הסגר מאחורינו, ולממשלה עדיין אין תוכנית מסודרת

1. "התחזיות טעו. הסגר כאמצעי קסם כבר לא איתנו, זה מת", הסביר במילים פשוטות פרופ' רן בליצר, ראש קבינט הקורונה במגן ישראל וסמן ימני במאבק בקורונה. בכך הכריז בליצר, באופן לא רשמי, את מה שכולם חשו והבינו כבר כמה ימים, בעיקר אחרי התמונות מההלוויות ההמוניות בירושלים - הסגר השלישי נכשל. זאת לעומת הסגר השני והראשון. משהו בכלי הזה נשחק לגמרי, והוא כבר לא זמין לשימוש.  

הבעיה שנותרה פתוחה עבור מעצבי המדיניות היתה תמונת המצב כפי שעלתה מהנתונים בכל פרמטר אפשרי. מספר המאומתים היומי עדיין מעל 7,000. זו היתה רמת המאומתים עת הוחלט על סגר שלישי; החולים הקשים מעל 1,150, זאת כשהסבירו כי אחרי החולה הקשה ה־800 המערכת מתחילה לתפקד עם קשיים; שיעור החיוביים התייצב סביב 10%, כאשר לפני חודש עמד על 3%-2.5%; וה־R המפורסם הוא 1, כלומר, כל נשא מדביק איש אחד, ולכן המגפה איננה פוחתת; וכמובן מספר המתים שמכה באוכלוסיית ישראל והגיע כבר ליותר מ־5,000. מדובר במספר בלתי נתפס כאשר במדינות בעלות נתונים גיאו־דמוגרפיים דומים לאלה של ישראל מספר המתים לא עולה על 200 ואף רחוק מזה. טייוואן 9, ניו זילנד 25, סינגפור 29, איסלנד 29, קפריסין 210, תאילנד 9.  

כל הנתונים הללו יותר מתאימים לכניסה לסגר לפי הקריטריונים והמדיניות שנהוגה עד כה בישראל - מאשר ליציאה ממנו. ובכל זאת, הממשלה החליטה על סיום הסגר.

2. "יש לנו בעיית מנהיגות חריפה ביותר, במצב משבר יוצא דופן למדינה. הממשלה אינה מסוגלת להחליט החלטות קשות, בלעדיהן לא ניתן לנהל את המשבר, ובוודאי אינה מסוגלת להנהיג את הציבור למימוש ההחלטות", הסביר אחד המומחים שעוקב ומייעץ. "אין מנהיגות", סיכמו בתמציתיות עוד שני גורמים בכירים ומוכרים היטב שלקחו חלק פעיל בניהול המגפה.

רק כמה שעות לפני שפג התוקף החוקי של הסגר, הצליחה ממשלת נתניהו־גנץ לדחות את הדיון בפעם הראשונה ואז להחליט החלטות מאוד לא ברורות שמשאירות את אזרחי ישראל עם יותר שאלות מתשובות לגבי מה בדיוק יש לעשות הבוקר, מה מותר ומה אסור. כמובן שדרך קבלת ההחלטות היתה מלווה בצעקות, כיפופי ידיים, ספינים וחילופי האשמות. תהליך קבלת החלטות לקוי ולא מקצועי, שבו הפוליטיקה מובילה את מקבלי ההחלטות להחלטה בלתי נמנעת לביטול הסגר.

פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש | צילום: טל שחר

בניגוד לרושם שנתניהו ניסה ליצור כאשר דיווח לתקשורת כי "טוב שהממשלה קיבלה את המלצות משרד הבריאות והמלצתי", ברור לכל כי הסגר לא רק שלא נגמר אלא שהוא רחוק מלהיגמר, ורוב התחומים שאמורים היו להיפתח יישארו סגורים. היה זה גנץ שעמד על דעתו, הבין את גודל האסון שמתחולל בחברה, בכלכלה ובתוך הבתים, ודחף לסיים את הסגר.

לפי ההנחיות החדשות, החל מהבוקר בוטלו הגבלות התנועה; ייפתחו שמורות טבע וגנים לאומיים באוויר הפתוח; ייפתחו מקומות עבודה ללא קהל בהתאם לכללים שהוגדרו; יוחזרו שירותים אחד על אחד ויתאפשר טייק אוויי ממסעדות. בתרגום חופשי: אפשר להמשיך לנוע לכל מקום, לבקר חברים ומשפחה בלי צורך להמציא סיפורים; אפשר להגיע לספר במקום שהספר יגיע אליך בסתר; בעלי המסעדות ימשיכו לעשות טייק אוויי בלי קנסות.

מה לגבי השאלות החשובות באמת? מה קורה עם החינוך? מה קורה עם המסחר? עם הקניונים? מה קורה עם שאר השירותים? מה זה אומר "ללא קבלת קהל ולפי תו"? התשובות יתחילו לזרום החל מהבוקר, עם דגש על המילה "החל". כי גם על כל צעד וצעד צפויה להתחולל מלחמה של ממש. כלומר, ממשלת ישראל נאלצה בעל כורחה לסגת מהסגר אחרי חודש ימים שבו המיתון העמיק, האבטלה זינקה שוב, התחלואה לא ירדה במאומה, החרדה הגיעה לשיא, האמון אבד לחלוטין על רקע אוזלת ידה של הממשלה, ובמקביל, היא לא טרחה לדון ולאשר אסטרטגיית יציאה.

