צילום: shutterstock
רשות המסים מהדקת כללי מס על אקזיטים בינ"ל
מעתה הטבת אופציות שנתנה החברה־האם הבינלאומית לחברה־הבת הישראלית, תחויב במס. לטענת עו"ד אורן בירן, "מדובר בכפל מס ומיסוי יתר של חברות הסטארט אפ הישראליות"
רשות המסים מהדקת עוד יותר את כללי המס במקרה של הענקת אופציות לעובדים, כאשר חברה בינלאומית רוכשת חברה מקומית, והוא רלוונטי בעיקר לאקזיטים בחברות הייטק. החוזר המקצועי שפרסמה, מטפל במקרים בהם עובדים מקבלים כחלק מתנאי השכר גם אופציות של החברה־האם הבינלאומית.
קראו עוד בכלכליסט
רשות המסים בניהולו של ערן יעקב, מתייחסת למצב בו חברה־אם בינלאומית נתנה הטבה אופציות לחברה־בת - בשביל שזו תעביר אותה לעובדיה. לפני שנתיים הוכרע הנושא בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בעניין קונטירה, ונקבע כי האופציות שניתנות לחברה המקומית עבור העובדים, הן הכנסה של החברה שחייבת במס. פסק דין זה עורר תרעומת בשוק ולמעשה משמעותו היתה ייקור עלות האקזיט בגובה המס.
כעת באה רשות המיסים ומוסיפה נדבך נוסף לפס"ד קונטירה. בפועל, בהתחשבנות בין חברה ישראלית ורוכשת הבינלאומית, לאחר שהמקומית קיבלה את האופציות בשביל העובדים, היא מעבירה לחברה־האם תשלום עבורן (שנקרא recharge). רשות המסים דנה כיצד למסות את התשלום הזה. בפרקטיקה הנהוגה, תשלומים תמורת שירותים בין חברה־אם לבת הם שכיחים, ובדרך כלל גם נעשים במחיר המשקף רווח (COST +) כשהחברה המקומית רושמת את התשלום הזה כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
ברשות קובעים כי אם מדובר בתשלום על אופציות של חברת האם שניתנות לעובדים, בהתקיים כללים מסוימים, הוא יסווג כדיווידנד שמחלקת חברה־בת לחברה־אם, ויהיה חייב במס כדיווידנד. "בביקורות שנערכו לחברות שונות, עלה כי לעיתים השיפוי (recharge) נעשה בסכומים גבוהים בהרבה מאשר קיבלו ביטוי בדו"חות הרווח והפסד של החברה. ההפרש הזה הוא דיווידנד החייב במס", מציינים ברשות שלמעשה טוענת שהתשלומים שהועברו לחברה־האם היו גבוהים ממרכיב הטבת השכר בגין האופציות שבא לידי ביטוי בדו"חות. תשלום שיפוי חייב במס, אלא אם נערך במסגרת הסכם מראש בין החברות, ואם הוא נעשה עד גובה האופציות שהבשילו ועד גובה ההוצאה החשבונאית שנרשמו עליהן.
גם החוזר הזה התקבל בשוק בצורה צוננת: עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת מיסים בגרוס ושות', שייצג בתיק קונטיקה, טוען כי "בהתאם להלכת קונטרה - נדרשות החברות הישראליות לשלם מס מיידי במועד הקצאת האופציות לעובדים, ובנוסף ההוצאה אינה מוכרת. כעת ההוצאה ששולמה בגין הסכמי השיפוי גם כן אינה מוכרת. עמדה זו לבטח תגיע לפתחו של בית המשפט שכן ספק אם יש בסיס שלא להכיר בהוצאה. מדובר בכפל מס ומיסוי יתר של חברות ההזנק הישראליות. בנוסף, התנאים שנקבעו בחוזר אינם לוקחים בחשבון היבטי מיסוי בינלאומי וכללי מחירי ההעברה. חברות בינלאומיות יבחנו שוב האם העלויות הנוספות להתקשרות עם חברות סטארטפ ישראליות אכן כדאיות אל מול האלטרנטיבות במדינות אחרות".