צילום: בלומברג
כך חילצו אותי משקיעי הטיקטוק מהשקעה כושלת ב־AMC
ההשקעה בנופש ופנאי, ובעיקר בענקית הקולנוע AMC, נראתה כטעות מרה, והתחזיות אותתו כי האחרונה תפשוט רגל. אבל אז המשקיעים הצעירים החליטו לשרוף את המועדון ואת קרנות הגידור החזיריות, לקחו את המניה לעלייה של פי 10 ושינו את כללי המשחק לתמיד
בשיא משבר הקורונה, אי שם במרץ, בעיקר שאלתי את עצמי מה עושים מפה הלאה, האם בכלל תהיה לי עבודה בשנה הקרובה וגם - מי עומד להרוויח מהטירוף הזה. באפריל־מאי כבר הרגשתי בשל לצאת למתקפת נגד על איומי הווירוס המעיק. הפוקוס היה על הסקטורים השחוטים, ובסופו של דבר החלטתי להתמקד בעולם הפנאי והנופש, שצפיתי שבסופו של דבר נפש האדם תזדקק לו.
קראו עוד בכלכליסט
אחת המניות היתה AMC, רשת בתי הקולנוע הגדולה בעולם עם יותר מ־1,000 בתי קולנוע. אמנם אלה היו סגורים, אך בשלב הזה של ההשקעה כמה מדינות כבר סיפקו תוכנית חזרה לשגרה שכללה גם פתיחת אולמות קולנוע. AMC דווקא יצרה סוג של פלטפורמה דיגיטלית, אך שרפה מזומנים בקצב מהיר והמינוף שלה החל למשוך את הנשרים של וול סטריט - קרנות הגידור, שהלכו והגדילו את יתרות השורט בנייר.
בתחילת 2020 מניית AMC שייטה סביב רמות ה־7 דולר, אך עם התפרצות הווירוס נפלה עד ל־2.3 דולר. מחיר הכניסה למניה במהלך אפריל היה סביב 3 דולר. על אף האופטימיות הזעירה שחזרה לשגרה תוביל גם להתאוששות מהירה, יתרות השורט הגבוהות שהחלו להצטבר בנייר גרמו לי תמיד לתהות מה אני יודע שקרנות הגידור הטובות בעולם מפספסות. וכך, הפוזיציה חוותה רכבת הרים שכללה סגרים בעולם ופתיחת הכלכלות - תחושת "הצלחה" ומימוש חלקי במניה לאחר הזינוק בחודשי הקיץ.
עם זאת, בהמשך הדרך ההצלחה הזמנית התחלפה בתחושת כישלון, שלרגעים גרמה לי לחשוב שההשקעה יותר קרובה לאפס מאשר לרווח עתידי אי פעם - הרשת פשוט דיממה למוות, ולא נראה שיש לה זמן רב לשרוד. תחושת הכישלון בערה בעיקר בדצמבר, עם קבלת תוצאות היעילות של חיסוני פייזר ומודרנה. בתקופה זו, בזמן שמניות "שחוטות" רבות עלו על מסלול האופטימיות של המשקיעים, AMC שקעה לתוך שפל חדש על רקע הציפייה לפשיטת רגל.
ואז הגיעה רובינהוד. את עלילות השבועיים האחרונים צריך לקבץ לתוך סרט במהירות האפשרית. אחד השיאים בו יהיה הרגע שבו משקיעי רובינהוד החליטו לשים על הרדאר אתAMC כאחת החברות שצריך להסתער עליהן על מנת לשרוף את קרנות הגידור החזיריות, ולסמן לוול סטריט שחוקי המשחק השתנו. המניה זינקה בתקופה קצרה מ־2 דולר לרמות של 20 דולר, במה שרבים מגדירים כשורט סקוויז הגדול בהיסטוריה. זאת יחד עם השורט סקוויז של GameStop, חברת משחקי הווידיאו ששמו המשקיעים הצעירים על הכוונת באותם תקופה ואופן בדיוק.
"המניה הבאה שהולכת להתפוצץ למעלה"
אז בסופו של דבר ההשקעה התבררה כמוצלחת, אבל עלו ממנה תובנות. הבולטת היא שאין מונופול על החוכמה - הנוקאאוט שביצעו משקיעים קטנים על משקיעי קרנות הגידור האגדיות סטיב כהן ודן סנדהיים הוא יותר ממדהים. כדאי מאוד להתאים את עצמנו לעולם שהשתנה.
קשה לתאר את תחושת האופוריה והשמחה מהשקעה שעולה ביום אחד בעשרות אחוזים, אך האם זה הופך את ההשקעה למוצלחת? במבחן התוצאה כן, אך זה לא אומר בהכרח שההשקעה היתה נכונה.
מדי יום מניות בבורסה המקומית עולות בעשרות אחוזים, פעמים רבות ללא סיבה נראית לעין. פעמים רבות בחינת בעלי העניין מגלה שהתנועות במניה אינן נובעות מ"כסף חכם", אלא מהציבור. וכך לאט לאט משקיעים קטנים צוברים ביטחון, המלווה בתחושת FOMO (הפחד מהחמצה הידוע לשמצה) אצל אלה שרק צפו מהצד. את התשובות לעליות החדות ניתן למצוא, לא פעם, בקבוצות הטלגרם והווטסאפ שקמו לאחרונה לקהל הרחב, שם ההמלצות רבות על "המניה הבאה שהולכת להתפוצץ למעלה".
ההיסטוריה לימדה אותנו שלעולם לא יצא טוב מהמתכון הזה, ונראה שבאופן שבה הבורסה מתנהגת בחודש האחרון, גם הפעם מי שמפסיד בסוף יהיה הציבור. ובתור אחד שעושה שורטים על מניות בישראל, אני תוהה אם יום אחד אני יכול להפוך לקורבן. תיאורטית כן, אבל יש גורמים רבים שמנטרלים זאת.
ראשית, עלויות המסחר דרך הבנקים, ובעיקר עמלת המינימום, מייקרות מאוד את הגישה לעסקאות עבור אדם מן השורה; זאת לעומת עלות אפסית בפלטפורמות האמריקאיות. שנית, לרוב היכולת לבצע שורט ושורט־סקוויז היא בעיקר על מניות שנסחרות במדדים הראשיים, ועבור היתר זה מסובך יותר, ובעלות די גבוהה. במילים אחרות, השוק הישראלי רחוק מלהיות יעיל כמו האמריקאי, ואולי במציאות הנוכחית של רובינהודים משתוללים, מדובר ביתרון.
