אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שליש מהישראלים צמצמו הפקדות לחסכונות בזמן המשבר צילום: Pixabay

שליש מהישראלים צמצמו הפקדות לחסכונות בזמן המשבר

לפי דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השנייה של 2020, מעל ל-10% מהעסקים רשמו ירידה של 50% ומעלה בהכנסות בחודשי המשבר; 65 אלף עסקים נמצאים בהסתברות גבוהה להיסגר; "תמיכת המדינה והממשלה אינה יכולה להימשך תקופה בלתי מוגבלת. אם המשבר יחמיר ויימשך מעבר למצופה, סביר שסיכוני אשראי רבים יותר יתממשו"

01.02.2021, 12:00 | עירית אבישר

דו"ח היציבות של בנק ישראל בגלל הקורונה - עלות החוב של הממשלה תגדל ב-1.3% הנתון מתבסס על ההערכה לפיה ישראל עלולה להגיע בסוף השנה ליחס חוב-תוצר של 82% ולגירעון של 11% מהתוצר אתי אפללולכתבה המלאה

שליש מהישראלים צמצמו את ההפקדות שלהם לחיסכון בזמן משבר הקורונה, כך עולה מסקר משותף של בנק ישראל ומכון ברוקדייל שבחן את שימוש משקי הבית בישראל במשאבים פיננסים ובסיוע הממשלתי בזמן מגיפת הקורונה. הסקר יפורסם במלואו בתקופה הקרובה, אולם במסגרת דו"ח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2020, מפרסם היום (ב') בנק ישראל, מספר ממצאים עיקריים מהסקר שעשו.

קראו עוד בכלכליסט

עוד עולה מהסקר כי מחצית מהמשיבים שינו את ההתנהגות הפיננסית שלהם בתקופת המשבר. כך למשל 20% מהם משכו כספים מחסכונותיהם, כאשר משיכת הכספים בלטה בעיקר עובדים מפוטרים וכאלה שהוצאו לחל"ת. 14% מהמשיבים ציינו כי קיבלו עזרה כספית מבני משפחה או חברים בתקופת המשבר, 10% מהמשיבים ציינו כי לקחו הלוואה בתקופת המשבר, כאשר רבע מתוכם (2.5% מהמשיבים) ציינו כי בנוסף להלוואה קיבלו עזרה כספית ממשפחה או חברים. עוד עולה כי 10% הגיעו למשיכת יתר מהחשבון בתקופת המשבר.

(תצלום אילוסטרציה), צילום: shutterstock (תצלום אילוסטרציה) | צילום: shutterstock (תצלום אילוסטרציה), צילום: shutterstock

חשש למימוש סיכוני אשראי

דו"ח היציבות הפיננסית מוקדש ברובו להשפעת משבר הקורונה על שוק האשראי, מצב החברות והגופים הפיננסים. בבנק ישראל מציינים כי למרות העלייה בסיכון ופגיעה בעמידות של חלק מהלווים המשבר לא הוביל עד כה לגל של פשיטות רגל, וזאת בשל תמיכה של הממשלה ובנק ישראל במשק, אולם הם מתריעים: "התמיכה אינה יכולה להימשך תקופה בלתי מוגבלת, אם המשבר יחמיר ויימשך מעבר למצופה, סביר שסיכוני אשראי רבים יותר יתממשו".

מנתונים שאסף בנק ישראל ביחד עם רשות המסים עולה כי בין החודשים מרץ עד אוגוסט, כמחצית מהעסקים חוו פגיעה כלשהי בפעילות ביחס לתקופה המקבילה. "הפגיעה הייתה קשה יותר ככל שהעסק היה קטן יותר, וככל שהוא משתייך לענף שבו הוטלו מגבלות מחמירות יותר", כותבים בבנק ישראל.

מהנתונים עולה כי בקרב 10.7% מהעסקים נרשמה ירידה של 50% ומעלה בהכנסות. ממצא מטריד נוסף מהנתונים הוא שבחודשים יולי-אוגוסט בהם לא היו כמעט מגבלות במשק (התקופה שבין הסגר הראשון לשני), הייתה ירידה משמעותית בפעילות בקרב 22% מהעסקים (ירידה של יותר מ-50% בהכנסות), כאשר בקרב 12% נרשמה ירידה של 80% בהכנסות ומעלה, מה שנחשב לכמעט חוסר פעילות. "מדובר בכ-65 אלף עסקים פעילים שיש לגביהם הסתברות גבוהה שהעסק ייסגר, אם כי טרם הוגשו בקשות סגירה", מתריעים בבנק ישראל. לשם השוואה, בשנה ממוצעת נסגרים 43 אלף עסקים. נכון לספטמבר, נסגרו 14 אלף עסקים. כלומר אם התחזית תתממש, אז ייסגרו בסך הכל 80 אלף עסקים, כמעט כפול לעומת שנה ממוצעת.

