אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משפט נתניהו: השאלה מתי יתחיל שלב ההוכחות עדיין מחכה לתשובה צילום: ראובן קסטרו

ניתוח כלכליסט

משפט נתניהו: השאלה מתי יתחיל שלב ההוכחות עדיין מחכה לתשובה

קרבות הבעד ונגד ביבי הדהדו היום בבית המשפט: סנגוריו של ראש הממשלה דרשו לבטל את המשפט בתיקי האלפים בטענה שהיועץ המשפטי לא אישר את החקירה. המדינה מבקשת להתחיל את שלב ההוכחות עוד לפני הבחירות

08.02.2021, 21:26 | משה גורלי

השאלה מתי באמת יתחיל המשפט שכבר התחיל ממתינה עדיין לתשובה. ארבעה נאשמי תיקי האלפים – ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון מוזס, שאול אלוביץ’ ואיריס אלוביץ' – הגיעו היום לבית המשפט המחוזי בירושלים עם היומנים כדי לסמן תאריך לתחילת שלב ההוכחות בתיק 4000. הסניגורים בועז בן צור וז'ק חן ביקשו לשכנע את השופטים שהתיק עדיין לא בשל, וחסרים להם חומרים שנוגעים לעדי התביעה הראשונים. בן צור ביקש ארכה של 90 עד 120 ימים. התובעת יהודית תירוש הודיעה שהמסמכים שבכוונת התביעה להציג לעד המדינה הראשון אילן ישועה יסופקו תוך שבוע, ולגבי שאר חברי קבוצת העדים הראשונה - תוך שלושה שבועות.

קראו עוד בכלכליסט

בהחלטתו שניתנה בהמשך קיבל בית המשפט את לוח הזמנים של תירוש. כלומר החומרים יסופקו עד ה־1 במרץ, והסניגורים יבקשו זמן ללמוד אותם. כלומר הכל פתוח. דיון התיאום הבא, גם אם ייקבע בתחילת מרץ, יאפשר אמנם תחילת הוכחות לפני הבחירות אך לא סביר שכך יקרה. בנוסף, קבעו השופטים שיקדימו לכך את הכרעתם בשאלה המרכזית עליה נסב הדיון: האם ניתן לחקירה אישור כדין בידי היועץ המשפטי לממשלה.

הדיון על בשלות התיק מכתיב את מועד תחילת שלב ההוכחות. הדיון הזה מתנהל בציבור בפאזה לגמרי אחרת, הפאזה הפוליטית והתדמיתית. האם נתניהו ויריב לוין הצליחו לכופף את השופטים, או שלהיפך והשופטים קשובים יותר למתנגדי נתניהו, שדוחקים להתניע את שלב ההוכחות כמה שיותר מהר.

בנימין נתניהו בבית המשפט , צילום: ראובן קסטרו בנימין נתניהו בבית המשפט | צילום: ראובן קסטרו בנימין נתניהו בבית המשפט , צילום: ראובן קסטרו

גם מהדיון הזה מסתעפים תרחישים. אם המשפט יתחיל לפני הבחירות, נתניהו יוכל לעשות לימונצ'לו מהלימון הזה ויגייס את הבייס שלו סביב ה"הוכחה" שהנה, גם השופטים נגדו. ומצד שני, אם המשפט יידחה, ינופפו מתנגדיו ב"הוכחה" שמוראו נפל על השופטים שמורתעים מלהחליט נגדו. כמובן שכל הדיון הזה לא התקיים היום בין כותלי האולם, אבל רוחו ריחפה מעל הדיון המייגע על חומרים, מסמכים, צווים ואישורים.

דם רע בין התביעה לסנגוריה

גם מהדיון הטכני לכאורה הזה פרצו זרמים של דם רע בין התביעה לסניגוריה. "אני לא קוראת אצל חבריי כוונות זדון כמו שהם קוראים אצלנו, אלא בהחלט חוסר הבנה", אמרה התובעת תירוש בתגובה לזעמו של ז'ק חן. הסניגור טען: "לא הייתה לנו אף בקשה מיותרת. היינו צריכים להגיע לעליון, ולמחוזי, וספגנו הערות, וכשאנחנו מגיבים בחריפות, אסור לנו להגיב ל’בני האצולה’ האלה שעושים דין לעצמם, מוציאים מה שהם רוצים ואחר כך אנחנו צריכים להיאבק איתם חודשים כדי לקבל מה שאמורים לקבל מלכתחילה".

נוני מוזס בבית המשפט , צילום: ראובן קסטרו נוני מוזס בבית המשפט | צילום: ראובן קסטרו נוני מוזס בבית המשפט , צילום: ראובן קסטרו

חן עצבני על כך שמאשימים אותו בדחיות, בעוד שהיחידה שביקשה עד כה דחייה במתן מענה לבית המשפט הייתה התביעה. "ואנחנו ביקשנו את הזמן שנגרע מאתנו בחזרה, לצורך תגובתנו. הבעיה היא לא בבקשת דחיות אלא באינספור הבקשות המקדימות. "ברובן המכריע זכינו", השיב.

השופטים ניסו לפשר בין הניצים. הם עמדו באתגר שלא לספק לתקשורת כותרות. היחידי מבין השלושה שהטמפרמנט שלו הגיע לגובה החדר היה השופט משה בר־עם שהפעם היחידה שקצת הגביר ווליום היתה כשאמר "צריך לתת להגנה להתגונן כמו שצריך". אבל, וזה ידוע אצל שופטים, כשהם מעירים משהו לטובת אחד הצדדים אין לדעת אם הם באמת לטובתו, או שמדובר בסוג של נימוס מופלג, או שבכלל הם נגדו אבל רוצים לאתגר את הדיון.

התובעת: “היועמ”ש אישר”

וזה היה בדיון שתפס למעלה ממחצית הישיבה היום, הדיון בשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה אישר פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה. השופטת רבקה פרידמן־פלדמן קצבה רבע שעה לכל עורך דין, אבל כבר אצל הטוען הראשון בן צור נכנעה השופטת. טיעונו נמשך למעלה משעה כשכל מאמציה לזרזו עלו בתוהו.

הפגנה של מתנגדי נתניהו מחוץ לבית המשפט, צילום: אלכס קולומויסקי הפגנה של מתנגדי נתניהו מחוץ לבית המשפט | צילום: אלכס קולומויסקי הפגנה של מתנגדי נתניהו מחוץ לבית המשפט, צילום: אלכס קולומויסקי

בן צור התעקש שיש לבטל את כתב האישום בגלל שלא ניתן אישור מפורש של היועץ המשפטי לפתיחת החקירה. "יש לנו מספר רסיסי מסמכים, כמה צעטאלעך עלובים", אמר בן צור, "ועוד כמה סיפורים מאוחרים בעל פה שאין להם משקל. חוק היסוד קובע את הדרישה הברורה לאישור בכתב. חקירה של ראש ממשלה יכולה להביא לידי שינוי משטרי ולכן חשוב לקיים כלשונה את דרישת חוק היסוד לאישור מפורש. אם הוא איננו, דין המשפט להתבטל". וזו השאלה הגדולה הראשונה שעל בית המשפט להכריע בה.

בן צור הפליג בחשיבות כיבוד חוקי היסוד שהם חוקתה של מדינת ישראל. חוקי היסוד מחייבים גם העברת תקציב ועל כך הלקוח שלו, ראש הממשלה, הקפיד פחות. טוב לפחות שעל חוק היסוד הזה הוא עומד כקוצו של יוד.

שאלה זו מתקשרת למתקפה נוספת של הסניגור על מסמכים שנתפסו ללא צווי חיפוש כדין. על חקירה של הרשות לניירות ערך בתיק בזק-יס שגלשה, ללא אישור, לחקירת השוחד בתיק 4000. בשורה התחתונה, הדרישה המצרפית של בן צור היא לבטל את כתב האישום בגלל ההפרה החוקתית של חוק היסוד או לפסול ראיות שנתפסו ללא צו שבתוקף.

התובעת ליאת בן ארי מלווה במאבטחים, צילום: ראובן קסטרו התובעת ליאת בן ארי מלווה במאבטחים | צילום: ראובן קסטרו התובעת ליאת בן ארי מלווה במאבטחים, צילום: ראובן קסטרו

התובעת ליאת בן ארי הסכימה שהאישורים "לא ניתנו בצורה המיטבית" אבל טענה שהמזכר שבו היועץ המשפטי מאשר את כל פעולות החקירה, ביחד עם הפרוטוקולים שתיעדו ישיבות ליווי שבהן ישב עם צוותי החקירה, די בהם כדי לקיים את מצוות חוק היסוד. השופטים ניסו לברר האם בפרוטוקולים המושחרים ברובם יש את כל האישורים הנדרשים. בן ארי השיבה: "באופן עקרוני כן, והיועץ במזכר שלו אומר מפיו שנתן את האישורים".

אכן שאלה קשה, אבל כזו שהתשובה לה קלה. המשפט הישראלי מצא דרכים להתגבר על פגמים ומחדלים בחקירה. זאת באמצעות דוקטרינת "הבטלות היחסית" שמשמעותה כאן היא שלא מבטלים את המשפט, כי הביטול מנוגד לאינטרס הציבורי. ומה באשר לאינטרס הציבורי שרשויות האכיפה – מהיועץ המשפטי ועד אחרון השוטרים – ינהגו כדין ולא יכופפו חוקים וכללים? כאן אפשר להסתפק בסנקציה או בהערה של בית המשפט.

בן צור, בדיון היום, כבר הכין תרופה למכה ותקף את הבטלות היחסית: "אין בטלות יחסית במקרה שלנו, שפירושה הכל מחול, כי מדובר בהפרת חוק יסוד ולהפרה כזו התרופה אמורה להיות משמעותית".

פירמידה הפוכה

שני חלקים היו לדיון היום. חמש דקות הוקדשו להשלמת מענה הנאשמים לכתב האישום וחמש שעות הוקדשו לדיון בטענות המקדימות, בקטטות על החומרים ובמאמץ לחלץ תאריך מוסכם. התקשורת וסדר היום הציבורי התמקדו באותן חמש דקות שבהן התחייבה נוכחות הנאשמים. התמקדו ברגע שבו נאשם מספר אחת התבקש לקום בפני השופטים ולומר: "אני מאשר את התשובה בכתב". חמש מלים, חמש דקות, חמש שעות. כך נראית פירמידה הפוכה.

ומילה אחרונה על הסיקור התקשורתי. לאולם הוכנסו שני עיתונאים בלבד, וליתר דיוק עיתונאי אחד שנבחר בהגרלה ומאיירת. שאר העיתונאים סיקרו את האירוע מאולם אחר, בטלוויזיה במעגל סגור, עם סאונד לא יציב, בלי לראות את השופטים ובלי לשמוע את הערותיהם בצורה מיטבית. חמור ומצער שכך יסוקר המשפט החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. כרגע מגבלות הקורונה וממדי האולם במחוזי בירושלים מכתיבים את פורמט הסיקור הדל והמוגבל הזה.

אם יידחה שלב ההוכחות במשפט, יש לקוות שהזמן ינוצל לא רק ליישור קו בין התביעה להגנה אלא גם למחשבה מחודשת לאופן הסיקור של המשפט הזה בתקשורת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות