אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח: הרגולציה בתחום חומרי הנפץ לא מגנה מספיק צילום: אריאל ורהפטיג

בלעדי לכלכליסט

דו"ח: הרגולציה בתחום חומרי הנפץ לא מגנה מספיק

המשרד להגנת הסביבה מצא כי ההנחיות "אינן מבוססות על עקרונות מקצועיים אחידים ולא עומדות בקנה אחד עם הרגולציה באיחוד האירופי ובעולם". הדו"ח ניתן בעקבות פיצוץ מחסן אמוניום ניטראט בנמל ביירות באוגוסט 2020

01.02.2021, 06:53 | ענת רואה

הרגולציה בתחום חומרי הנפץ אינה נותנת מענה מספק להגנה על הציבור ועל הסביבה, כך עולה מדו"ח על אסדרת העיסוק בחומרים נפיצים וחומרי נפץ שהגיש לאחרונה המשרד להגנת הסביבה. הדו"ח הוגש לבקשת המטה לביטחון לאומי בעקבות אירוע הפיצוץ בנמל ביירות בלבנון בחודש אוגוסט, שנגרם מהתלקחות של מחסן שבו אלפי טונות של חומר מסוכן מסוג אמוניום ניטראט.

קראו עוד בכלכליסט

מהדו"ח עולה כי הרגולציה בתחום חומרי הנפץ והנפיצים אינה מבוססת על עקרונות מקצועיים אחידים, ואינה עומדת בקנה אחד עם הרגולציה באיחוד האירופי ובעולם. עוד נמצאו סתירות בין הדרישות השונות ואי עמידה בסטנדרטים בינלאומיים מקבילים. המיקומים בהם מאוכסנים חלק מאותם חומרים מסוכנים הושחרו בדו"ח.

בשל הסיכון האפשרי מעיסוק בנפיצים וחומרי נפץ, העלולים לגרום בעת אירוע חירום לפיצוץ לא מתוכנן ולפגיעה משמעותית באדם ובסביבה, הדו"ח גם סקר את הטיפול של הגורמים הממשלתיים במניעת אירועים כגון אלה ואת רמת המוכנות של מי שעוסקים בחומרים.

בתי הזיקוק בחיפה. אמוניום ניטראט מיובא לישראל דרך נמל חיפה ונמל אשדוד, צילום: גיל נחושתן בתי הזיקוק בחיפה. אמוניום ניטראט מיובא לישראל דרך נמל חיפה ונמל אשדוד | צילום: גיל נחושתן בתי הזיקוק בחיפה. אמוניום ניטראט מיובא לישראל דרך נמל חיפה ונמל אשדוד, צילום: גיל נחושתן

שחרור חומרים רעילים

אמוניום ניטראט עלול בעת שריפה להתפרק ולשחרר חומרים רעילים. במקרים של שריפה או כלאה של החומר, אמוניום ניטראט יכול לעבור ייזום ודטונציה (פיצוץ). כ־97 אלף טון אמוניום ניטראט מיובאים לישראל דרך נמל חיפה ונמל אשדוד. לפי תנאי היתר הרעלים של הנמלים, חל איסור על אחסון אמוניום ניטראט, כך שהחומר מועבר במסירה ישירה מהאונייה ליבואן. מהנתון הזה עולה כי בכל שנה מיובאת לישראל כמות של אמוניום ניטראט שהיא פי 35 מהכמות שהתפוצצה בנמל בירות. אמנם הכמות אינה מגיעה לישראל בפעם אחת, אלא על פני השנה כולה, אך יש בה כדי להעיד על מידת הסיכון לציבור.

לפי הדו"ח, החומר הזה משמש בארץ לפיצוץ במחצבות ולצרכים נוספים, 4,350 טון בשנה; ליצירת דשן, תערובת דשנים, תמיסות דשן וכדומה, כ־92 אלף טון בשנה; ולשימוש כחומר גלם לייצור חומרים אחרים כדוגמת גז צחוק, כ־750 טון בשנה.

כ־50 מפעלים בארץ עוסקים בחומרי נפץ ונפיצים מסוגים שונים, ובהם אמוניום ניטראט. לפי הדו"ח, כל העוסקים בחומרי נפץ ונפיצים עומדים בדרישות הרגולטורים ובתנאי היתרי רעלים של המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף הדו"ח מתייחס לחומרי נפץ המשמשים בתעשיות הביטחוניות לייצור פריטי תחמושת ולצורכי ביטחון אחרים, וכן לומרי נפץ המשמשים בסקטור האזרחי לצורכי כרייה במחצבות, חציבה ופיצוצים. חומרים אלו מיוצרים בישראל, מיוצאים ומיובאים מישראל ואליה דרך נמלי הים.

על פי תנאי היתר הרעלים של הנמלים, אין אישור לאחסנה של חומרי נפץ בנמלים. היבוא מתבצע במסירה ישירה ליבואן והיצוא נעשה גם הוא ללא אחסון, במסירה ישירה מהיצואן לאונייה.

יש ליישם עוד השנה

הדו"ח מציג שלושה פערים שהתגלו באסדרת ויישום העיסוק בחומרים נפיצים והמלצות לגישור עליהם. בשל הסיכון הנשקף מעיסוק בחומרים אלה, יש ליישם את המלצות הדו"ח עד סוף שנת 2021.

האחריות והסמכות למניעת סיכונים מחומרי נפץ ומחומרים נפיצים מוטלים על מספר משרדי ממשלה (המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה, משרד הביטחון, משרד הכלכלה ומשרד הפנים) וכן על רשות הכבאות פיקוד העורף ועוד. במסגרת השוואת הרגולציות השונות נכתב כי ניתן לראות התייחסות צרה וממוקדת של כל רגולטור בתחומי סמכותו, בלי להתייחס למכלול ההיבטים והסיכונים הנובעים מעיסוק והחזקה של חומרים נפיצים.

באוגוסט 2020 חשף "כלכליסט" כי בישראל, בדומה ללבנון, אין תקנות חוקיות בדבר התנאים לאחסון חומרים נפיצים. עוד נחשף כי ישראל היא אחת המדינות הבודדות שטרם אימצה את ההנחיות הבינלאומיות בנושא.

כעת ממליץ הדו"ח לאמץ את מדריך IATG, כללי האו"ם לבטיחות בנפיצים, כנקודת ייחוס לקביעת הדרישות והסמכויות השונות של רגולטור. בדו"ח נכתב כי המדריך הזה משמש ככלי עזר מקצועי לביסוס רגולציה במרבית מדינות העולם בכל הקשור לאחסון חומרי נפץ באמצעות הטכנולוגיה המיטבית.

בנוסף הדו"ח מצביע על פערים ברמת מוכנות כוחות החירום בדגש על המודעות לסיכונים והכשרה בתחום הטיפול באירועי חומרים נפיצים, הן בהיבט המקצועי והן בתורת הטיפול. המשרד ממליץ לעדכן את החלטת ממשלה 5217, כך שתוסר ההחרגה של הרשות הארצית לכבאות והצלה מטיפול באירועי חומרים מסוכנים במעורבות נפיצים וחומרי נפץ. כן נדרש לעדכן את תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת (תו"ל) לטיפול באירועי חומרים מסוכנים, כך שתכלול מתודולוגיה סדורה לטיפול באירועי חומרים מסוכנים במעורבות לנפיצים וחומרי נפץ; והגברת מוכנות כוחות החירום באמצעות הדרכות מקצועיות להיכרות עם התחום, החומרים והסיכונים הנובעים מהם, המפעלים העוסקים בתחום והטיפול הנדרש בעת קרות אירוע חומרים מסוכנים.

בקשר לפערים בשיתוף המידע בין הרגולטורים השונים בכל הנוגע לפיקוח, המשרד ממליץ לקבוע מנגנוני שיתוף מידע בין הרגולטורים.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "האירוע בנמל בירות חידד לכולנו את חשיבות האסדרה של מקורות סיכון נפיצים באמצעות מדיניות המשרד ואת הצורך בטיוב הרגולציה הקיימת. נמשיך לפעול, כמנחה הלאומי לחומרים מסוכנים, ביחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, כדי ליישר קו ולעמוד בסטנדרטים הנהוגים בכל העולם על מנת להגן על האוכלוסייה והסביבה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות