עוד מינוי תמוה של ישראל כץ: קובי בליטשטיין

מנהלי אגפים במשרד האוצר היו משועשעים בימים האחרונים מהמחשבה שאיש עם ניסיון של פחות מחודשיים במשרד ושאינו כלכלן — עומד לנהל אותם. הם חשבו או אולי ציפו שקובי בליטשטיין, מנהל מוערך במשרד התחבורה, עם רקורד ארוך שנים בהובלת פרויקטי תשתיות ותקשוב, אל”מ במילואים ומשנה לשעבר למנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר, יבין לבד שאין לו סיכוי להצליח בתפקיד. על אחת כמה וכמה בתקופה רוויית הדרמות הנוכחית, כולל המתיחות השוררת באוצר בין הדרגים המקצועיים לשר ישראל כץ וחודשיים לפני בחירות. הם קיוו שעד שההליך הבירוקרטי יסתיים, בליטשטיין, שכץ הביא לתפקיד לא רלבנטי בתקופה של תקציב המשכי, יבין שהיוזמה לא שונה במהותה ממינויו למנכ"ל משרד הביטחון, למשל.

קובי בליטשטיין, מ"מ מנכ"ל האוצר | צילום: Sasson Tiram

אלא שכפי שנחשף באתר כלכליסט הבלתי נתפס קרה. לתדהמת ההנהלה הבכירה, קבע נציב שירות המדינה, כי החל מהבוקר בליטשטיין הוא ממלא מקום מנכ"ל האוצר. "זה יחסל את המשרד”, טען אחד מבכירי האוצר. “או שהמנהלים לא יזמינו אותו לפגישות, או שלפגישות שהוא יזמן, הם יגיעו מפאת כבודו אבל לא יפתחו את הפה. הרי הוא איש של כץ וכל מילה תגיע לשר עצמו".

מדובר בבעיה אופרטיבית. אם פקידי האוצר יצטרכו לנהל דיון על הנומרטור למשל, יהיה צורך להעמיק ולהסביר לבליטשטיין את דרך פעולתו. אם נגיד בנק ישראל או כלכלני חברות הדירוג ישאלו את המנכ"ל על שינויים במשטר המיסוי של ישראל, מה יענה בליטשטיין?

הבעיה היא שלבליטשטיין אין 100 ימי חסד ואין זמן ללמוד. רק אדם שלא אכפת לו ממשרד האוצר, שאינו מבין איך מגבשים מדיניות כלכלית או שאולי מעוניין לרמוס את הפקידות, כמו פטרונו של בליטשטיין ישראל כץ, מסוגל לחשוב על הצלחה במסגרת מינוי כזה. את המחיר נשלם כולנו.