צילום: שלו שלום
ראיון כלכליסט
"אי אפשר להתנהל לפי הקלטות של הרב קנייבסקי"
מו"ל העיתון החרדי "משפחה" אלי פלאי קורא לחשבון נפש בחברה החרדית אחרי ההתנגשויות האלימות; "ההפרות - בשל הניתוק שלנו; "איבדנו את תחושת השותפות"; ומודה: "יש לנו בעיה בחינוך לאזרחות"
"אני לא זוכר היקף כזה של אכזבה, כעס ותסכול מהחברה החרדית", אומר מו"ל העיתון החרדי "משפחה", אלי פלאי. לדבריו, "זה לא בא מהיריבים הטבעיים שלנו כמו לפיד או ליברמן. אלא מאנשים שהחברה החרדית יקרה לליבם, והשקיעו בשיתופי פעולה והם איבדו אמון. לא תמיד היה לי מה להגיד להם. לפעמים נותרתי במבוכה גדולה".
קראו עוד בכלכליסט
פלאי הוא כנראה איש התקשורת הבכיר ביותר בחברה החרדית. הוא לא רק המו"ל של העיתון הנפוץ ביותר שחוצה מגזרים חרדיים. הוא גם המייסד והיו"ר של המכון החרדי למחקרי מדיניות שמייעץ למשרדי ממשלה ולמערכת הפוליטית החרדית.
אני מניח שאותם חילונים אמרו שאתם דורכים עליהם ולא אכפת לכם מהם בכלל.
"זה מה שאומרים. ממש כך. אני עונה שזה מדיר שינה מעיניי ואני עושה כל מה שאני יכול. בעיתון 'משפחה' עשינו מה שיכולנו כדי להעלות מודעות ולייצר שיח של אחריות. אבל אני לא חושב שהמצב נובע מכך שהחברה החרדית פחות טובה מחברות אחרות, אלא מהניתוק שלנו ומזה שהתרגלנו לעסוק בעניינים הפנימיים שלנו ולא להסתכל החוצה. התחושה של שותפות זה חוש שהתקהה מאוד ואפילו איבדנו אותו".
העימות עם הציבור החרדי הלך והסלים לאורך המשבר. זה התחיל בסגר הראשון בהאשמות על התעלמות מהתקנות. אבל בקיץ נציגי החרדים בכנסת טרפדו כל ניסיון להפעיל תוכנית רמזור וגרמו לכך שבספטמבר כל המדינה נכנסה לסגר. חלק גדול מהתחלואה התגלה אז בישיבות. בהוראת מנהיג דגל התורה הרב חיים קנייבסקי תלמודי תורה חרדים פעלו בשעת הסגר השני. חסידויות קיימו חתונות המוניות וכינוסים הקרויים טישים. לשיא הגיע העימות בשבוע האחרון עם ניסיון הלינץ' בשוטרים בבני ברק ושריפת האוטובוס בעימותים שאחר כך.
פלאי אומר ש"לא היה חרדי שלא גינה את הפורעים נגד השוטרים בבני ברק". אבל לדבריו, "שני הגרעינים הגדולים של האלימות זה הפלג הירושלמי שכבר שנים מתנהגים כאנרכיסטים, ואני לא מבין למה המשטרה לא עושה שם סדר ונוער שוליים שרכב על הגל הזה".
"צריך קבלת החלטות מסודרת"
פרסמתם בעיתון "משפחה", שאתה המו"ל שלו, קריאה לחשבון נפש. מה הוא כולל?
"הרבה מאוד מהתקלות שיש לנו לאורך הקורונה נובעות מתסכול גדול ומשבר אמון שנובע מההתנהלות של מקבלי ההחלטות שלא הבינו את המשמעויות של ההחלטות לגבי המגזר החרדי. כתוצאה מזה כל קהילה, כל קבוצה, עשתה שבת לעצמה והחליטה מה מדיניות הקורונה שלה. הטענה שלי היא שאי אפשר להמשיך כך, כי מדובר בחיי אדם. צריך לעשות חישוב מסלול מחדש לשאלה איך אנחנו מתנהלים מול המדינה".
הציבור החילוני לא מבין איך החלטות מתקבלות באמצעות הנכד ששואל שאלה את הרב הקשיש?
"ינקי קנייבסקי, הנכד, פועל באחריות גדולה ובהגינות עצומה. אבל כשיטה זה לא יכול לעבוד. אי אפשר לדון בשאלה אם כן או לא נפתח את בתי הספר באמצעות הקלטה של 'סבא, מה אתה אומר'. כולנו רוצים לשמוע מה אומר הרב קנייבסקי. אבל הערוצים האלה של ניו מדיה יוצרים כאוס. צריך תהליך קבלת החלטות שונה ומסודר".
התהליך הדרוש, לדבריו, הוא "להחזיר את השולחן של מועצת גדולי התורה שבו מקבלים החלטות. לכל אחת מהמפלגות יש מועצה כזו". הוא מזכיר ש"אלה אותם מנהיגים שמקבלם את ההחלטות היום. אבל זה תהליך אחר של קבלת החלטות. לא שמישהו רץ מבית אחד לבית שני ושואל שאלה. אז מגיעות תאונות קשות".
למה כל כך נורמטיבי אצלכם להפר את החוק?
"יש לנו בעיה הייתי קורא לזה בחינוך לאזרחות. מי שגדל במגזר שהולך ומתנתק המילה חוק לא מרגשת אותו. המושג הזה לא מדבר אליו. מה שצריך זה 'מסוכן' או 'עלול להדביק'. אני מדבר ברמת הרעיון".
אבל לפלאי ש גם הרבה מאוד ביקורת על היחס של המדינה לחרדים בקורונה ועל כך שלא התייעצו איתם לפני המעבר ללמידה מהבית למרות שלמידה מקוונת אינה אפשרות מבחינתם. "מישהו באמת חושב ששמונה ילדים יכולים בסלון להמשיך למידה בתנאים האלה? זה בלתי אפשרי. וזה לא לשבוע שבועיים אלא לחודשים. והשאלה היא אם זה מגן מהמחלה או יוצר תנאים להתפשטות שלה. אתה לא יכול לקבל החלטות לא ישימות ולא רלבנטיות ולחשוב שזו תהיה בעיה של החרדים, כי בסוף העסק לא עובד".
אתם חלק מהשלטון שקיבל את ההחלטות. אל מי אתה בא בטענות?
"אני בא בטענות לדרג המקצועי שמקימים חמ"ל והולכים לקבל החלטות ולא מבינים ש־20% ממערכת החינוך זה מוסדות עם מבנה אחר".
ליצמן היה אז שר הבריאות.
"זה לא עוזר לי. כשהוא העז להעלות דבר שיש לו היבט חרדי, התנפלו עליו שהוא מנצל את כוחו".
פלאי סבור שחלק גדול מהעימות היה נמנע אם היו מאפשרים בסגר השני את המתווה המיוחד לפתיחת החינוך החרדי. אבל המתווה טורפד בטענה של אפליה בין המגזרים. "היתה יוזמה יפהפיה מרתקת של החברה החרדית. אבל אמרו שאיך שהתנהגתם לא ניתן לכם לפתוח. אז נוצר מצב שכולם שוברים את הכלים".
מילא חינוך, אבל איך אתה מסביר עריכת חתונות וכינוסים המוניים?
"אין לי שום מילה טובה להגיד על טישים (כינוס חסידי. ש"א) או חתונות בקורונה. קטונתי מלהגיד אם צריך או לא חתונה ובאיזה נסיבות. אבל ברור לי שאנחנו לא יכולים שכל אחד יעשה טיש לעצמו, חתונה לעצמו או יפתח תלמוד תורה לעצמו. אם חסידות חושבת שצריכים חתונות גדולות, יש לכם נציג בכנסת. תביא את הטיעון שלך להליך הפרלמנטרי, למועצת גדולי התורה ותיזום חקיקה. לא יכול להיות שכל אחד יעשה שבת לעצמו".
"נרוויח פעמיים"
הרבה קשישים שלכם מתו בקורונה. מה קרה לפיקוח נפש?
"אני לגמרי מסכים איתך. שילמנו מחירים קשים של חיי אדם. בשיחות שקיימתי עם פוסקים הם אמרו שבתחילת המשבר היתה החלטה גורפת לישר קו וסגרו את בתי הכנסת ותלמודי התורה. קו פרשת המים היה כשהרבנים הבינו שלפיקוח נפש יש יוצא מהכלל והוא חופש הביטוי. דמוקרטיה חפצת חיים חייבת לאפשר הפגנות, אין ויכוח. אבל איך תסביר לרב שקורונה זה פיקוח נפש אלא אם כן חופש הביטוי. אם ההחלטות מתקבלות לפי הדיון מול רז נזרי (המשנה ליועמ"ש, ש"א) או הסקר האחרון שביבי קרא, זו לא שפה שפוסק חרדי יודע להתמודד איתה, ואת המחיר כולנו משלמים".
המכון של פלאי מכין תוכנית אסטרטגית לשילוב חרדים בשירות המדינה. לדבריו, "אם ישבו שם גם אנשי מקצוע חרדים זה גם יטייב אופן משמעותי את איכות קבלת ההחלטות וגם יגרום שהחרדים יהיו חלק מהתהליך ולא מחוץ לו. אז באופן טבעי נשנה את השיח של אנחנו והם".
עשרות שנים לא הצטרפתם למשטרה ולא למדתם רפואה, ועכשיו אתה בא בטענות?
"נניח שהחרדים אשמים שאין שוטרים חרדים. עכשיו יש אנומליה ואני רוצה שם שילוב משמעותי של חרדים".
בדיוק כששכנעתם אותנו שלא אכפת לכם מהמדינה?
"את זה בדיוק אני רוצה לשנות. אם אתה מחוץ למשחק, לא מתפתחת אצלך הזדהות ומתפתחת תרבות של אי לגליות. אם נשלב את החרדים נרוויח פעמיים, גם כוח אדם איכותי אחרי חניכה אזרחית וגם תחושה הרבה יותר משמעותית של אחריות כלפי המדינה".