אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העשור האבוד שמחכה למובטלי הקורונה החלשים צילום: באדיבות שירות התעסוקה

ניתוח כלכליסט

העשור האבוד שמחכה למובטלי הקורונה החלשים

ממדי משבר התעסוקה של ישראל הולכים ונחשפים: שיעור האבטלה הממוצע עמד על 18% ב־2020; השכבות החלשות יספגו את המכה האנושה ביותר בהתאוששות ארוכת השנים מהאבטלה; והמחדל הממשלתי: השקעה נמוכה בהכשרות מקצועיות ומאבקי אגו שתוקעים את יישומן

01.02.2021, 10:44 | שחר אילן
נתוני בלהות – זו הדרך היחידה להגדיר את הסיכום השנתי של תקופת הקורונה (מרץ–דצמבר 2020) שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעור האבטלה הממוצע לתקופת הקורונה בחישוב המורחב עומד על 17.7%, שהם 735 אלף איש – קרוב לפי חמישה משיעור האבטלה ב־2019 שעמד על 3.8%.

 

במבט לאחור אין ספק שהנתון הזה צריך לתפוס מקום מרכזי בעבודה של ועדת חקירה שתקום, יש לקוות, לבדיקת מחדלי הקורונה ותידרש לבדוק, בין היתר, למה ישראל עשתה כל כך מעט ב־2020 לצמצום ממדי האבטלה. במבט לעתיד עולה השאלה כמה זמן ייקח להתאושש ממשבר האבטלה, והתשובה היא שלשכבות החלשות זה ייקח כנראה קרוב לעשור. 

קראו עוד בכלכליסט

גם ההכנסה של ילדי המובטלים תיפגע

מתחילת המשבר חוזר שירות התעסוקה שוב ושוב על האזהרה שככל שהאבטלה נמשכת זמן רב יותר, קשה יותר להיחלץ ממנה. לא רק שעברו כבר עשרה חודשים מאז תחילת המשבר, אלא שכבר התחילו דיבורים על סגר נוסף. כלומר עדיין לא ברור שהמשבר נגמר. את עוצמת הבעיה אפשר להבין מגרף שהציגה לאחרונה סמנכ"לית המחקר והתכנון החדשה של ביטוח לאומי ניצה קסיר בערב עיון בנושא היום שאחרי המשבר באוניברסיטת תל־אביב. הגרף עסק במשבר התעסוקה של 2003-2002 שהוא המשבר החמור ביותר שהיה בעשורים האחרונים עד למשבר הקורונה, שהוא קשה ממנו בהרבה.

מנתוני קסיר עולה ששיעור האבטלה בקרב אקדמאים עמד ב־1996 על 4% ומאז החל לטפס עד לשיא של 6.5% ב־2003. אז התחיל לרדת וחזר ל־4.3% לאחר שלוש שנים. לעומת זאת, שיעור האבטלה בקרב בעלי עד 11 שנות לימוד עמד ב־1996 על 8.4%. הוא טיפס עד ל־15.8% ב־2003 ולקח שמונה שנים עד שהגיע ב־2011 ל־7.9%. גם במצב הרגיל שיעור המובטלים חסרי ההשכלה התיכונית כפול משיעור האקדמאים המובטלים.

מימין: פרופ מימין: פרופ' דניאל גוטליב וסמנכ"לית המחקר והתכנון של ביטוח לאומי ניצה קסיר | צילום: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי מימין: פרופ

חישוב נוסף של קסיר גילה שזמן חיפוש העבודה הממוצע של בעלי ההשכלה הנמוכה ביציאה ממשבר האינתיפאדה השנייה היה גבוה בחודשיים משל בעלי ההשכלה הגבוהה. כמובן, המשבר הנוכחי מתאפיין בכך שהוא פגע במיוחד בבעלי השכלה נמוכה וגם בכך שבגלל המעבר לעולם העבודה הדיגיטלי כמות המשרות שרלבנטית להם הצטמצמה מאוד. זה אומר שיכול להיות שהפעם היציאה שלהם מהמשבר תהיה הרבה יותר איטית.

קסיר חתומה על דו"ח העוני שפרסם ביטוח לאומי לפני שבוע וחצי. במכתב שלה במבוא לדו"ח היא מציינת שמדינות ה־OECD משקיעות בממוצע 0.48% תוצר בהכשרה מקצועית, פי שלושה מישראל שמשקיעה בכך רק 0.16%. לכאורה, 700 מיליון השקלים שהקציבה הממשלה להכשרה מקצועית אמורים לפתור את הבעיה. בפועל, הסכום כמעט לא נוצל ב־2020 בגלל מאבקי הכוח שניהל שר האוצר ישראל כץ בשאלה איזה משרד יוביל את ההכשרות. יש לקוות שב־2021 תהיה גם הכשרה מקצועית אמיתית ולא רק דיבורים על הכשרה כזו.

בעיה נוספת שהממשלה תצטרך להתמודד איתה היא ההיצע הנמוך של מקומות עבודה, כ־60 אלף בלבד. השאלה היא איך גורמים ליצירת מקומות עבודה חדשים בתקופה של כל כך הרבה חוסר ודאות. שאלה נוספת שמעלה סמנכ"לית שירות התעסוקה לשעבר ומנכ"לית עמותת "בעצמי" נירה צימלס היא מה יקרה דווקא עם העובדים שנמצאים בחל"ת מתחילת המשבר. "לאחר שהמשק ייפתח תהיה התארגנות מחודשת של המעסיקים באופן כזה שחלק מהאנשים יפוטרו בעקבות צמצום משרות", היא צופה. לדבריה, "ישנם ענפים שלמים כדוגמת תיירות ותרבות שישובו לעבודה באופן מצומצם שישפיע על צמצום כוח האדם". צימלס קוראת למובטלים לצאת להכשרות מקצועיות מיד כדי לשפר את סיכוייהם בתחרות הקשה הצפויה על המשרות.

סמנכ"ל התכנון והמחקר של ביטוח לאומי לשעבר פרופ' דניאל גוטליב אומר ש"לא ניצלנו את התקופה שלמובטלים לא היה מה לעשות – להכשרה מקצועית". הוא מציין שאבטלה ממושכת שוחקת את היכולת של המובטלים להשתלב מחדש בעבודה, הן מבחינת המיומנויות והן מבחינת הקושי הנפשי הגובר. העובדה שהשוק הישראלי הולך לכיוון יותר ויותר טכנולוגי מקשה, לדבריו, עוד יותר על אוכלוסיות עם מיומנויות נמוכות. גוטליב מצביע על אוכלוסייה נוספת שצפויה להיפגע מאוד מהאבטלה הממושכת ואלה הם ילדי המובטלים. כבר ברור שהלמידה מרחוק פגעה במיוחד בילדים משכבות חלשות שמהן מגיעים גם רוב המובטלים והרחיבה את הפערים הלימודיים. עכשיו, הוא אומר, למשפחות האלה גם יהיה הרבה פחות כסף להשלים את הפערים בלימודי הילדים, למשל באמצעות מורים פרטיים. הדבר צפוי לפגוע משמעותית בהכנסה של הילדים האלה בבגרותם.

באפריל האבטלה עמדה על 36%

אתמול פרסמה הלמ"ס את נתוני סקר כוח האדם. הלמ"ס מפרסמת ארבעה נתונים בתקופת הקורונה, מהם שלושה בקביעות וחישוב רביעי, המרחיב ביותר, רק פעם בחודש. בכל חישוב נוסף מרכיב על קודמו. החישוב המרחיב ביותר (ארבעה מרכיבים) הוא הקרוב ביותר למצב בשטח. אבל מכיוון שהוא מתפרסם רק בחלק מההודעות, "כלכליסט" עושה לרוב שימוש בחישוב המרחיב אבל עם שלושה מרכיבים בלבד למדידת האבטלה.

שיעור הבלתי מועסקים (מובטלים בהגדרה הקלאסית – אנשים ללא מקום עבודה שמחפשים עבודה) עמד ב־2019 על שפל של 3.8% שנחשב לאבטלה חיכוכית, כלומר היעדר אבטלה בפועל. הוא עלה בתקופת הקורונה ל־4.5% בלבד (4.3% בכל 2020). אבל לנתון זה מעט מאוד משמעות בתקופת הקורונה בגלל הכמות הגדולה של אנשים בחל"ת וכן של אנשים שפוטרו ואינם מחפשים עבודה בשל המשבר.

לכאורה אפשר ללמוד ממספר הבלתי מועסקים על פוטנציאל האבטלה לטווח ארוך. אבל סביר להניח שחלק גדול מהאנשים בחל"ת הם בלתי מועסקים בפועל, רק שהחל"ת מאפשר למעסיקים לדחות את ההוצאות של הפיטורים. סביר גם להניח שיש אנשים נוספים בחל"ת שהמעסיק שלהם צפוי לפשוט רגל וזה יקרה דווקא כשהמשק ייפתח.

כישלון במבחן העלות תועלת ישראל מסיימת שנת קורונה גם עם גירעון ואבטלה גבוהים יותר ממדינות האיחוד, וגם עם תמותה גבוהה יותר ממדינות הייחוס אדריאן פילוטלכתבה המלאה

שיעור הבלתי מועסקים פלוס הנעדרים בכל שבוע הסקר מעבודתם עמד על 15.9%. ההגדרה של נעדרים בכל שבוע הסקר מעבודתם אמורה לאתר את הנמצאים בחופשה ללא תשלום. הבלתי מועסקים פלוס הנעדרים בכל השבוע – זהו הנתון המצמצם שבאמצעותו משרד האוצר מודד את האבטלה. המשמעות היא שגם על פי הנתון המצמצם, האבטלה הממוצעת בתקופת הקורונה עומדת על 650 אלף איש.

הנתון המרחיב של הלמ"ס כולל את הבלתי מועסקים, אנשים שנעדרו בכל השבוע מעבודתם וכן אנשים שאיבדו את מקום עבודתם בתקופת הקורונה ואינם מחפשים עבודה. הוא עמד בממוצע בתקופת הקורונה על 735 אלף שהם 17.7%. מבין שלושת הנתונים הקבועים שמפרסמת הלמ"ס בתקופת הקורונה, זהו הנתון הקרוב ביותר למצב בשטח.

ישראל כץ, צילום: אבי מועלם ישראל כץ | צילום: אבי מועלם ישראל כץ, צילום: אבי מועלם

בתחילת המשבר התחזיות הקודרות ביותר לממוצע שנתי עמדו על 12%. עם זאת, לממוצע הגבוה תורמת גם העובדה ששיעור האבטלה באפריל עמד לפי החישוב המרחיב על 36%. כן תורמת לו העובדה שהחודשים ינואר ופברואר שלפני הקורונה לא הוכללו בחישוב. אם, למשל, נחשב את שיעור האבטלה המרחיב למחצית השנייה של השנה בלבד (כלומר לא כולל הסגר הראשון), הוא יעמוד על 14.2%.

פעם בחודש מפרסמת הלמ"ס נתון מרחיב עוד יותר שכולל מובטלים לפני הקורונה שמעוניינים בעבודה ולא מחפשים בגלל משבר הקורונה. הנתון הזה עומד על 18.2% שהם 761 אלף איש והוא קרוב עוד יותר למציאות.

יותר עובדים בהייטק, פחות נשים

לפי הנתונים שהלמ"ס פרסמה אתמול, שיעור המשתתפים בשוק העבודה (בני 15 ומעלה) ירד מ־63.5% ב־2019 ל־61.8% ב־2020. משתתפים הם מי שעובדים, נמצאים בחל"ת או מחפשים עבודה. הבעיה עם נתון זה היא שהוא כולל את ינואר ופברואר שלפני הקורונה והם מטים את הנתונים. שיעור המועסקים ירד מ־61.1% מהאוכלוסייה ב־2019 ל־59.1% ב־2020.

עוצמת המשבר במגזר הערבי בולטת במיוחד: שיעור המשתתפים בשוק העבודה צנח מ־45% ב־2019 ל־41% ב־2020. כלומר מכל חמישה בוגרים ערבים מעל לגיל 15 רק שנים עובדים. הישגים של שנים בשילוב הערבים בעבודה נמחקו. בקרב הגברים הערבים שיעור המשתתפים ירד מ־60% ל־54% ובקרב הנשים מ־30% ל־28%.

ובצד השני של שוק העבודה: מספר השכירים בתחום ההייטק גדל מ־347 אלף ל־360 אלף, כלומר עלייה של כ־4%. חלקם של עובדי ההייטק בין השכירים גדל מ־10% ל־10.5%. הדבר ללא ספק מעיד על יכולת ההישרדות הגבוהה של ענף ההייטק בתקופת הקורונה. עם זאת סביר שהעלייה נובעת יותר מירידה בכמות השכירים הכללית.

זו היתה שנה גרועה לשילוב הנשים בהייטק. מספר הגברים השכירים בתחום זה הגיע לכ־235 אלף ומספר הנשים השכירות הגיע לכ־125 אלף. שיעור הנשים בהייטק ירד מ־35.2% ל־34.7%. חלקם של הגברים השכירים בתחום – מכלל הגברים השכירים – עלה מ־12.8% ב־2019 ל־13.7% ב־2020. ואילו חלקן של הנשים השכירות בהייטק – מכלל הנשים השכירות – רשם עלייה קטנה בהרבה מ־7.1% ל־7.3%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות