אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הקורונה יצרה בייבי בום? ממש לא. אנחנו בבייבי דפיציט" צילום: עידן גרוס

ראיון כלכליסט

"הקורונה יצרה בייבי בום? ממש לא. אנחנו בבייבי דפיציט"

פרופ' רוני מימון, מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא), ויו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מתאר את מורכבות האתגר בטיפול בנשים הרות שחלו בקורונה: "נשים הרות? הנגיף הזה לא מחפש במיוחד אותן. העלייה בתחלואה אצלן - קשורה להדבקה של הצעירים"

03.02.2021, 13:00 | דיאנה בחור ניר
פרופ' רוני מימון, מנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז רפואי שמיר (אסף הרופא), ויו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מתאר את מורכבות האתגר בטיפול בנשים הרות שחלו בקורונה, ואת ההתמודדות בעולם רפואת הנשים ההרות בתחום שבו התורה נכתבת "תוך כדי תנועה".

כמה נשים הרות חלו עד היום בקורונה בישראל?

"לפי נתוני משרד הבריאות, סדר גודל של קרוב ל-6,000 נשים הרות חלו מתחילת המגפה, כאשר רק אחוז בודד מהן הגיע לטיפול נמרץ בשל מחלה קשה (מתוך 180 אלף לידות בשנה). בכל יום יש לנו במרכז רפואי שמיר בסביבות ה-5-4 נשים הרות עם קורונה, שמאושפזות במחלקת קורונה ייעודית נפרדת ליולדות. בסך הכל התמודדנו עם עשרות חולות. הנגיף הזה לא 'נמשך' במיוחד לנשים הרות או לעוברים, העלייה בחולי משתקפת בהיקף ההדבקה של אנשים צעירים - קרוב לוודאי שכתוצאה מהמוטציה הבריטית".

איך הקורונה תפסה את תחום רפואת הנשים בגל הראשון?

"בחששות גדולים - מה הנגיף הזה יכול לעשות לאשה וכמה הוא מסוכן לעובר. נסגרו יחידות להפריה חוץ-גופית, היה חשש לעשות הפריות בתקופת המגפה, והומלץ על הקפאת עוברים ללא החזרתם לרחם עד יעבור זעם. הומלץ לנשים המתכננות היריון לשקול דחייה".

"לאט לאט, בעקבות מידע שנצבר מנשים הרות במדינות כמו סין ואיטליה, הבנו שאפשר לקיים את הפעילויות שהוקפאו. הנגיף אינו עובר את השלייה לעובר, ורק באופן נדיר מאוד עשוי להגיע מהאם לעובר. אנחנו לומדים מניסיון שנרכש 'תוך כדי תנועה'ומהיגיון בריא, כי אין תורה כתובה וספרי הלימוד נכתבים כעת".

פרופ פרופ' רוני מימון | צילום: רוני מימון פרופ

 

אם יש רושם שהנגיף פחות מסוכן לעובר – מה הקושי?

"הוא מאוד מסוכן לאשה ההרה בשליש השלישי להיריון, שבו הרחם גדול, לוחץ על הסרעפת ומקטין את נפח הריאות, כשהמחלה היא מחלה בעיקר של דרכי הנשימה. בנוסף, המחלה מגבירה תופעות של קרישי דם ותסחיפים, וכשזה פועל על רקע דם היריוני שסמיך יותר ממילא - זה מעלה את הסיכון לאשה ההרה. המחלה לכן עשויה לפגוע קשה מאוד באשה ההרה וליצור ניגוד אינטרסים בינה לעובר שלה".

איזה ניגוד אינטרסים?

"בעוד האינטרס של העובר הוא להישאר ברחם כמה שיותר, האינטרס של האשה ההרה זה לסיים את ההיריון, להקטין את הבטן כדי להוריד את הלחץ מהריאות, ולהתרחק מסכנות קרישיות הדם. הדברים הללו מתרחשים בעיקר בשליש השלישי, לכן במחלה קשה בעיקר אנחנו יוזמים לידות מוקדמות להצלת הנשים ההרות גם אם הדבר כרוך בהולדת ילדים טרם זמנם, ליילד פגים בצורה יזומה כדי להיות מסוגלים לשלוט במחלה של האם, והפגים לעתים משלמים את המחיר. במידת האפשר, אנחנו משתדלים להכין את הפגים ל'עולם בחוץ' על ידי מתן תרופות להאצת בשלות הראות, שמירה על יציבות רקמת המוח ועוד".

אז מדיניות הטיפול המחמירה בנשים הרות מוצדקת מבחינת חומרת המחלה?

"כן, כי אם הן חולות, הן חולות מסובכות. זה למעשה לטפל בשני מטופלים בו-זמנית, כשהאינטרסים ביניהם שונים. היום נוהגים להשכיב חולי קורונה על הבטן - אי אפשר לעשות את זה עם אשה הרה בחודש שמיני. האשה ההרה צריכה שיורידו לה את הסרעפות למטה, שיגדילו לה את בית החזה, שהיא תוכל לנשום, שייתנו לה מדללי דם, בעוד האינטרס של העובר הוא להישאר ברחם, וכשיש דילמה - טובת האם תמיד גוברת".

איך נולדה ההמלצה לחסן נשים הרות, שלא היו בשום ניסוי רשמי?

"למרבה השמחה, בארץ מאושר החיסון של פייזר, ולהבנתנו, החיסון אינו מכיל נגיף ולא חלקי נגיף והמולקולות שלו אינן חודרות לתא, לא עוברות שלייה ואינן מגיעות לעובר. באינטרנט יש רק 48 פרוטוקולים של מחקרים קליניים בנשים הרות. המידע הראשוני על השפעות החיסון נאסף מנשים שחוסנו ולא ידעו שהן הרות".

 

מה ההמלצות נכון לכרגע?

"ההמלצה הראשונה שלנו בישראל הייתה לחסן נשים הרות בדרגת סיכון גבוה לפתח את המחלה (עובדות רפואה, נשים עם מחלות רקע כגון עם סוכרת יתר לחץ דם), בהמשך החלטנו להמליץ פרו אקטיבית על חיסון לכל הנשים מסוף השליש הראשון להיריון, תוך עדכון כי השליש הראשון רווי באירועים מיילדותיים חריגים כמו הפלות, דימום וכו׳ ויש לשקול זאת. בישראל היינו מהראשונים בעולם לאשר חיסון לנשות הרות, ומהיחידים שמגדירים את פרק הזמן שבו רצוי להתחסן. שמחנו שבשבת האחרונה ארגון הבריאות העולמי יישר קו עם אישור חיסון נשים בהיריון. ההמלצה לנשים מיניקות או בטיפולי פריון היא להתחסן, ולכאלה שרוצות להיכנס להיריון - להרות כשהן מחוסנות".

מה המידע החסר, שמחכים שימשיך לזרום כרגע?

"בלהט 'המלחמה' לא בטוח שספרו את מה שקורה לצוותים הרפואיים, בפרט אלה שבחזית הקורונה, ואת הנזקים הנפשיים והאחרים שיפתחו בעתיד, עוד יצוצו ונצטרך להתמודד איתם לתקופה ארוכה. בנוסף, טרם החלו מחקרים ארוכי טווח על איך נראים פעוטות שהאמהות שלהם חלו בהיריון, ואיך נראים ילדים של אמהות שחוסנו נגד קורונה במהלך ההיריון. אנחנו מנהלים היום רישום ארצי אחרי ילודים ומחוסנות, לראות האם מופיעים תסמינים ופגיעות מסוג חרדה, בעיות בלב, בעיות ריאתיות, פגיעה באיכות הזיכרון, דברים שבאים לידי ביטוי רק על ציר הזמן. מלאכת איסוף המידע לא תמה, היא רק זזה".

מה היקף הלידות השנה? בייבי בום או ההפך?

"בשלב ראשון יש ירידה במספר הלידות ביחס לשנים קודמות. כנראה שהדבר מושפע מחששות, תנאים כלכליים ועוד. אנחנו ממש לא בבייבי בום, יותר בבייבי דפיציט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות