קליר רוצה להנפיק בשווי של פי 6 משווייה במחיקה

עדות נוספת לכך שתחום ההנפקות הראשוניות באחוזת בית רותח, מגיעה מכיוונה של חברת קליר כימיקלים שנמחקה בספטמבר 2014 מהבורסה לפי שווי של 58 מיליון שקל, וכעת, באופן יוצא דופן, היא בוחנת הנפקה לפי שווי של 350 מיליון שקל. כלומר, פי 6 מהשווי שבו נמחקה ופי 3.5 מהשווי שבו הונפקה (100 מיליון שקל) ב־2006. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים נפגשת החברה שבבעלות אלי זאנה ואלי גבריאל עם גורמים בשוק החיתום כדי לקדם את ההנפקה, זאת אחרי שהכנסות החברה עלו, על פי נתונים לא רשמיים, ב־20% מאז נמחקה.

בכך מצטרפת קליר כימיקלים לגל ההנפקות הנוכחי שכולל 27 חברות שהונפקו ב־2020 ועוד 7 חברות שהונפקו מתחילת 2021, בהן פלנטארק שגייסה 23 מיליון שקל; רותם שני(46 מיליון שקל); אייס (150 מיליון שקל); נקסטפרם (30.5 מיליון שקל); אנרג'ין (97.5 מיליון שקל); הום ביוגז (100 מיליון שקל); ובלנדר שגייסה 80.5 מיליון שקל, כשבימים אלו עוד כמעט 100 חברות נערכות להנפקה ונמצאות בהליכי הכנת תשקיף.

מימין: אלי גבריאל ואלי זאנה, הבעלים של חברת קליר כימיקלים | צילום: אביגיל עוזי

הצעת הרכש הכפויה

קליר שהוקמה ב־1984 הונפקה במאי 2006 לפי שווי של 100 מיליון שקל. ב־2012 היא הועברה לרשימת השימור של הבורסה, כאשר על פי הכללים היא היתה אמורה להימחק כליל מהמסחר בינואר 2014. בספטמבר 2014, אחרי ניסיונות של שנתיים שבהן הגישה הצעות רכש לבעלי המניות, הצליחה קליר להימחק מהבורסה בהצעת רכש, חלקה כפויה, ל־14.66% ממניותיה. הצעת הרכש החלה שנתיים קודם במחיר של 2.63 שקלים למניה ובוצעה בסופו של דבר במחיר גבוה יותר של 4.3 שקלים למניה, ובסך הכל שילמו בעלי השליטה 9 מיליון שקל עבור מחיקת החברה.

ככל הידוע, הונה העצמי של החברה עמד בסוף ספטמבר על 85 מיליון שקל, הרווח הנקי על 20 מיליון שקל וההכנסות על 250 מיליון שקל, מספרים שמייצגים רווח בקצב שנתי של 26.6 מיליון שקל, שגוזר לשווי המבוקש בהנפקה מכפיל רווח של 13. הכנסות החברה ב־2013 כולה עמדו על 220 מיליון שקל, כלומר כ־12% פחות מההכנסות היום, כ־80% מההכנסות היו אז לשוק המוסדי, נתון שסביר להניח נכון גם להיום. הרווח הנקי של החברה באותה שנה עמד על 3.1 מיליון שקל. השיפור בתוצאות החברה מתבטא בעלייה משמעותית בשיעור הרווח תפעולי שעומד כיום על 13% לעומת שיעור רווח תפעולי של 5.6% עת נמחקה מהמסחר. ההון העצמי של החברה עומד על 85 מיליון שקל, אולם היא שוקלת חלוקת דיבידנד גדול שיוריד את ההון העצמי ל־65-60 מיליון שקל לפני ההנפקה.

השוק שבו קליר פעילה מתאפיין בתחרותיות גבוהה של משווקים מקומיים ויבואנים המשווקים מוצרים דומים לאילו שהחברה משווקת. החברה הגדולה ביותר בתחום חומרי הניקוי היא חברת סנו הציבורית שמנייתה עלתה ב־28% ב־12 החודשים האחרונים ובקצת יותר מ־1% מתחילת השנה, והיא נסחרת בשווי של 3.3 מיליארד שקל, ובמכפיל 16 על הרווח הנקי שעומד על קצב של 200 מיליון שקל השנה. זאת, לאחר שבתשעת החודשים הראשונים של 2020 הרוויחה סנו 154 מיליון שקל אחרי מס. בהתבסס על מכפיל זה יכולה קליר לשאוף לשווי של 350-300 מיליון שקל, אבל תצטרך לשכנע את השוק שהשיפור ברווחיות אמיתי.

מובילה בשיווק למוסדות

קליר שעוסקת בייצור, יבוא ושיווק מוצרי ניקוי, נייר, ניילון ואריזה וכן ציוד למטבח מקצועי מפעילה שני מפעלים באופקים, מפעל קלין לייצור חומרי ניקוי, ומפעל אופק־קליר לייצור מוצרי נייר היגייניים. לחברה כ־2,000 מוצרים, שאותם היא מספקת לכ־5,000 לקוחות, בעיקר מוסדיים. בחברה מועסקים 220 עובדים ובאתר האינטרנט שלה היא מתגאה בכך שהיא החברה היחידה בישראל בעלת מפעלי ייצור, לצד שותפים בינלאומיים מובילים בעולם. החברה פעילה בשלושה תחומים בשיווק. השוק המוסדי שבו היא אחד השחקנים המובילים, ובו היא משווקת את מוצריה לבתי מלון, גופים ממשלתיים וצה"ל, תעשייה ומסחר. היתרון של החברה בתחום זה הוא בהענקת סל מוצרים רחב בתחום שדורש עמידה בתקן גבוה של איכות ואספקה.

המגזר השני הוא המגזר הקמעונאי, שבו הקבוצה מספקת את מוצרי המותג קלין, שאותו רכשה ב־2005, בעיקר לקמעונאיות המזון. זרוע שלישית היא פעילות של ייצור חשמל שבדו"חות 2013 עוד היתה בחיתוליה, אולם התפתחה במידה מסוימת מאז. במפעל החברה־הבת אופק קליר הקבוצה מייצרת מוצרי נייר שונים, בהם סדיני נייר, נייר תעשייתי, מגבות נייר ונייר טואלט שאותם היא מספקת ללקוחותיה ונמנעת מפערי תיווך של רכישת מוצר מיצרן אחר.