אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
200 אלף מקבלים אבטלה אבל ניתקו קשר משירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

בלעדי לכלכליסט

200 אלף מקבלים אבטלה אבל ניתקו קשר משירות התעסוקה

כשליש מהמובטלים, רובם צעירים, מתעלמים מפניות של שירות התעסוקה וממשיכים לקבל דמי אבטלה גם אם הם עובדים או שטסו לחופשה בחו"ל. החשש: קבלת קצבה לתקופה ממושכת ללא חובת התייצבות הופכת אותם למובטלים כרוניים

01.02.2021, 06:53 | אדריאן פילוט
בגלל היעדר אסטרטגיה ברורה ומגובשת בתחום התעסוקה, שיעור האבטלה נותר גבוה ונוצרה תופעה של מאות אלפים שמקבלים דמי אבטלה אף שכבר חזרו לעבוד. למרות שהמגיפה החלה במארס, מדיניות התעסוקה של ממשלת נתניהו־כץ מלאת חורים, מה שמביא למספרי מובטלים שלא יורדים, לבזבוז כספי ציבור ולאנדרלמוסיה מוחלטת בחזרה לשוק העבודה, וכן לתמריצים הפוכים למובטלים ולמעסיקים ולחוסר היערכות ליום שאחרי. התוצאה: חילופי אשמות קשים בין הגופים שצריכים לגבש את המדיניות, לתכנן אותה ובעיקר לבצע אותה, כאשר כולם מפנים אצבע מאשימה לשירות התעסוקה – הגוף שהיה אמור לנהל את האירוע הזה.

לפי מספרים שהגיעו ל"כלכליסט", מאז פרוץ משבר הקורונה כ־200 אלף מובטלים מוגדרים "מנותקי קשר" מלשכת התעסוקה. "הדבר הזה הוא בלתי נתפס", מסביר גורם בממשלה. מדובר בין שליש לרבע ממקבלי דמי אבטלה וכספים אלה מסתכמים לסכום עתק של 2.5 מיליארד שקל בממוצע חודשי.

קראו עוד בכלכליסט

פער גדול במספרים

המשמעות של מנותקי קשר ברורה: היות שאין חובת התייצבות בלשכת התעסוקה מאז מרץ, הלשכה מנסה להשתמש באמצעים דיגיטליים (דואר אלקטרוני, מסרון ועוד) כדי לעקוב אחרי המובטלים. זאת בניגוד לימים רגילים שבהם יש חובת התייצבות פעם בחודש בלשכת התעסוקה. מתחילת המשבר במרץ בוטלה חובת ההתייצבות וכבר במאי, עקב פערים עצומים בין מספר המובטלים לבין מספר מקבלי דמי אבטלה, החלו מועלות דרישות להתחקות אחרי המובטלים. באותה תקופה גם החל שירות התעסוקה לנסות ליצור קשר איתם.

אלא שכאמור, כ־200 אלף מובטלים לא מגיבים לפניות מהלשכה. פשוט מתעלמים. הם מקבלים דמי אבטלה מאז מארס 2020 וצפויים להמשיך לקבל אותם עד יוני 2021 אך ייתכן שהם עובדים, או סתם לא מחפשים עבודה. הדבר המטריד הוא שלשכת התעסוקה לא יודעת מה עלה בגורלם. היות שמדובר באוכלוסייה שבחלקה הגדול היא צעירה, התופעה הזאת מזיקה פעמיים: קבלת קצבה מובטחת לטווח הארוך ללא כל חובת התייצבות הופכת אותם צעירים למובטלים כרוניים (יותר מ־12 חודשים מחוץ לשוק העבודה) - שכן אחד האתגרים הקשים ביותר הוא להחזיר מובטל לשוק העבודה אחרי תקופה ממושכת מחוצה לו.

רוב המדינות המערביות בחרו להתמודד עם תקופת הקורונה במודל אחר מזה של ישראל — סיוע ישיר למעסיק שישמור על עובדיו במקום תשלום דמי אבטלה ישירות למובטל, בדיוק בגלל החשש הזה: הינתקות משוק העבודה, אחת הסכנות הגדולות ביותר במשברים כלכליים. ההערכות הן כי לפחות חלק מאותם "מנותקי קשר" מועסקים היום בשחור והם מקבלים גם שכר וגם דמי אבטלה, ובנוסף, לא משלמים מ הכנסה ומס בריאות. אולי זה מסביר מדוע בישראל ישנם 556 אלף איש שרשומים כמובטלים אבל בד בבד יש גם יותר מ־60 אלף משרות פנויות שממתינות למובטלים שרוצים לעבוד.

לא פלא שההינתקות המסוכנת הזו גרמה לאחת התופעות שבאוצר ובביטוח הלאומי נחרדו לגלות: יותר מ־50 מיליון שקל מכספי המסים של אזרחי ישראל שולמו ל־2,600 מובטלים ששהו בחו"ל יותר מחודש שלם מאז התפרצות המגיפה. התברר בימים האחרונים כי כמה מאות מובטלים הבינו שייתכן כי הקשר איתם אבד, אבל הקצבה ממשיכה להיות משולמת ולכן הם פשוט לקחו "חופשה". הן בממשלה והן בביטוח הלאומי הזדעזעו לגלות כי סכום לא מבוטל סתם הלך למימון חופשות פרטיות בחו"ל על רקע היעדר חובת ההיתייצבות.

רמת היאוש בביטוח לאומי גרמה לשירות התעסוקה לשלוח הודעה בלתי שגרתית בעליל: "שלום רב, על מנת שנוכל להעביר את דמי האבטלה המגיעים לך ובמקביל להימנע מחוב העלול להיווצר, עליך לעדכן בכל שינוי במצב התעסוקה הנוכחי. איך עושים זאת? בקלות! נכנסים לאתר ביטוח לאומי לדף: 'דיווח על חזרה לעבודה או הפסקת עבודה' ומעדכנים סטטוס. כמו כן ניתן לראות הסבר בסרטון המצורף, מאחלים לך חזרה מהירה לשיגרה, ביטוח לאומי".

מימין מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור ומנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר, צילומים: שלומי אמסלם לעמ , דנה קופל מימין מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור ומנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר | צילומים: שלומי אמסלם לעמ , דנה קופל מימין מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור ומנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר, צילומים: שלומי אמסלם לעמ , דנה קופל

חוב עתק בגלל "שכחה"

מה גרם למוסד לשלוח הודעה כזו: חוב של 900 מיליון שקל שנוצר על ידי 300 אלף מובטלים ישראלים ש"שכחו" לדווח על חזרה לעבודה והמשיכו לקבל דמי אבטלה - גם כאשר החלו לקבל שכר. עד כמה שזה נשמע בלתי ייאמן, כמעט מיליארד שקל שילם ביטוח לאומי ליותר מרבע מיליון ישראלים שלא דיווחו - כי לא היתה חובת התייצבות או התקשרות עם לשכת התעסוקה - ועכשיו המוסד צריך לרדוף אחרי כולם כדי שיחזירו את הכסף שלא מגיע להם. הרי הם שבו לעבודה. בביטוח לאומי מסבירים: זו עבודה של לשכת התעסוקה לדאוג שאותם מובטלים ידווחו על חזרה לעבודה.

בנובמבר האחרון נפל האסימון: אחרי דיונים קדחתניים ובאיחור אופייני החליטו כל הגורמים העוסקים במלאכה כי יש לאמץ את ה"חל"ת הגמיש". קרי, היות שיש חשיבות עליונה להשיב מובטלים – בעיקר צעירים - לשוק העבודה והיות שהמגיפה וחוסר הוודאות נמשכים, יש להעניק לכל מובטל את התמריצים הנכונים. כך נולד הרעיון "להשלים" לכל מובטל שירצה לשוב לעבוד - גם אם זה רק לשעה בשבוע – את הקצבה וזאת למשך כמה חודשים. היוזמה הזו מיושמת כבר כמה חודשים בבריטניה והרציונל הוא כי כל מובטל שהוצעה לו עבודה גם אם היא חלקית, יוכל לקבל אותה בלי להפסיד אף שקל מהקצבה.

לדוגמה, אם מובטל או עובד שהוצא לחל"ת ומקבל דמי אבטלה של 6,500 שקל לחודש מקבל הצעה לעבודה במשרה חלקית תמורת 2,000 שקל, המדינה תשלים לו 4,500 שקל לחודש על מנת שהוא ישוב לעבודה והוא לא ייצא מופסד. הרעיון הוסכם ואושר אך נוצרה "בעיה טכנית": ביטוח לאומי טרם סיים להכין את תשתיות המחשוב על מנת להוציא את התוכנית לפועל, ולפי גורמים ממשלתיים, לכן התוכנית מתעכבת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות