסמים מדי ולמעשה טאלנטים של קשת (שני כהן ואלי פיניש מ”ארץ נהדרת”, ושירי מימון מ“הכוכב הבא”). הסיפור שמתחיל באופן שמוכר לצופי סדרות המשטרה הטובות ביותר (כמו “המגן”, למשל) צפוי להתפתח באופן שימשוך אותנו עמוק יותר ויותר אל תוך התהום. 

תגיות