השקעות אחראיות - כאן כדי להישאר

בשבוע האחרון, פירסם הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, הרגולטור של גופי ההשקעה המוסדיים, טיוטה להערות של הוראות חדשות בנושא שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים (Environmental), חברתיים (Social) וממשל תאגידי (Governance) (או בקיצור - ESG).

מטיוטה זו עולה כי הממונה עומד לדרוש מגופי ההשקעה הגדולים בישראל לקבוע לעצמם מדיניות ביחס לשיקולי ESG, במסגרת קביעת מדיניות ההשקעה הכללית שלהם. כמו כן, יידרשו ועדות ההשקעה של הגופים לגבש כללים ונהלים לפיתוח מומחיות בקרבם בבחינת ההיבטים, השיקולים והסיכונים הללו.

עבור מי שחשב שהשקעות אחראיות הנה אופנה חולפת, הרי שהצעד המשמעותי של הרגולטור של גופי הפנסיה והביטוח בישראל נותן סימן ברור נוסף שאין כך הדבר. מהלך זה מתווסף לצעדים בכיוון דומה שעשו רגולטורים, קבוצות לניהול נכסים וחברות עסקיות במדינות רבות בעולם בשנים האחרונות.

לדוגמא, ב-2018, פירסם לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, מקבוצות ניהול הנכסים הגדולות בעולם המנהלת למעלה מ-6 טריליון דולר, מכתב למנכ"לים של חברות ציבוריות בו כתב כדי לשגשג לאורך זמן, חברה צריכה לא רק להניב ביצועים פיננסיים – אלא גם לתרום לחברה שבה היא פועלת, וכי חברות שלא תאמצנה תפיסת עולם כזו, לא תזכה בתמיכתה של בלקרוק (כלומר, חברת ניהול הנכסים תמנע מלהשקיע בניירות הערך של החברה).

הדמיית פרויקט סולארי בארה"ב | צילום מסך: אתר החברה

יש רבים הרואים בכניסה של היבטים סביבתיים, חברתיים ושל ממשל תאגידי (ESG) למסגרת שיקולי ההשקעה הרחבים צעד טבעי- כי הרי היבטים אלו משפיעים על ההזדמנויות והסיכונים מולם עומדת כל חברה עסקית, ועל כן, לא ברור כיצד ניתן להתעלם מהם בעת ניתוח ההשקעה בחברה. זו, לעת עתה, מהות צעדו של הממונה על שוק ההון והביטוח. אך, ישנם גם כאלו, המייעדים לתחום ההשקעות האחראיות תפקיד חשוב ומרכזי בהרבה בכלכלה ובחברה בעתיד.

בתוך עולם ההשקעות האחראיות, השקעות 'אימפקט' הן תחום המתאפיין ב-'שורת רווח כפולה': מטרתן לייצר רווח פיננסי לצד תועלות חברתיות. בתוך עולם זה, קיים מגוון של אסטרטגיות: החל מהשקעות פרייבט אקוויטי (השקעה בהון המניות של חברה פרטית) סטנדרטיות למדי, בחברות הפועלות בתחומים בעלי תרומה חברתית או סביבתית חיובית, לדוגמא, קרן האימפקט הגלובלית של KKR, בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, אשר רכשה אחזקת שליטה בחברה הודית מובילה בתחום הפתרונות הסביבתיים (מחזור פסולת וכדומה) – ועד 'אגרות-חוב חברתיות' בהן התוצאות הפיננסיות של מכשיר ההשקעה נגזרות מהשגת יעדים בפרויקט חברתי מסוים.

לדוגמא, השקעה הקשורה בפרויקט שיקום אסירים אשר מטרתו למנוע חזרתם של אסירים משוחררים לעולם הפשע ולכלא, ובו התשואה על ההשקעה (הממומנת על ידי הממשלה, אשר לה אינטרס כלכלי, מלבד החברתי, בצמצום הפשיעה ומספר האסירים בבתי הכלא) תהיה גבוהה יותר ככל שמספר האסירים החוזרים יהיה קטן יותר.

הלב הנעלם

בשנה שעברה, פירסם סר רונלד כהן, איש עסקים בולט (מייסד קרן ההשקעות הפרטיות Apax Partners) ופילנתרופ, את ספרו 'אימפקט' (‘Impact’. טרם תורגם לעברית). כהן מתייחס למושג 'היד הנעלמה' שטבע הפילוסוף אדם סמית', הנחשב על ידי רבים כאבי הכלכלה המודרנית, על מנת לתאר כיצד השאיפה של כל פרט לרווח תביא לתוצאה הכוללת המיטבית, ואומר כי ניתן לראות את השקעות האימפקט בתור הלב הנעלם (כמשל לאמפטיה ולאלטרואיזם) של השווקים - שיבוא להנחות את אותה יד נעלמה.

כותרת המשנה של הספר הנה ‘Reshaping Capitalism to Drive Real Change’ (בתרגום חופשי: עיצובו מחדש של הקפיטליזם כדי לגרום לשינוי אמיתי) והיא משקפת את העובדה כי הספר נכתב במידה רבה כמניפסט הקורא לשיטה כלכלית חדשה - Impact Capitalism (קפיטליזם של אימפקט). כהן טוען כי השיטה הקפיטליסטית הקיימת אינה עונה עוד על צרכי החברה והסביבה, וכי הגיע הזמן לשינוי. השיטה הקיימת אינה מצליחה לטפל בחוסר השיוויון וחוסר הניידות הכלכלית-חברתית (ותחושה בקרב רבים כי השיטה הקיימת אינה הוגנת), יחד עם סיכוני האקלים המתגברים. באמירות אלו מהדהד כהן תחושות הקיימות כיום בקרב רבים במדינות מפותחות בעולם, במיוחד בקרב הדור הצעיר.

מפעל בסין שמייצר עבור מארקס אנד ספנסר | צילום: רויטרס

בנוסף, כותב כהן, לממשלות, אשר אלו החברות ב-OECD כבר מוציאות למעלה מ-10 טריליון דולר בכל שנה (כ-20% מהתוצר הגולמי הלאומי) על בריאות וחינוך, כפליים מאשר לפני כ-60 שנה, אין את המשאבים כדי לפתור את הבעיות החברתיות והסביבתיות שיצרנו במו ידינו. כהן מאמין כי להשקעות האימפקט יכול להיות תפקיד מכריע בגישור על הפער, ולכן הוא רוצה לשים את הקפיטליזם של האימפקט במרכז הבמה כדרך לייצר זהות אינטרסים בין הסקטור הפרטי לבין הממשלה - כדי שאלו יעבדו בצוותא כדי למשוך הון וגורמי חדשנות מהשווקים הפיננסיים לטובת פתרון של בעיות חברתיות וסביבתיות. כפי שפיתוח עולם הון הסיכון היה מענה לצרכים של יזמים טכנולוגיים – אשר יצרו טכנולוגיות אשר הביאו לשינויים משמעותיים בחיינו.

 כך, לפי כהן, הון השקעות האימפקט יהיה מענה לצרכים של יזמים חברתיים וחברות אשר רוצים גם לשפר חיי אדם ולעזור לסביבה. כהן, אם כן, מציב חזון שאפתני בו להשקעות האחראיות יהיה תפקיד מכריע בעיצוב מחדש של הכלכלה והיחס בין הכלכלה לחברה.

כך או כך, הכיוון בו הננו צועדים הינו ברור. לא ניתן עוד להפריד בין עולם ההשקעות והעסקים לבין החברה והסביבה העוטפים אותם. זהו המסר העיקרי של תחום ההשקעות האחראיות – ומרכזיותו בשיח הכלכלי רק תלך ותתחזק בשנים הקרובות.

ערן פלג הוא מנהל השקעות ראשי ב-Clarity Capital