3. נתניהו השיק את קמפיין הבחירות שלו דרך החיסונים. רק תצאו להתחסן והכל יעבור (עם "ל" מודגשת בהתאם לפתק הבחירות של "מחל"). אלא שיש כאן בעיה, כפי שהסביר פרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה, בישיבה האחרונה. "מפלס התחלואה הינו גבוה מאוד. מרבית המדדים מצויים עדיין במספרים הקרובים לשיאי גל התחלואה. קיימים משתנים רבים המייצרים חוסר ודאות: ההשפעה בפועל של החיסון על תחלואה ועל הדבקה, השפעת מוטציות על התחלואה. גם בהנחת יעילות גבוהה של החיסונים המקטינה את כמות החולים הקשים מקרב קבוצות הסיכון — צפויה תחלואה קשה מקרב הלא מחוסנים וממחוסנים שהחיסון לא השפיע עליהם. פתיחה לא מבוקרת של ענפי משק צפויה להעלות מהר את מקדם ההדבקה ולהביא להכפלות במספרי מאומתים".

כלומר, הליך החיסון הוא מבורך, כבר נושא פירות וכבר הקטין דרמטית את התחלואה והתמותה בקרב בני 60 ומעלה שהיו רוב החולים הקשים והמתים. אולם, למרות ההבטחות של נתניהו שלפיהן אחרי שכולם יתחסנו הכל יהיה בסדר - מרבית המומחים כבר הזהירו מזמן כי מבצע חיסונים בלבד איננו חזות הכל ונדרש המשך ניהול קפדני של המגפה, הקנסות, האכיפה, הרמזור, ועוד. יתרה מזו, כפי שהסביר פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, ראש צוות המומחים המייעץ למל"ל ולראש הממשלה - גם אחרי חיסון רחב היקף, אין חיסול המגפה כי עדיין יישארו כ־3 מיליון איש לא חסינים ללא חיסון, הילדים. שכן שליש מאזרחי המדינה הם קטינים.

4. לנוכח חוסר הבהירות וחוסר המנהיגות, השאלה הגדולה הבוקר היא פשוטה: מה עושים עכשיו? בכיר במשרד הבריאות מסביר בשיחות לא לייחוס שכעת "צריכים לחשוב מחוץ לקופסה ולקחת קצת יותר סיכונים". כבר בתחילת השבוע שעבר רמז פרופ' אש כי "אנו נערכים לסוף הסגר", והוא שרטט סוג של מסלול יציאה מאוד דומה לזה שגיבש משרד הבריאות בסגר הקודם: שלוש פעימות, בראשונה מתחילים עם הקלות במתכונת הסגר, פתיחה זהירה של מקומות עבודה ושכבות נמוכות בחינוך; בפעימה השנייה ממשיכים את הפתיחה עם הענפים שפעלו טרום הסגר וגם מקדמים פתיחה באמצעות תו ירוק של סקטורים נבחרים בעלי סיכון נמוך; ובפעימה השלישית פותחים את הסקטורים בעלי סיכון גבוה (גם בתו ירוק), כאשר המעבר בין פעימות ייעשה על בסיס מדדים, ועלייה במדדי התחלואה תחייב עצירה ואף חזרה לאחור.

מה הבעיה? המודל הזה כשל בסיבוב הקודם והכניס אותנו לסגר השלישי. שכן הממשלה החלה לפתוח לפי מדדים, אך נשברה באמצע והפרה את המתווה. הפעם יש כבר חידוש קטן: הממשלה החלה להפר את ההנחיות שהיא עצמה קבעה כבר מהרגע הראשון. לפי המתווה של אש, הפעימה הראשונה שהתחילה היום היתה צריכה לחול לפי הפרמטרים הבאים: הגעה ל־2 מיליון מחוסנים במנה שנייה (+חצי מיליון מחלימים); הגעה לשיעורי מחוסנים של 80% מאוכלוסיית גילאי ה־50 ומעלה; מקדם הדבקה קטן מ־1 (ישראל יצאה מהסגר הקודם עם R של 0.65); ומספר חולים קשים של פחות מ־1,000. נכון ליום שבת, ישראל לא עומדת באף אחד מהתנאים, אף שהיא מתקרבת.

בנוסף, הפעימה הראשונה גם לא תצא לפועל באופן מלא כל עוד מערכת החינוך סגורה לכולם. ההנחה הסבירה היא כי ברגע שהפתיחה תחל, המדדים רק יעלו, כלומר ידרדרו את המצב. כמה ידרדרו? זה כבר תלוי באפקטיביות החיסונים.

השלב השני יחול, לפי אש, רק כאשר מספר המחוסנים במנה השנייה יגיע ל־3 מיליון, שיעור המחוסנים מאוכלוסיית גילאי ה־50 ומעלה יגיע ל־90%, מקדם ההדבקה יעמוד על כ־1 ומספר חולים קשים יירד לפחות מ־800. האם הממשלה תעמוד בלחץ של סקטורים שלמים המעסיקים מאות אלפי עובדים שלא הספיקו להיפתח בסגר השני וכבר נכנסו לשלישי? כאמור, היא לא עמדה בלחץ בסגר השני והחלה בפתיחה מהירה – וזאת לפני הכרזת הבחירות, כאשר ברקע ישנם איגודים, ארגונים וחברות שכבר הצהירו כי הם מתכוונים לפתוח את שעריהם.

ממשלת ישראל שוב הופתעה. בלבול האזרחים הוא מוחלט. הם לא יודעים בדיוק איך להתנהג הבוקר, וחוסר הוודאות לגבי איך יתנהגו מחר ומחרתיים עוד יותר גבוה. כך בדיוק נראית אנרכיה.