לשליש מהציבור אין מספיק כסף נזיל כדי להתקיים

הציבור מגיע לסוף הסגר השלישי לא רק מותש יותר, אלא גם במצב פיננסי פחות טוב לעומת הסגרים הקודמים. במכון הישראלי לדמוקרטיה ביצעו בשנה מאז פרוץ המשבר שלושה סקרים שבדקו את מצבם הפיננסי של האזרחים בישראל. הסקר האחרון שבוצע בחודש דצמבר, ושממצאיו הגיעו לידי "כלכליסט", מעיד על החמרה במצב.

31% ממשתתפי הסקר בדצמבר השיבו כי אין בידיהם מספיק כסף נזיל להתקיים ממנו, זאת לעומת 27% בסקר של יולי ו־25% בסקר שנעשה באפריל. השאלה היתה ממוקדת: האם יש ברשותך מספיק כסף פנוי למחיה שוטפת, מבלי להזדקק לסיוע דוגמת משיכה מחסכונות או הלוואות.

מהנתונים עולה כי עיקר ההחרפה בחודשים האחרונים היתה בציבור היהודי הלא חרדי - שם עלה היקף המשיבים על כך שאינם ברשותם מספיק כסף נזיל מ־22% ביולי ל־28% בדצמבר. המגזר הערבי ממשיך לבלוט לרעה בנתון זה עם 47% מהמשתתפים בסקר שאמרו כי אין בידיהם מספיק כסף נזיל, אך נתון זה שמר על יציבות לעומת הסקר מיולי. "המגזר הערבי עדיין במצב הגרוע ביותר, אבל הפער בינו לבין המגזר היהודי מצטמצם", אומר ירדן קידר שביצע את המחקר.

תשושים יותר מרוששים יותר

המחקר מתבסס על סקר כלכלי שנערך על ידי פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, הכלכלנית דפנה אבירם ניצן וירדן קידר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקרים השונים השתתפו בכל פעם 750-700 איש. ראוי להדגיש כי הסקר האחרון בוצע בחודש דצמבר, כלומר לפני הידוק הסגר השלישי, כך שבהחלט ייתכן שכיום הנתונים עוד פחות טובים.

ההתחייבויות נשארו, ההכנסות ירדו

לדברי אבירם ניצן, ממצאי הסקר מצביעים על מגמות מובהקות וצריכים לעורר הן את הציבור והן את המדינה לקראת חודש יולי, אז אמור להיפסק הסיוע הממשלתי של המענקים ודמי האבטלה לנמצאים בחל"ת, ובעיות הנזילות עלולות להחריף לכדי משבר.

"הדו”ח הזה צריך להיות קריאת השכמה לציבור. יש להיערך, כי בקרוב תפסיקו לקבל דמי חל"ת”, אומרת אבירם ניצן. “לכן חשוב למצוא עבודה עכשיו, ולא לחכות ליולי, כי ביולי המשרות הטובות כבר ייתפסו. זו גם קריאת השכמה לממשלה, כי היא לא גיבשה מתווה ליציאה מהמצב של הפסקת המענקים. צריך להיערך עם פתרונות, בהם של הכשרות לעובדים שהמקצועות שלהם כבר לא מבוקשים בשל המשבר".

אבירם ניצן מתריעה: "המחיר של אי־היערכות לסיטואציה הזו הוא מחיר כלכלי מסוכן. צריך להבין שמהסקר הזה עולה שאין לציבור יותר מדי עודפים כמו שהיו בתחילת המשבר". במסגרת המחקר נעשה פילוח של המצב לגבי סוגי אוכלוסיות וגילאים. מהנתונים עולה ממצא בולט כי בקרב גילאי 54-45 המצב הוא העגום ביותר. כך, למשל, 50% מהמשתתפים בסקר בגילאים האלה דיווחו כי הם נמצאים באוברדרפט לעומת 32% מבין אלו שבגילאי 44-35. ניתן להסביר את הפער בכך שבקרב גילאי 54-45 בולטות ההוצאות הקבועות הגבוהות, בהן, למשל, משכנתא והוצאות הקשורות בילדים. בנוסף, במשבר הקורונה ההורים נאלצו לסייע יותר לילדיהם, שיצאו משוק העבודה ונפגעו במשבר, מה שהגביר על ההורים עוד יותר את הלחץ הפיננסי.

"בגילאי האמצע, 54-45, ההתחייבויות נשארות, וההכנסות ירדו. הציבור הזה הצליח להחזיק מעל המים בעזרת דחיית הלוואות ומענקים, אבל בבת אחת זה ייפסק בחודש יולי, ולכן שם מצוקת הנזילות מטרידה במיוחד", אומרת אבירם ניצן.

בלי עודפי נזילות אין יכולת לפתוח

ממצא מעניין בסקר נוגע לאוכלוסייה הצעירה גילאי 24-18. נהוג להניח שהאוכלוסייה הצעירה היא מהנפגעות הבולטות במשבר, מכיוון שרבים מהם עבדו במקומות הסגורים זה זמן רב כמו מסעדות, אולמות אירועים ובתי מלון, והוצאו לחל"ת. אלא שמהסקר עולה כי נראה שהאוכלוסייה הזו הצליחה להסתגל במהירות לשינוי במציאות. בעוד 41% ממנה דיווחו ביולי כי הם נמצאים באוברדרפט, הרי שבחודש דצמבר הנתון ירד ל־19% בלבד. גם בקרב גילאי 34-25 נרשם שיפור וירידה מ־40% שדיווחו שהם באוברדרפט ביולי ל־35% בדצמבר.

ככל הנראה, אורח החיים של האוכלוסייה הצעירה שאינו כולל מחויבויות כגון משכנתא וילדים, אפשר להם להתאים במהירות את מבנה ההוצאות למציאות החדשה. "צריך לקחת זאת בעירבון מוגבל", מצנן קידר את האופטימיות. "נתוני דצמבר אמנם מראים שיפור, אבל מוקדם לקבוע שהם התגברו על המשבר. מה עוד שמבחינת כסף נזיל, 39% מהם אומרים כי אין ברשותם מספיק כסף נזיל לעומת 35% בממוצע באוכלוסייה", הוא מוסיף.

מימין: דפנה אבירם ניצן וקרנית פלוג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. “הלוואות שיהפכו למענקים” | צילום: מיכל פתאל

הסקר גם מפלח את מצב השכירים מול העצמאים - האוכלוסייה שנפגעה בצורה הקשה ביותר במשבר. למרבית ההפתעה, אין הבדל מהותי במצב הנזילות בין עצמאים לשכירים - 31% מהשכירים אמרו כי אין בידיהם מספיק נזילות לעומת 33% מהעצמאים. עם זאת, כאשר שואלים לכמה זמן הנזילות הקיימת שלכם יכולה להספיק, הרי שבעוד 33% מהשכירים אומרים שליותר מחצי שנה, רק 24% מהעצמאים אומרים שיש בידיהם נזילות לתקופה שכזו.

מקום נוסף שבו בולט הפער בין עצמאים ושכירים הוא בשאלה האם הם באוברדרפט בבנק. 64% מהשכירים אינם נמצאים במינוס לעומת 50% מהעצמאים, כאשר בקרב שתי האוכלוסיות חל שיפור קל בנתון זה לעומת חודש יולי. לעומת זאת רק 10% מהשכירים ציינו כי נכנסו למינוס בעקבות המשבר לעומת 19% מהעצמאים.

"מצבם של העצמאים מטריד. לא כולם יוכלו לעמוד על הרגליים ביום שאחרי המשבר", אומרת אבירם ניצן. "עצמאים ועסקים קטנים שהיו סגורים שנה, כמו מסעדות, יצטרכו להשקיע לפתיחת העסק בשיפוץ או ציוד. צריך לסייע להם בהשקעות הראשונית שהם יצטרכו לעשות, כדי לפתוח את העסק מחדש, שכן לרבים מהם אין מספיק נזילות לבצע השקעות כאלה, בוודאי כשיופסקו המענקים. המדינה תצטרך לעזור עם הלוואות עם אופציה להפיכתם למענקים", מעריכה אבירם ניצן.

אולם אם הממשלה מתקשה לפרסם תוכנית יציאה מסודרת לסגר שהסתיים אתמול, ספק אם היא תציג בזמן תוכנית ליציאה מתקופת תשלום החל"ת והמענקים שתסתיים בעוד חמישה חודשים.