תוכנית המענקים: בלי חזון, בשורה או תקווה למשק

בעוד הממשלה מבזה את המונח תוכנית כלכלית בהצגת מסגרות חדשות לבקרים להזרמת כסף למטרות לא יעילות במיוחד, כפי שאמר נגיד בנק ישראל, ממתינה כלכלת ישראל על סף הבריכה, מוכה אך נושמת, למתווה שיעדו חידוש הצמיחה עם היציאה הצפויה מצילה של המגפה.

מה שהציג שר האוצר ישראל כץ אינו חזון, בשורה או תקווה למשק. לדעתנו, אין היום סיבה כלכלית להגדלת הגירעון ויחס החוב לתוצר שאינו נובעת מהשקעה בהצתה מחודשת של הצמיחה על ידי רפורמות מבניות והגדלת ההשקעה הציבורית בתשתיות פיזיות וכלכליות מעבר להשקעה הממוצעת בישראל עד משבר הקורונה, פחות ממחצית ההשקעה המקובלת במדינות מערב אירופה.

האם תקציב ההמשך ל-2021 וחבילות הסיוע שמאלתרת הממשלה מתאימים למצבו הנוכחי של המשק? האם הם מצעידים אותנו אל יעדים ארוכי טווח של צמיחה, העלאת הפריון וצמצום העוני? – ממש לא.

מה היה על כץ להביא? - מתווה כלכלי למשק מודרני, שמקצה משאבים ליצירת מגזר ציבורי יעיל, לבניית מערכת בריאות איכותית, הרחבת המסגרות להכשרת עובדי רפואה והשקעה בבתי חולים שיביאו אותנו למדדים המקובלים באירופה, יצירת סביבת רגולציה עסקית נוחה, חיזוק מערכת מס המעודדת תעסוקה, השקעה ויזמות, בענפים שיגדילו את פריון העבודה ואת רמת החיים, קידום החדשנות והמו"פ באמצעות מענקי הרשות לחדשנות, עידוד השקעות ויצוא באמצעות מענקים, השקעה בתשתיות תקשורת ותחבורה, השקעה בחינוך, ומתן אוטונומיה תקציבית ופדגוגית לבתי הספר, העברת התמיכה בחקלאות לפסים יעילים של תמיכה ישירה, השקעה בפיתוח הון אנושי איכותי, תחרותיות, פתיחות המשק והשקעה במחקר ופיתוח וחיזוק האוניברסיטאות וכמובן רפורמה כוללת בהכשרה המקצועית והטכנולוגית המתמקדת בפרטים שאינם לומדים במוסדות האקדמיים ואוכלוסיות שנזרקו משוק העבודה בגלל הקורונה ולא ימצאו עוד עבודה ביום שלאחרי כי רמת המיומנויות המקצועיות שלהם נמוכה במיוחד.

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ מציגים את תוכנית המענקים החדשה | צילום: קונטקט

איש לא יכחיש – התאמת ההיצע של תשתיות פיזיות וכלכליות - מתקשורת ועד מלונאות, מפיתוח אנרגיות ירוקות ועד צמצום חסמים בענף הבניה - לדרישות הביקוש הגדולות של משק מפותח כמו ישראל היא מרכיב הכרחי להמשך הצמיחה.

מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, הציע ב-2019 אסטרטגיה לצמיחה הכוללת שורה של רפורמות, ובעיקר השקעה מסיבית בתשתיות הציבוריות, בהיקף של כ-20 מיליארד שקל לשנה. זאת עקב גודלו של פער התשתיות הציבוריות בין ישראל למדינות אירופה המפותחות שנאמד בכ-100 מיליארד דולר במונחי הון ציבורי נקי.שר האוצר חולק על כך. על פי מצגתו, מספיקים 5 מיליארד שקל עבור "מנועי צמיחה".

נס חנוכה: תוכנית בתוך 8 ימים

בעוד שלטענת שר האוצר לא ניתן היה להכין תקציב לשנת 2021 בתוך 3 חודשים, אירע לו נס חנוכה ובמהלך 8 ימים הצליח להכין מעין תוכנית לחלוקת כספים ללא עזרת בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר.

תוכנית זו כוללת בתוכה נקודות שלא ניתן לבצע בחודשים הקרובים, או סעיפים שכבר קיימים בפועל, וגם סעיפים שלא יתרמו לצמיחה אך יגדילו את הגרעון הממשלתי. במסגרת התוכנית כלול למשל הסדר דמי אבטלה לעצמאים. יישום סעיף זה יארך חודשים רבים כיוון שנדרש להעביר חוק ייעודי. ההצעה כוללת הפחתת הרגולציה על עסקים כגון הארכת פטור לרישוי עסקים לשנה מתוך מטרה לעודד את הפעילות במשק. זאת למרות כי זה שנתיים הממשלה אינה מתפקדת, כלומר, הקפאה של הרגולציה בפועל.

כן מוצע בתוכנית מתן מענק חד-פעמי ל-7 העשירונים הנמוכים באוכלוסייה כדי לתמוך במשקי הבית שנפגעו כלכלית כתוצאה מהמגיפה, וכך לסייע בגידול בצריכה הפרטית. למעשה, מרבית העובדים במשק המשיכו לעבוד גם בשנה שחלפה,והם אינם נזקקים לתמיכה כדי לקיים את רמת חייהם.

על בסיס מחקרים כלכליים רבים ניתן ללמוד כי הצריכה של אנשים מושפעת מ"הכנסה פרמננטית" וכמעט ואינה מושפעת מהכנסה חד-פעמית. כלומר, המענק שהבטיח שר האוצר לציבור כמעט ולא יגדיל את הפעילות במשק אך יגדיל ללא צורך את הגירעון בתקציב הממשלה הנפוח ממילא כתוצאה מהגידול בהוצאות הממשלה והירידה בהכנסות ממסים.

בחזרה למשק העומד על סף הבריכה. הוא מוכן לקפוץ למים. אלא שהממשלה ממלאת את הבריכה בכפית.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק