אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה נכנעת: מכשירה בנייה לא חוקית במגזר צילום: אלעד גרשגורן

המדינה נכנעת: מכשירה בנייה לא חוקית במגזר

הוועדה המחוזית אישרה תוכנית מתאר לכפר קרע שמכשירה אלפי בתים לא חוקיים. הצעד הזה הוא חלק ממהלך רחב להסדרת הבנייה תוך כדי זניחת האכיפה על עבירות תכנון ובנייה ישנות במגזר הערבי. משרד המשפטים: נקפיד על אכיפה בבנייה חדשה

09.02.2021, 07:27 | שלומית צור

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה אישרה תוכנית מתאר לכפר קרע, המשלשת את מספר יחידות הדיור ביישוב באמצעות הרחבתו על חשבון שטחים מקיבוצים סמוכים והכשרה של אלפי בתים לא חוקיים. לדברי הוועדה המחוזית, זו "הזדמנות להתחלה חדשה בכל הקשור לנושא הבנייה הבלתי חוקית".

קראו עוד בכלכליסט

הצעד הזה הוא רק חלק ממהלך רחב להסדרת הבנייה תוך כדי זניחת האכיפה על עבירות בנייה ישנות במגזר הערבי. במחוז צפון מתכננים לאשר בקרוב תוכניות מתאר דומות לכל היישובים הערביים, והם מקדמים תוכניות דומות בשכונת ג'ואריש ברמלה ובמספר שכונות במזרח ירושלים. בנובמבר הוביל שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן ריכוך לתיקון קמיניץ מ־2017. התיקון נועד להגביר אכיפה נגד עבירות בנייה, בעיקר על ידי קנסות (במקום הליכים פליליים). משרד המשפטים הודיע שהתיקון לא יבוטל, אולם עד סוף 2022 לא יוטלו קנסות על בנייה לא חוקית למגורים במגזר הערבי.

לפי החלטת הוועדה המחוזית חיפה, בראשות איתמר בן דוד, אלפי בתים לא חוקיים בכפר קרע יקבלו היתרים. את התוכנית יזמו הוועדה המחוזית והמשרד לשוויון חברתי. ביישוב, המתפקד כמועצה מקומית ערבית בוואדי עארה, מתגוררים 20 אלף תושבים, והתוכנית מגדילה את השטח לפיתוח מ־3,100 דונם ל־7,500 דונם, ומשלשת את מספר יחידות הדיור ל־24 אלף, שייתנו מענה ל־90 אלף תושבים. התוכנית מתייחסת לכלל שטחו של היישוב, כ־9,500 דונם. 1,500 דונם יופקעו מקיבוצי המועצה האזורית מנשה־ברקאי, רגבים ומשמרות. שטחי התעסוקה יגדלו ב־500 אלף מ"ר, שטחי המסחר ב־320 אלף מ"ר, ומבני ציבור ושטחים פתוחים ב־290 אלף מ"ר.  

כפר קרע. התוכנית מוסיפה גם 500 אלף מ”ר שטחי התעסוקה, 320 אלף מ”ר שטחי מסחר, צילום: אלעד גרשגורן כפר קרע. התוכנית מוסיפה גם 500 אלף מ”ר שטחי התעסוקה, 320 אלף מ”ר שטחי מסחר | צילום: אלעד גרשגורן כפר קרע. התוכנית מוסיפה גם 500 אלף מ”ר שטחי התעסוקה, 320 אלף מ”ר שטחי מסחר, צילום: אלעד גרשגורן

בן דוד ציין כי “המציאות שבה ליישובים בוואדי עארה לא היו תוכנית מתאר והבתים נבנים ללא היתרי בנייה היא בלתי מתקבלת על הדעת. לאחרונה התקבלו החלטות לאשר תוכניות מתאר בשלושת היישובים הערביים הגדולים בוואדי ערה: עארה, אום אל פחם וכפר קרע. התוכנית מגדילה זכויות בנייה כך שהתושבים יבינו בעצמם שעדיף להרוס וילה ישנה ללא היתר בנייה ולבנות במקומה בית בן ארבע דירות. התוכנית מאפשרת לרשות לגבות מיליוני שקלים היטלי השבחה. אני פועל לכך שלכפר קרע תהיה ועדה מקומית משלו, אך כדי שזה יקרה הוא להוכיח אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית”.

במשרד המשפטים מציינים כי במשך שנים לא היו במגזר הערבי תוכניות מתאר ותוכנית מפורטות. לכן תסריט לפיו תיהרס כל הבנייה הישנה הקיימת אינו ריאלי, ולא ניתן להתייחס לעבירות אלה באופן זהה למקומות שבהם אושרו תוכניות מסודרות. מנגד, בכל הקשור לבנייה חדשה ישנה הקפדה על אכיפה.

”מדידות לא מעודכנות”

לתוכנית המתאר של כפר קרע, שנערכה על ידי האדריכלית עדנה לרמן, הוגשו 115 התנגדויות, והוועדה קיבלה את חלקן. במסגרת ההתנגדויות טענו תושבים בכפר קרע כי הצפיפות שנקבעה נמוכה מדי, והוועדה החליטה להגדיל את הצפיפות מארבע יחידות דיור לדונם לשש יחידות דיור לדונם, ובבנייה חדשה משמונה יחידות דיור לדונם לעשר יחידות דיור לדונם.

ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש. הוביל לתיקון שנועד להגביר אכיפה נגד עבירות בנייה, בעיקר באמצעות קנסות, צילום: אלכס קולומויסקי ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש. הוביל לתיקון שנועד להגביר אכיפה נגד עבירות בנייה, בעיקר באמצעות קנסות | צילום: אלכס קולומויסקי ארז קמיניץ, המשנה ליועמ”ש. הוביל לתיקון שנועד להגביר אכיפה נגד עבירות בנייה, בעיקר באמצעות קנסות, צילום: אלכס קולומויסקי

בנוגע להמשך בנייה בלתי חוקית על שטחים פתוחים שייעודם לא שונה למגורים, כתבה הוועדה: "התוכנית מציעה שטחי פיתוח חדשים נרחבים, בגינם ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה למרבית המבנים הלא חוקיים. תוכנית המתאר היא הזדמנות ל'התחלה חדשה' בכל הקשור להתנהלות בנושא הבנייה הבלתי חוקית. משנקבעו בתוכנית המתאר באופן ברור ומובהק השטחים המיועדים לפיתוח מחד והשטחים המיועדים להישמר כשטחים פתוחים מאידך, הוועדה מצפה כי תופסק הבנייה הבלתי חוקית בשטחים שאינם מיועדים למגורים, וכי הרשות המקומית והוועדה המקומית ינקטו פעולות אכיפה בשטח זה, ויפעלו באופן שיאפשר את מימוש התוכנית.

“לצד כמה עשרות מבנים בלתי חוקיים, שלטענת המתנגדים התוכנית לא נותנת להם מענה, חשוב להדגיש כי התוכנית מאפשרת הסדרה סטטוטורית עבור מאות ואולי אלפי מבנים שאינם חוקיים, הנכללים בתחום הפיתוח החדש המוצע בתוכנית". מי שעשוי ליהנות מההחלטה הוא בין היתר חבר הכנסת לשעבר (הרשימה המשותפת) ג'מאל זחאלקה, שגר בבית לא חוקי בכפר קרע.

המועצה האזורית כפר קרע ניסתה להרחיב את ההחלטה וטענה כי הכשרת המבנים הבלתי חוקיים הקיימים מתבססת על מדידות שנעשו לפני שש שנים, בעוד שבשנים האחרונות בוצעה בנייה שלא נכללת בתוכנית, ועל כן היא ביקשה לעדכן את תשריט התוכנית על פי מדידות שייעשו כיום: "בגלל המדידה הלא מעודכנת ושאינה משקפת את הקיים בשטח התוכנית, אנו רואים בתשריט מצב מוצע כבישים, שצ"פים שעולים על בתים קיימים זה עשרות שנים... זו פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות קנייניות ובמבני מגורים קיימים". הוועדה דחתה את הבקשה.

”יצא החוטא נשכר”

בהתנגדות שהגיש קיבוץ רגבים, באמצעות עו"ד חגי שבתאי, נטען כי התוכנית מפקיעה שטחים נרחבים מהקיבוץ לטובת שטחים פתוחים ובסמיכות לנחל ברקן: "הרציונל העומד בפני עורכי התוכנית ל'פלישה' לתחום המועצה האזורית מנשה והפקעתן של אדמות חקלאיות מעובדות של הקיבוץ נשען כולו על מגבלות אכיפה ומחדלים של כפר קרע". לטענת הקיבוץ, אין הצדקה למתן פרס בבחינת "ייצא החוטא נשכר".

התנגדות נוספת שנדחתה הוגשה על ידי קק"ל, שטענה כי בניית אזור תעסוקה בסמוך לנחל עירון תפגע במרחב הפתוח של הנחל ובתפקודו, לאחר שהרצועה שתיוותר לשטח מבונה היא 50 מטר בלבד.

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות