אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההכנסה של משק בית חילוני גבוהה ב־32% מדתי שאינו חרדי צילום: אוהד צויגנברג

ההכנסה של משק בית חילוני גבוהה ב־32% מדתי שאינו חרדי

ההכנסה של משפחה חילונית גדולה בשליש מזו של משפחה דתית או מסורתית, כך על פי נתונים חדשים שפרסמה הלמ"ס. חוקרים מסבירים: רק 67% מהדתיים עובדים לעומת 75% מהחילונים, והם נוטים לפנות למקצועות בעלי הכנסה נמוכה

11.02.2021, 07:21 | שחר אילן

ההכנסה נטו של משפחה חילונית גדולה בשליש מאשר ההכנסה של משפחה דתית לאומית או מסורתית. את הנתון המפתיע הזה פרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). עד היום היה נהוג להשוות חרדים ללא חרדים, כלומר אוכלוסייה עובדת מול אוכלוסייה שחלק גדול ממנה לא עובד. אבל עכשיו מתברר שהפערים בתוך הלא־חרדים, כלומר בין חילונים למסורתיים ודתיים גם הם גדולים ביותר.

קראו עוד בכלכליסט

הלמ"ס פרסמה אתמול את קובץ הנתונים המסורתי לרגל יום המשפחה שיחול מחר. אלא שלקובץ התווספו נתונים חדשים על הכנסת משפחות לפי רמת דתיות. על פי הנתונים ההכנסה החודשית הממוצעת נטו למשק בית עם ילדים היא 23,500 שקל. ההכנסה של משק בית חילוני גדולה בהרבה ועומדת על 28,400 שקל. ההכנסה של משפחה חילונית גבוהה ב־68% מזו של משפחה חרדית שעומדת על 17,000 שקל בלבד. אבל זה פער צפוי ומוכר.

מימין: גלעד מלאך ויאיר שלג, צילומים: עודד אנטמן , אלכס קולומויסקי מימין: גלעד מלאך ויאיר שלג | צילומים: עודד אנטמן , אלכס קולומויסקי מימין: גלעד מלאך ויאיר שלג, צילומים: עודד אנטמן , אלכס קולומויסקי

ההפתעה בנתונים היא הגילוי שההכנסה של משק בית חילוני גבוהה ב־32% יותר משל משק בית דתי לא חרדי - 21,600 שקל. קצת פחות מפתיע שהיא גבוהה ב־35% מזו של משק בית מסורתי - 21,000 שקל.

ניתן אם כן לנסח כלל, שבישראל ככל שאדם דתי יותר הוא משתכר פחות, עם חריגה קלה של המסורתיים. סביר להניח שהפער בהכנסה ברוטו גדול הרבה יותר, ואולי מגיע לפי 1.5. כמובן גם הפער בהכנסה לנפש צפוי להיות גדול בהרבה, שכן במשק בית חילוני יש 1.9 ילדים בממוצע אבל במשק בית מסורתי יש 2.3 ילדים ובדתי 2.7 ילדים.

"כמה מקום תופסת העבודה בחיים"

 

הפילוח של רמת דתיות הפך למשמעותי במדידה הסטטיסטית בישראל בעשרים השנים האחרונות בשל הצורך בנתונים על המגזר החרדי. הוא כולל: חילונים, מסורתיים דתיים וחרדים. בניגוד לשיח הרווח שבו דתיים כוללים גם דתיים לאומיים (כיפות סרוגות) וגם חרדים, בפילוח הסטטיסטי דתיים הם רק דתיים לאומיים.

מדובר בנתון לא מוכר שמפתיע גם את החוקרים. בדרך כלל נהוג להשוות נתונים כלכליים של חרדים ללא חרדים. המינוח דתיים כולל תושבים מרעננה, גבעת שמואל ופתח תקוה, לצד מתנחלים וגם דתיים מהפריפריה. מסורתיים יכולים לכלול מצד אחד חילונים שמקיימים חלק ממנהגי היהדות ומצד שני תומכי ש"ס מובהקים. חלק גדול מהפריפריה שהיא חלשה כלכלית נחשבת מסורתית וזה אחד ההסברים לנתוני הקבוצה הזו.

ראש תוכנית החרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך מעריך שיש שלוש סיבות להבדלים בין חילונים לדתיים. הראשונה היא שיעור התעסוקה. לכאורה טבעי שככל שחברה שמרנית יותר ויש בה יותר ילדים, פחות נשים יעבדו. אלא שמתברר על פי נתוני הלמ"ס כי 75% מהגברים החילונים עובדים לעומת 68% מהגברים המסורתיים ו־67% מהדתיים.

נפתלי בנט ויאיר לפיד (ארכיון), צילום: אלכס קולומויסקי נפתלי בנט ויאיר לפיד (ארכיון) | צילום: אלכס קולומויסקי נפתלי בנט ויאיר לפיד (ארכיון), צילום: אלכס קולומויסקי

68% מהנשים החילוניות עובדות לעומת 60% מהמסורתיות ו־62% מהדתיות. מלאך מעריך שהפערים "קשורים בין היתר למקום שתופסת עבודה בחיים". הסיבה השנייה שהוא מציע היא כמות שעות העבודה. על פי הסקר החברתי של הלמ"ס, 52% מהחילונים עובדים מעל למשרה מלאה לעומת 42% מהדתיים. הסיבה השלישית היא שחילונים עובדים במקצועות יותר מכניסים. כך למשל 23% מהדתיים עובדים בחינוך אבל רק 10% מהחילונים. לעומת זאת 23.5% מהחילונים הם מנהלים לעומת 20.5% מהדתיים.

שיעור ההכנסות מעבודה במשפחות חילוניות, דתיות ומסורתיות דומה ועומד על כ־89%. אבל ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב פרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית מציין שמנתוני הלמ"ס עולה פער גדול בהכנסה להון. ההכנסה להון במשק בית חילוני עומדת על 4.3%, כמעט כפול מ־2.2% במשפחה דתית. לעומת זאת ההכנסות מקצבאות במשק בית חילוני עומדות על 5.4% לעומת 7.7% במשפחה דתית. גל אומר שלא ברור האם יש קשר סיבתי בן דתיות להכנסה נמוכה ואם כן מה גורם למה.

חוקר הציונות הדתית פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן אומר ששיעור המזרחים גבוה יותר בקרב הדתיים מאשר אצל החילונים - ומזרחים משתכרים פחות. עוד הוא אומר שהאוכלוסייה החרדית לאומית מתנהגת כמו חרדים, כלומר פחות השכלה כללית ועבודה במקצועות הוראה והדבר מוריד את הממוצע. כהן מציין ש"הפרש של יותר מ־30% זה

הרבה כי חלק מהדתיים הלאומיים בורגנים לחלוטין במקצועות כמו עורכי דין, רואי חשבון וחוקרים".

"פחות דתיים מבקשים שדרוג של השכר"

 

החוקר יאיר שלג ממכון שלום הרטמן, מומחה לדתיים לאומיים, מעלה מספר השערות. אחת מהן היא שמסלול דתי לאומי של גברים לפני כניסה לעבודה ארוך יותר שכן הוא כולל ישיבת הסדר. כמה אלפי דתיים לאומיים לומדים, כמו החרדים, בישיבות גדולות ובכוללים מספר שנים. זה גם מצמצם את שנות העבודה הנותרות וגם מקטין את היקף ההכשרה המקצועית. אבל שלג מעלה השערה נוספת, מפתיעה, שלפיה "לדתיים, כסף הוא נושא שלא נוח לדבר עליו ולכן הם פחות יבקשו העלאות שכר. ואם הם לא מבקשים, אז המעסיק לא יציע".

נקודת מבט זו מזכירה את הקושי שמייחסים לנשים בשוק העבודה. שלג מציין שאצל הדור הצעיר הנורמה הזו מתחילה להשתנות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות