אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אבודים בחלל: בזוס ומאסק רבים ביניהם על מי יחבר אותנו לאינטרנט מהשמיים צילום: איי אף פי

דו"ח טכנולוגי

אבודים בחלל: בזוס ומאסק רבים ביניהם על מי יחבר אותנו לאינטרנט מהשמיים

שני האנשים העשירים בעולם, מנכ"לי טסלה ואמזון, רוצים לחבר את העולם כולו לרשת באמצעות לווייני חלל, כעת התחרות ביניהם מגיעה גם לנציבות התקשורת בארה״ב וכמובן מלווה בציוצים של השניים בטוויטר

31.01.2021, 14:53 | עומר כביר
אלון מאסק, מייסד טסלה וספייסX והחל מהחודש גם האיש העשיר בעולם, הוא חובב עימותים ושערוריות מושבע. בעיקר אם הוא יכול לנהל אותם בטוויטר. במקרה ידוע לשמצה לפני כשנתיים, הוא צייץ בטוויטר על הפיכת טסלה מחברה ציבורית לפרטית, והסתבך בחקירה של הרשות לניירות ערך שבסיומה נדרש לשלם קנס של 20 מיליון דולר, וכשלא היה מרוצה מהסיקור התקשורתי לו זכה, איים להקים אתר שידרג את אמינות העיתונאים. כי זה מסוג הדברים שמיליאדרים יכולים לעשות.

עכשיו יש על הכוונת של מאסק יריב חדש: האיש השני הכי עשיר בעולם, מייסד ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס. אף שבזוס ידוע בעיקר בזכות אמזון, אימפריית הקמעונאות המקוונת שלו, הוא גם מתחרה משמעותי של מאסק במרוץ הפרטי לחלל, באמצעות חברת Blue Origin שהקים ומתקצב בסכומי עתק מכיסו הפרטי, וכן באמצעות פרויקטים של אמזון. שני המיליארדרים נמצאים במרוץ צמוד במטרה לשגר ולהפעיל רשת של אלפי לווייני תקשורת זעירים שיספקו חיבור לאינטרנט מכל מקום בעולם, גם לנקודות המרוחקות והמבודדות ביותר.

חללית של ספייס X חללית של ספייס X חללית של ספייס X

העימות בין השנים הוא כמעט בנאלי ועוסק בבקשה של ספייסX מנציבות התקשורת הפדרלית (FCC) לאפשר ללווייני הרשת שלה, Starlink, להקיף את כדור הארץ בגובה נמוך יותר מהתכנון המקורי. אמזון, שמפתחת מערכת לוויינים מתחרה בשם Kuiper System, מתנגדת לבקשה בטענה שהשינוי יפגע ביכולת הפעולה של לוויינים אחרים. בתגובה להתנגדות אמזון כתבה ל-FCC כי המהלך של ספייסX מנסה "לחנוק את התחרות", ומאסק עצמו צייץ: "אין שום תועלת לציבור ב-Starlink כיום וכי היא נמצאת במרחק מפעילות של כמה שנים במקרה הטוב".

אמזון מסרה בתגובה לאתר CNBC: "עיצבנו את Kuiper System כך שתמנע שיבוש בפעילות Starlink, ועכשיו ספייסX רוצה לשנות את עיצוב המערכת שלה. ספייסX היא זו שמנסה לחבל בתחרות בין מערכות לוויינים. זה ברור שהעניין של ספייסX הוא לחנוק את התחרות בעריסה אם הם יכולים, אבל זה לא לטובת הציבור".

אפשר היה לפתור זאת כעוד עימות בין אנשים עשירים שאבדו כל קשר עם המציאות היומיומית של מרבית העולם על צעצועי החלל שלהם, לולא היתה זו סוגיה חשובה כל כך. השנה האחרונה הבהירה לכולנו עד כמה חשוב חיבור אמין וטוב לאינטרנט. עבודה, לימודים, מפגשים חברתיים, מסחר – הכל מתנהל עכשיו דרך הרשת, וכל הפערים הדיגיטליים שהיו בתחילת 2020 רק הוחרפו בזמן המגפה, לרוב בצמוד להחרפה בפערים כלכליים שונים וקשיים שוטפים אחרים.

אילון מאסק, מייסד ספייס X, צילום: בלומברג אילון מאסק, מייסד ספייס X | צילום: בלומברג אילון מאסק, מייסד ספייס X, צילום: בלומברג

אם נוכל להביא אינטרנט טוב ולא יקר לאנשים ביישובים מרוחקים במדינות מערביות גדולות, לספינות בלב ים ולכפרים נידחים באפריקה (שם במקרה הטוב אפשר להנות רק מגלישה ברשת עם רשת סלולרית בדור השלישי) הפערים יצטצמצו משמעותית ולהרבה יותר אנשים תהיה גישה למידע. בימים אלו לא פעם מידע מציל חיים, למקורות הכנסה, למוסדות לימוד ועוד, זאת מבלי לחשוש שהמדינה תנתק פתאום את הגישה לרשת או תצנזר אותה. זה לא פתרון קסם שיחסל את כל הבעיות, אבל זו בוודאי התחלה טובה.

אינטרנט לווייני נחשב כבר כמה שנים כאחת הדרכים המועדפות לעשות זאת. פייסבוק תכננה להשתמש בלוויין עמוס 6 הישראלי לחלקים נרחבים ומרוחקים באפריקה, לפני שזה נהרס לחלוטין כשהטיל שאמור היה לשגר אותו לחלל התפוצץ על כן השיגור (הטיל, אגב, היה של ספייסX. מקריות? כנראה שכן).

ג ג'ף בזוס וחברת חלל בלו מון | צילום: רויטרס ג

עתה, משקיעות אמזון וספייסX עשרות מיליארדי דולרים על מנת לשגר ולהפעיל את מערכת הלוויינים שלהן (אמזון לבדה מתכננת להשקיע יותר מ-10 מיליארד דולר בפרויקט), והן לא השחקניות היחידות בתחום. סכומי כסף אדירים נשפכים על לווייני אינטרנט, בתקווה לשנות לא רק את האופן שבו אנו גולשים ברשת, אלא להפוך את כל העולם, ללא יוצא מן הכלל, למקוון. אבל, כפי שאבחנה בסוף השבוע שירה עוביד ב"ניו יורק טיימס", אף אחד לא עוצר לשאול שאלה חשובה אחת: האם הלוויינים האלו הם באמת הפתרון שאנחנו צריכים?

נכון לעכשיו, הטכנולוגיה רחוקה מלהיות נגישה למשתמשים במדינות מתפתחות. תוכנית הבטא של Starlink מתומחרת החל מ-99 דולר לחודש, בתוספת תשלום חד-פעמי של 499 דולר לציוד הדרוש על מנת להתחבר ללוויינים. זה יקר משמעותית מחיבור אינטרנט בפס רחב, כאשר לפי הערכות הביצועים עצמם נופלים משמעותית מאלו של תשתיות כמו סיב אופטי. ובעבור אחד מקהלי היעד של הטכנולוגיה, מדובר במחיר יקר באופן בלתי ניתן לדמיון. בקניה, למשל, השכר החודשי הממוצע עומד על 146 דולר, בניגריה על 169 דולר. שום אדם, שום משפחה, לא יכול להרשות לעצמו חיבור לרשת שעולה יותר ממחצית, ולעתים הרבה יותר, מהמשכורת החודשית שלו.

"גם במדינות עשירות כמו ארה"ב, אנשים לא סובלים מהעדר גישה לרשת בגלל שהטכנולוגיה לא טובה מספיק", ציינה עוביד. "יש גם מדיניות ממשלתית מוטעית, אי-שוויון מובנה, הצורך של רבים להוציא כסף על צרכים מיידיים יותר ועוד. המשמעות היא שחיבור אנשים לרשת בארה"ב – שלא לדבר על שאר העולם – לא יכול להתבצע על ידי טכנולוגיה לבדה. עלינו לחשוב בצורה הוליסטית על החסמים לגישה לרשת".

יש מקום וצריך לפתח טכנולוגיות שאפתניות ופורצות דרך, זה מה שמאפיין אותנו כאנשים. הטכנולוגיה הזו יכולה אמנם להתרסק בדומה לבלוני לון שלל גוגל, אבל יש סיכוי סביר שהיא תהיה טובה מספיק וזולה מספיק על מנת לחבר את כל העולם לרשת . אבל הקרב בין שני האנשים העשירים בעולם איך לשחק בצעצועי החלל שלהם בעיקר מעורר ייאוש ותהייה: זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים להוציא עליו את הכסף שלכם? זה באמת מה שהאנושות צריכה ברגע זה, אינטנרט מהחלל?

יש הרבה פתרונות מגניבים פחות אך יעילים יותר על מנת להביא חיבור לרשת באזורים מרוחקים או לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם חיבור (פייסבוק, ייאמר לזכותה, מובילה בנושא). מאסק ובזוס הם אמנם האנשים העשירים בעולם, אבל גם למשאבים שלהם יש גבולות, גם הם לא יכולים להשקיע בלי אבחנה בכל מה שזז. כשזה נוגע לפתרונות חיבור לרשת, הם בחרו ללכת על הלוויינים בחלל. אולי העימות הזה הוא הזדמנות טובה בעבורם לעצור לבדוק – האם זה ההשקעה הטובה ביותר לכסף שלי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות