ישראל תמשיך לגייס חוב אך בתנאים פחות טובים

גיוסי החוב של מדינת ישראל שברו שיאים במהלך 2020, כאשר לצורך מימון ההתמודדות עם מגפת הקורונה, גייסה המדינה חוב בהיקף של 265.5 מיליארד שקל בשווקים בארץ ובחו"ל, באג"ח לטווחי זמן שונים, עד ל־100 שנה.

התארכות המשבר ורמות האבטלה הגבוהות שממשיכות לתוך 2021 מצביעות כי צורכי ישראל עדיין גבוהים וגיוסי החוב ימשיכו, אולם כעת בתנאים אידיאליים פחות מאשר ערב המשבר.

שר האוצר ישראל כץ ונגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: בנק ישראל

בצד החיובי ניתן לראות שאף אחת מחברות הדירוג הבינלאומיות לא הפחיתה את דירוג החוב של ישראל, אך מצד שני נתוני המקרו של ישראל הורעו: יחס החוב תוצר עלה ב־2020 ל־73% (מ־60% ערב המשבר) והגירעון הממשלתי עומד על 11.7%. כעת, במחקר חדש שפורסם במסגרת דו"ח היציבות החצי שנתי של בנק ישראל, חוזה הבנק כי "עלייה ביחס החוב תוצר תייקר את עלות החוב וירידה ביחס המסים לתוצר מייקרת את עלות החוב במידת רגישות גבוהה אף יותר".

בהתאם לכך, ועל בסיס הערכה של הבנק לפיה ישראל עלולה להגיע בסוף 2021 לחוב של כ־82% תוצר ולגירעון של 11% מהתוצר, עלות החוב תגדל ב־1.3% (בנקודות אחוז) ביחס למצב לפני המשבר — סכום מהותי ביחס להיקפי החוב להם נזקקת ישראל.

הותרת הדירוג של מדינת ישראל על כנו למרות ההרעה בנתונים הפיסקליים אינה מפתיעה את בנק ישראל, שכן המיקוד של חברות הדירוג נוכח המשבר הוא על

היכולת של המדינות להתאושש ממנו במהירות, ולכן בוחנים שם בראש ובראשונה את החוסן הכלכלי (צמיחה) והמוסדי של המדינה.

דגש על יכולת התאוששות

בבנק מציינים כי כרגע העיניים נשואות לעבר תקציב 2021, למידת היציבות הפוליטית ולצורה בה תתמודד הממשלה לאחר משבר הקורונה עם הגירעון המבני. נקודות האור הן מגזר ההייטק, רזרבות הגז הטבעי, גמישות מוניטרית ורמת חיסכון גבוהה יחסית של משקי הבית. עם זאת מתריע בנק ישראל שרמת החוב הציבורי של ישראל ב־2020 והתחזית ל־2021, נמצאות בחלק העליון של התפלגות מדינות ה־OECD מבחינת שיעור הגירעון.

אג"ח ב־85 מיליארד שקל

התבוננות על דירוג החוב של ישראל לפי מודיס מעלה כי יפן נמצאת ביחס חוב תוצר גרוע הרבה יותר (266%) ובדירוג חוב דומה, אך יתר המדינות באותה קבוצת דירוג חוב נמצאות עם יחס חוב תוצר טוב יותר מישראל — סין (62%), צ'ילה (33%), ערב הסעודית (33%), כווית (19%), אסטוניה (19%).

בבנק ישראל מציינים כי בטרם נראה ירידת דירוג, אנו צפויים לראות עלייה בתשואות אג"ח המדינה. ישנו קשר מובהק בין עלייה בחוב ובגירעון לבין עליית התשואות הארוכות של האג"ח. מכיוון שהמשקיעים בשווקים השונים משקללים את כל המידע בצורה רציפה, והדירוג הוא אירוע נקודתי – ההנחה היא שהשווקים כבר יגלמו את הציפייה להורדת הדירוג בתשואות האג"ח הארוכות.

לכן, מציינים בבנק כי "עליית חוב בעידן של הרחבה כמותית מעוררת בכל העולם את השאלה אם פעילות הבנק המרכזי להורדת התשואות הארוכות מקטינה את הסיכון הגלום בחוב הציבורי או רק ממסכת אותו. שאלה זו עשויה להתעורר גם בישראל לגבי הרכישות הגדולות של אג"ח ממשלתיות בידי בנק ישראל בשוק המשני".

כלומר כשתשואות האג"ח הארוכות עולות בשל הרעה בגירעון וביחס חוב תוצר, יש ספק ביעילות של מדיניות מוניטרית שנועדה לצנן את התשואות. נזכיר כי עם הסגר השני הגדיל הבנק את היקף הרכישות של האג"ח הממשלתיות עד לסכום של 85 מיליארד שקל. עם זאת בבנק מסייגים ומציינים שיש גורמים נוספים המשפיעים על התשואות.