דיזינגוף סנטר בזמן המגפה, צילום: אוראל כהן דיזינגוף סנטר בזמן המגפה | צילום: אוראל כהן דיזינגוף סנטר בזמן המגפה, צילום: אוראל כהן

ניצול נמוך של הקרן לסיוע לעסקים בסיכון גבוה

דו"ח היציבות חושף גם נתונים עדכניים בנוגע לקרן בערבות מדינה. מדובר בכלי מרכזי לסיוע לעסקים שהוקם בתחילת המשבר. מהנתונים עולה כי נכון לסוף נובמבר ניתנו בה הלוואות בהיקף של 22.4 מיליארד שקל, מעל 90% מהן לעסקים קטנים ובינוניים.

בבנק ישראל מציינים שבעוד עסקים קטנים ובינוניים קיבלו 21 מיליארד שקל מהקרן המיועדת להם, סך האשראי במגזר הזה גדל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 ב-4 מיליארד שקל בלבד, ולכן בהחלט ייתכן כי חלק לא מבוטל מההלוואות שניתנו נועדו בכדי למחזר חוב.

מהנתונים עולה כי שיעור הניצול בקרן הנפרדת לעסקים בסיכון גבוה עדיין נמוכה, וניתנו בה פחות ממחצית מהסכום שהוקצה לה (1.7 מיליארד שקל מתוך 4 מיליארד שקל). בבנק ישראל מציינים שייתכן ושיעור הניצול שלה נמוך יותר בשל קריטריונים נוקשים יותר מאשר במסלול הרגיל.

 

עוד מציינים בבנק ישראל כי אחד הענפים שבלט בגידול האשראי הוא תחום האירוח והאוכל, שסך האשראי שלו זינק ב-17% במהלך המשבר. "מדובר בעלייה חריגה, שכן מאז 2016 העלייה הממוצעת שלו הייתה זניחה. לכן בבנק ישראל מעריכים כי חלק מרכזי מהאשראי נועד כדי לטפל בקשיי נזילות אליהם נקלעו החברות בענף, שנפגעו קשה ממשבר הקורונה. "אם כך ניתן להסיק שצמיחת האשראי העסקי בחלק מהענפים במהלך חודשי המשבר הופנתה להתמודדות עם קושי בנזילות ופחות לצמיחה בת-קיימא, ולכן ייתכן שאם המשבר יחמיר שיעור גדול יחסית של האשראי עלול להפוך להפסדים", מציינים בבנק ישראל.

באשר לאשראי למשקי בית, בבנק ישראל כותבים כי מאז פרוץ המשבר יש ירידה בהיקף ההלוואות, והם מסבירים זאת בירידה בביקוש: פגיעת המשבר בתעסוקה ובשכר של עצמאיים ושכירים רבים אילצה אותם לצמצם הוצאות שוטפות ולדחות רכישות גדולות. "שמיים סגורים" גרמו לרבים לוותר על חופשה בחו"ל; ואיסור על הפעלת אולמות האירועים ומגבלה על מספר המשתתפים הביאו לדחייה או ביטול של אירועים משפחתיים גדולים, מסבירים בבנק ישראל את הסיבות לירידה בביקושים. בבנק ישראל מוסיפים שהערכתם כי הירידה באשראי הצרכני נובעת מירידה בביקוש ולא מהתייקרות במחיר, נתמכת גם בכך שבהלוואות זולות יחסית כגון הלוואות מהמוסדיים נרשמה ירידה.

עוד עולה מהדו"ח כי עם פרוץ המשבר נרשמה עלייה במשיכה מקרנות ההשתלמות וקופות הגמל והפיצויים, אך בחודשיים הבאים הן ירדו בחדות, ולאחר מכן התייצבו ברמות ששררו לפני המשבר. בבנק ישראל מעריכים כי משיכת הכספים בתחילת המשבר נבעה להערכתם בעיקר בשל החשש מהנפילות בבורסה. "אין הבדל משמעותי בהיקף המשיכות בשנת 2020 לעומת 2019. זה לא מפתיע, משום שמכשירי חיסכון אלה מאפיינים משקי בית השייכים לעשירוני הכנסה גבוהים, כלומר למועסקים שלא נפגעו מהמשבר או נפגעו רק מעט, ולכן לא נזקקו למציאת מקורות הכנסה נוספים", מעריכים בבנק ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות