"אנחנו מודאגים מהאופטימיות היתרה שרואים בשווקים"

למרות ההצלחה של הנפקות חברות הטכנולוגיה בבורסת תל אביב, שרה קנדלר, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, מביעה דאגה מאפשרות של התפתחות בועה ומריבוי שותפויות המו"פ בבורסה, וכבר חושבת על צעדים חדשים להגנה על המשקיעים. קנדלר שוחחה עם כתבת כלכליסט סופי שולמן, בכנס שוק ההון של כלכליסט.

זו היתה השנה של הטכנולוגיה בבורסה תל אביב. ראינו המון הנפקות חלקן עם הכנסות וחלקן עם רווחים. מה המספרים הממחישים את התופעה?

"2020 היתה שנת תפנית בשוק ההון מבחינת טכנולוגיה. היו 27 הנפקות חדשות שהגיעו לשוק, 20 מתוכן חברות טכנולוגיה וגם עכשיו בוחנים תשקיפים של יותר מ-40 חברות טכנולוגיה מכל התחומים: פינטק, קלינטק, אגרוטק, מכשור רפואי. וזה רק על בסיס הדו"חות של הרבעון הרביעי ויש לנו אינדקציות למספרים גדולים יותר בהמשך השנה".

 

האם לא מתפתחת כאן בועה כמו שחשים שיש בארצות הברית?

"אנחנו שמחים לראות שחברות טכנולוגיה סוף סוף רואות בישראל בית. פעלנו בשנים האחרונות לעודד ולהגדיל את הציבורי אנחנו חושבים שזה נכון וטוב. מאוד רצינו לחבר את שוק ההייטק לשוק ההון הישראלי, אנחנו חושבים שזה גם טוב למשקיעים וגם לחברות. למשקיעים זה יכול לגוון את ההשקעות. יש כאן הצלחה של סקטור שהציבור לא היה שותף אליה. לחברות זה מקור מימון מצוין ואנחנו מאוד שמחים על מה שקורה, ומצד שני כן מודאגים ומוטרדים מהאופטימיות היתרה שרואים בשווקים. אנחנו פועלים קודם כל לטובת ציבור המשקיעים ולכן מה שחשוב הוא גילוי. מגיעות המון חברות אלינו בלי הכנסות ובשלבים מוקדמים ואנחנו מתעקשים שיהיה כתוב על כריכת ההנפקה שיש סיכוי לאבד את כל ההשקעה. המשקיעים יידעו, וזה יהיה כתוב להם שחור על גבי לבן. אנחנו גם פועלים לוודא שכל השרשרת הזו ששומרי הסף יעשו את העבודה שלהם בתהליך הזה וישמרו על ציבור המשקיעים".

מה דעתך על נושא שותפויות המו"פ, שם יש תחושה של אופטימיות קלה?

"התשובה היא שאנחנו קצת מוטרדים מהתחום הזה, יש הייפ מטורף בתחום הזה, יש חמש שותפויות מו"פ שכבר נסחרות, יש עוד כמה טיוטות בחוץ, על השולחן שלנו יש לא מעט תשקיפים של שותפויות. אז על אף שאנחנו מעודדים את השוק הציבורי אנחנו גם רוצים להעמיק את הגילוי גם בתחום הזה. ההשקעה בתחום שותפויות המו"פ היא השקעה ביזם ובמוניטין שלו ואנחנו חושבים שצריך להיות גילוי בענייין הזה של המוניטין של היזם ולכן נדאג שיהיה יותר גילוי על ההיסטוריה, הכשלונות העסקיים וכמובן ההצלחות ורקע עסקי מתאים. אנחנו גם חושבים להדק את המחויבות של השותף הכללי שתהיה לו השקעה יותר גדולה מצידו וסכום גיוס יותר גדול שיאפשר כניסה של מוסדיים שיעשו את העבודה שלהם, ויהיו יותר מעורבים בניהול השותפות הזו".

לאחר ההצלחה הרבה של הספאק בארצות הברית האם אתם בוחנים הכנסה של ספאק (Spac) לישראל?

"יש לנו מחשבות כאלה, אנחנו עוקבים ורואים מה שקורה בארצות הברית. אנחנו קודם כל רואים שזה נכס מסוכן. בסקאלה של הנכסים הפיננסיים, הספאק הוא נכס יחסית מסוכן אבל כן אנחנו רואים ביקוש אליו כאן בשוק, וזה על השולחן שלי. אבל לא נאפשר לספאק להגיע עד שלא נהיה בטוחים שכל מנגנוני ההגנה על המשקיעים קיימים".

בהתייחסה לנושא ההנפקות בשיטה של הצעה לא אחידה אומרת קנדלר, שזו שיטה שהיתה קיימת בספר החוקים כבר שנים רבות אבל רק בשנתיים האחרונות אנחנו רואים שימוש בה. לדבריה, "אנחנו רואים בשיטה הזו יתרון עצום לשוק הציבורי בהגדלתו, כי זו שיטה בינלאומית מקובלת בעולם שמביאה לכאן חתמים זרים ושקיעים זרים שמגדילים את עוגת השוק הציבורי".