הביקוש לחיסונים צונח, אך הדרכון הירוק כלל לא עלה לדיון

הדעיכה המהירה של מבצע החיסונים, על רקע כישלון הסגר השלישי ואובדן האמון בממשלה, מגבירים את הקולות ליישם לאלתר את פתיחת המשק עבור מחוסנים באמצעות "דרכון ירוק". למרות זאת, הממשלה עדיין לא החלה לדון במהלך. במטה מגן ישראל, שבראשו עומד פרויקטור הקורונה נחמן אש, סבורים כי יש להמתין עד שישראל תגיע ל־3 מיליון מחוסנים בשתי מנות כדי להפעיל את התוכנית. עד היום חוסנו כ־2 מיליון ישראלים בשתי מנות, כש־1.8 מיליון מתוכם כבר זכאים לתעודת חיסון.

ב"מגן ישראל" מתנהלים דיונים מתקדמים על הדרכון הירוק בהובלת ראש המטה, תומר לוטן, שבהם סוכם כי הוא יורכב משלושה נדבכים. הנדבך הראשון, שכבר מבוצע בפועל, יהיה תעודת מתחסן שמקבל כיום מקופת החולים כל מי שחוסן ב־2 מנות, שבוע ימים לאחר החיסון השני. התעודה מקנה פטור מבידוד במקרה של חשיפה לחולה מאומת ולפי שעה גם לשבים מחו״ל — למרות שהיבט זה אינו רלבנטי כל עוד השמיים סגורים.

במגן ישראל סבורים כי התמריצים הללו לבדם ימשיכו להניע את הציבור להתחסן וכופרים בטענות כי ישנה האטה בקצב ההתחסנות. אבל הנתונים מספרים סיפור אחר: על פי משרד הבריאות, נרשמה צניחה חדה של יותר מ־33% בין ממוצע המתחסנים היומי בשבוע האחרון של ינואר למספרם בשבוע הראשון של פברואר. "היינו במקום מצוין וכרגע אנו נמצאים במקום פחות טוב בו יש לנו יותר חיסונים ויכולות חיסון מאשר ביקושים״, מסביר חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, שלא מתקשה להסתיר את הדאגה מהמגמה המסתמנת.

לדבריו, ינואר צריך היה להיות חודש מכונן עבור בני 50-16 - אותם הוא מכנה "הצעירים" - משום שבמהלכו היו בני הגילאים הללו מחצית מהחולים המאומתים וחלקם בקרב החולים הקשים זינק ל־25%. "הנתונים הראו בפירוש שהמחלה לא מדלגת על צעירים ויכולה לגרום גם אצלם לתחלואה קשה. זה צריך היה להיות דגל אדום בוהק ולהעביר מסר לאותם אנשים: זה מגיע גם אליכם וזה עלול להיות קשה. לצערנו אנו לא רואים שזה מספיק. שיעורי ההיענות לא מספיק גבוהים״, מסכם פרננדס, שמפציר במקבלי ההחלטות לקדם את הדרכון הירוק.

לתפיסתו, היעילות המוכחת של החיסונים - בהפחתת התחלואה ובהפחתת חומרתה - אמורים היו להיות תמריץ גדול דיו להתחסן, וזאת מבלי להזכיר את הערבות ההדדית, והרצון הקולקטיבי להניע מחדש את גלגלי המשק. אבל המספרים, כאמור, אינם מעודדים, וגובר הלחץ לייצר תמריצים למתחסנים.

מימין: פרויקטור הקורונה נחמן אש ומנכ"ל קופת חולים לאומית חיים פרננדס. האם להעניק הטבות רק למחוסנים או גם למחלימים | צילומים: טל שחר, חגית גורן

למי כדאי לפתוח

הנדבך השני של הדרכון הירוק אמור לאפשר למשק להיפתח מחדש בצורה רחבה ובטוחה יחסית, בכל הנוגע לפעילויות פנאי ובידור: קניונים, מסעדות, פאבים, קונצרטים, מוזיאונים ובתי מלון. במגן ישראל בחנו כל סקטור בנפרד והמסקנה המתבקשת היא כי הפתיחה על פי כללים קבועים מראש של מקומות בהם ישנו רישום מסוים מראש - מוזיאונים, בתי מלון, חדרי כושר וכ"ו - תהיה קלה יותר מאשר מקומות כמו פאבים מסעדות ואפילו בתי כנסת שהכניסה אליהם מזדמנת.

לכן בשלב זה מגן ישראל ממליץ לפתוח את הקבוצה הראשונה, ולהמתין עם הקבוצה השנייה. אחד המוקשים הוא מצבם הכלכלי הרעוע של בתי העסק שנסמכים על לקוחות מזדמנים, וסביר להניח שהלחץ שיפעילו על מקבלי ההחלטות לא להותיר אותם מאחור - יניב פירות.

במגן ישראל סבורים כי לא רק מי שמחזיק דרכון ירוק, כלומר מתחסן, צריך לקבל היתר כניסה לפעילויות שיפתחו, אלא גם בעלי ״תעודת מחלים", מי שעבר בדיקה סרולוגית שאיתרה נוגדנים לקורונה, או מי שיציג בדיקה שלילית לקורונה שבוצעה בטווח של 48 שעות טרם כניסה לאירוע או מתחם.

פרננדס מתנגד להצעה לאפשר גם למי שביצע בדיקת קורונה ליהנות מאותן הטבות שמהן יהנו מתחסנים ומחלימים. "ראשית״, הוא אומר, ״זה תמריץ שלילי לחיסון. שנית, זה יעמיס על מערכת הבדיקות שממילא עמוסה ובכך יפגע ביכולת הקטיעה של שרשראות ההדבקה. צריך להחליט כבר עכשיו מה הדרכון הירוק מקנה וממתי. להעניק ודאות כדי לתמרץ התחסנות בקרב צעירים״.

אבל במגן ישראל סבורים כי זו בדיוק הסיבה שבגינה יש להמתין עם הדרכון עד הגעה ל־3 מיליון מתחסנים. "אם נרצה לפתוח הכל למתחסנים לאלתר, רק 2 מיליון ישראלים יהיו פטורים מבדיקה. כל היתר ילכו להיבדק״. במגן ישראל מעריכים שמספר המתחסנים יגיע ל־3 מיליון בתחילת מרץ ומכאן נקבע תאריך היעד של תחילת מרץ להפעלת הדרכון הירוק. השוני בגישות מחדד את הדילמה של גורמי המקצוע שמנסים להשתלט על המגפה. הגעה למספר מתחסנים מסויים שיאפשר מתן הטבות, או ההחלטה להתחיל לחלק הטבות כבר עכשיו - כדי לתמרץ מתחסנים.

הנדבך השלישי של הדרכון הירוק יהיה הטיסות לחו״ל. בהקשר הזה ישראל תצטרך לפעול בהסכמה עם מדינות אחרות, חברות תעופה ורגולציה בינלאומית של ארגון הבריאות העולמי, כאשר רוב העולם עדיין לא בשל לכך ומדדה הרחק מאחורי ישראל בהיקף המתחסנים. ״עבודת המטה מול חו״ל עדיין בחיתוליה. הפער בינינו לבין יתר העולם - גדול", אומרים במגן ישראל. אבל דווקא על רקע האמירות הללו נחת אתמול בישראל ראש ממשלת יוון עם משלחת שרים במטרה לקדם, בין היתר, הסכם שיאפשר לישראלים מחוסנים להכנס ליוון ללא בדיקות ובידוד ולשוב לישראל פטורים מחובת הבידוד. לפיכך, דווקא הנדבך המורכב ביותר עשוי להתממש חלקית במהרה ביחס לאחרים.

גביית תשלום עבור החיסון

אחרי כל אלה פרננדס מציע לשקול גם מקל: גביית תשלום עבור החיסון אחרי תאריך יעד מסויים. "אנחנו יודעים לגבות השתתפות עצמית על מיני שירותי בריאות וניתן להחיל אותם גם על החיסונים״, הוא אומר. לפי תחשיב פשוט של פרננדס, "אם בקבוק עולה כ־30-20 דולר ויש עוד עלויות תפעול של בין 500 ל־600 מיליון שקל ל־5 מיליון מתחסנים - סך התקצוב לקופות בגין ביצוע מבצע חיסונים - מגיעים ל־170-160 שקל למתחסן".

אולם בהקשר הזה, מן העבר השני של המתרס ישנם לא מעט מומחים שסבורים כי אסור בתכלית האיסור להתנות פעילות בחיסון. "החיסון מצוין והוא משנה־משחק, אבל הבחירה של ישראל להמשיך ולעסוק בו כתנאי לשחרור המשק מעיד על אובדן עשתונות ששורר כרגע אצל מקבלי ההחלטות", מסכם בפשטות פרופ' עמוס אדלר, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית ומנהל המעבדה המיקרוביולוגית באיכילוב. "העולם דוחה את הדרכון הירוק מסיבות מצוינות - אין בו היגיון בריאותי או אפידמיולוגי, הוא לא באמת נדרש, והוא מהווה פתח לפגיעה קשה בזכויות פרט בסיסיות. אסור בשום פנים ואופן להגיע למקום של מקלות וגזרים למי שמתחסן. דרכון ירוק אינו התקדמות - זו נסיגה אחורה לזמנים אפלים של בידול ואפליה״.