אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שמיים סגורים, כמעט: ועדת חריגים נטולת משאבים מטפלת ב־13 אלף בקשות צילום: אי פי איי, גטי אימג'ס

שמיים סגורים, כמעט: ועדת חריגים נטולת משאבים מטפלת ב־13 אלף בקשות

בניגוד להיבטים אחרים של הסגר, סגירת השמיים כמעט מוחלטת ומספר הנכנסים לישראל צנח בשבועות האחרונים ל־375 ביום. דווקא על רקע המספר הזה, החרגת ידוענים ומקורבים מהמגבלות מקוממת עוד יותר

14.02.2021, 11:26 | תומר הדר

אחת השאלות הבוערות ביותר היא מתי ישוב נתב"ג לפעול, כאשר ברקע עולה החשש מהגעתן של מוטציות לישראל, כולל כאלה שעמידות יותר לחיסון הקורונה. אחרי הביקורת הקשה שספגה הממשלה על האיחור בסגירת נמל התעופה הראשי של ישראל, שהוביל להתפשטות המוטציה הבריטית וגם לנוכחותה של המוטציה הדרום אפריקאית שהעמידה יותר בפני חיסונים, ישראל סגרה את השמיים רק ב־26 בינואר, עד להודעה חדשה, כאשר המגבלות הנוקשות ישארו בתוקף לפחות עד 20 בפברואר.

קראו עוד בכלכליסט

בניגוד לחזיתות אחרות בסגר, הסגר האווירי עובד: מספרי היוצאים והנכנסים לישראל צנחו משמעותית, ובשל כך ועדת החריגים מוצפת באלפי פניות של נוסעים שמבקשים לשוב לישראל ולצאת ממנה. בתווך, מפעילה הממשלה אכיפה בררנית ומפלה, כשחדשות לבקרים מתפרסמות החלטות שנויות במחלוקת על כניסה ויציאה מישראל ואליה של ידוענים ומקורבים, בניגוד לכללים.

חריגים אפילו בקריטריונים של ועדת החריגים

 

בשבוע שעבר דווח ב-ynet שנינט טייב, שמתגוררת בארה"ב, תורשה לנחות בארץ לרגל צילומי תכנית טלויזיה, לאחר שזכתה לאישור מוועדת החריגים. נינט אינה לבד במערכה. כוכבי הסדרה HIT AND RUN של נטפליקס, שצילומיה נקטעו לפני כמעט שנה, קיבלו אישורים מיוחדים להיכנס לישראל, לאחר שהוחלט לחדש את הצילומים בקרוב. הפקת תכנית הריאליטי "הישרדות" פתחה בהליכים שיאפשרו לצוותי הפקה לצאת לחו"ל לצורך צילומי העונה החדשה, בהנחה שעד שישובו יעבור זעם.

מקרים אלו לא נכללים בהחרגות שמחייבות חריגה מהסגר האוויר. בין היתר על רקע זה, עתרו בשבוע שעבר לבג"ץ ארבעה ישראלים שנתקעו בחו"ל. הארבעה שעתרו נגד ראש הממשלה, שר הבריאות, שרת התחבורה, הממונה על המאבק בקורונה והיועץ המשפטי לממשלה, טוענים כי התקנות אינן עומדות בתנאי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

על פי הכללים היבשים, מישראל מורשים לצאת עד הודעה חדשה רק מי שאינם אזרחי ישראל או תושבי קבע, היוצאים למקום מגורים קבוע מחוץ לישראל, הנזקקים לטיפול רפואי שאינו סובל דיחוי (כולל מלווים), והנדרשים להשתתף בלוויה, או להעניק סיוע לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שאינו יכול לקבל סיוע מקומי. גם מי שנדרש להגיע להליך משפטי, המעורב בעניין שנוגע לביטחון המדינה ולענייני החוץ של ישראל, וספורטאים - רשאים לצאת. כניסה מותרת רק לצורך טיפול רפואי, לוויה, סיוע לקרוב משפחה שנמצא בישראל ואינו יכול להסתייע באדם אחר, והליך משפטי. מורשים להיכנס גם אלה הנדרשים להליך משפטי, נשים בשליש השלישי להיריון, בעלי צורך הומניטרי, צורך חיוני דיפלומטי, ספורטאים ועולים חדשים. כל הנכנסים לישראל מחוייבים בבידוד במלונית, פרט לבידוד ביתי שמאושר במקרים חריגים.

עמדות בדיקת קורונה בנתב"ג, צילום: אוהד צויגנברג עמדות בדיקת קורונה בנתב"ג | צילום: אוהד צויגנברג עמדות בדיקת קורונה בנתב"ג, צילום: אוהד צויגנברג

צניחה במספר הישראלים החוזרים והיוצאים

 

נתונים שהועברו ל"כלכליסט" ממחישים את הצניחה המשמעותית במספרי היוצאים והנכנסים לישראל מסגירת השמיים - כאשר הירידה הולכת וגדלה ככל שהסגר התעופתי מתארך. המספרים הללו מחדדים את הצורך במתן מענה מהיר לבקשות ההולכות ונערמות על שולחנה של ועדת החריגים, ומסבירות את הזעם הציבורי על ההחרגות שמקבלים ידוענים ומקורבים, הן מן הקריטריונים שנקבעו והן במה שנדמה כמו קידומם בתור בטיפול בבקשות.

בחודש ינואר נכנסו לישראל 41,130 נוסעים עד סגירת השמיים ב־26 בינואר, בממוצע 1,645 נוסעים ביום. בשישה הימים שבין 26 ל־31 בינואר, נכנסו ארצה 8,843 נוסעים - כלומר בממוצע 1,473 נוסעים ביום, ירידה של קצת יותר מ־10% אחרי סגירת השמיים. ואולם, ב־11 הימים הראשונים של פברואר, צנח משמעותית מספר הנכנסים לישראל לכדי 375 נוסעים ביום, ירידה של 77% מהתקופה שלפני הסגר, ובסך הכל 4,135 נוסעים בפרק זמן זה.

בכל הנוגע לתנועת הנוסעים היוצאים ממדינת ישראל, עד סגירת השמיים, יצאו בחלק זה של ינואר מישראל 41,130 נוסעים - ממוצע של 1,645 נוסעים ביום. בשישה הימים האחרונים של אותו חודש, אחרי החלת הסגר, יצאו מישראל 4,094 נוסעים, בממוצע 682 נוסעים ביום, שהם ירידה של כמעט 60%. בפברואר צנח עוד מספר הנוסעים היוצאים ל־3,107 - קרי 282 ביום בלבד, צניחה יומית ממוצעת של כמעט 83% ביחס לתקופה שלפני הסגר.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בחודש ינואר 2021 יצאו מתחומי המדינה 2,049 ישראלים שטרם חזרו. בחלק הראשון והנוכחי של פברואר, מספרם עומד נכון לעכשיו על 133 ישראלים בלבד.

הסמכות לאשר כניסות ויציאות הועברה לאקוניס

בתחילה פעלו שתי ועדות חריגים - אחת לנוסעים נכנסים בראשות השר יובל שטייניץ (ליכוד), והשנייה לנוסעים יוצאים. לאחרונה אוחדו הוועדות לוועדה אחת בראשות השר אופיר אקוניס (ליכוד). מ"מ מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי האשם חוסיין מונה ליו"ר הוועדה, והשר צחי הנגבי (ליכוד) מונה לראש ועדת הערעורים. עד כה קיבלו הוועדות כ־13 אלף פניות, כשרוב הבקשות להיכנס לישראל מנומקות בצורך רפואי או סיוע לקרוב משפחה שמתגורר בארץ.

במשרד לשיתוף פעולה אזורי נמסר: "האחריות על ועדת החריגים הועברה למשרדנו אך לפני מספר ימים. איחוד פעילות הוועדות לכדי ועדה אחת שמתכלל משרדנו, הרחבת הקריטריונים לכניסה לישראל (שהגדילה את כמות הזכאים), הצורך בסנכרון עם גופים נוספים - ביניהם רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משרד הבריאות - שעובדים על מערכות מחשב נפרדות, וכן אפיון המערכת שאינה מוגדרת לבצע סינון של בקשות חוזרות ונשנות, אינם מאפשרים מתן אומדן מדויק בזמן אמת לגבי מספר הפניות (...) אנו מעריכים בזהירות כי (...) הוגשו וטופלו עד כה למעלה מ־13 אלף בקשות, בשים לב לעובדה כי הפער בין מספר הבקשות לאישורים, הולך ומצטמצם החל מתחילת עבודתנו".

עוד נמסר כי "עם קבלת האחריות התחלנו ביצירת תהליכים ופיתוח כלים בכדי לספק מענה לכמות עצומה של פונים, במקביל לעיבוי משמעותי של המוקד בשיתוף מספר משרדי ממשלה. עם כניסתם של אמצעים חדשים וכן תיגבור מערך הטיפול בפניות, ובכפוף למגבלות הטכנולוגיות של המערכת, יהיה בידינו לבצע פילוח מהימן, שיספק תמונה רחבה באשר למספר הפניות והאישורים שניתנו בצידן, להיכנס או לצאת את גבולות המדינה. באשר להליך הנפקת האישורים, הרי שהוועדה בוחנת כל בקשה לגופה עפ"י הקריטריונים שקבעה הממשלה, ללא משוא פנים ובאופן שווה לכולם. סדר הטיפול בבקשות אקראי, על פי קליטתן במערכת ומהירות עיבוד הנתונים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות