אינפרונט, ענקית שיווק הספורט, חקרה לעומק את תופעת השידורים הפיראטיים של כדורגל וספורט בעולם. תוכן פיראטי הוא תוכן שמשודר או נמכר ללא אישור מיוצר התוכן.
כיום, לפי הנתונים של אינפרונט, שוק התוכן OTT (תוכן שלא משודר בטלוויזיה) בעולם יגדל מ-93 מיליארד דולר ב-2018 ליותר מ-135 מיליארד דולר ב-2022. לפי הנתונים של Infront Lab, קבוצת המחקר שגם תקים כאן בישראל מעבדת חדשנות, כ-39% מהסכום הזה הוא "פיראטי", כאשר ההסגרים בקורונה הקפיצו את התופעה - כך אפשר לזהות לפי מגמות ההורדות והטכנולוגיה של Infront Lab.
בספורט, התוכן הכי "פיראטי" הוא כדורגל. 27.4% מההורדות והצפיות הלא חוקיות בספורט הן של משחקי כדורגל; 25.5% כדורסל; 13% של אירועי ספורט מעורב (כמו אליפויות אתלטיקה); 10.5% טניס; ו-8.5% ספורט מוטורי. באיטליה התופעה כל כך חריפה, שמנהלת הסריה A יצאה בקמפיין למאבק בפיראטיות. הסכנה, לפי הסריה A, היא שאם לא ישלמו על צפייה, חברות התקשורת לא ישלמו עבור הזכויות של הליגה והנזק האפשרי נאמד ביותר ממיליארד יורו. בעצם, המודל הכלכלי יקרוס ויותר מ-5,000 איש יאבדו את העבודה שלהם.
העניין הוא שלמרות ש-83% מהבוגרים האיטלקים מודעים לכך שפיראטיות זה פשע, 38% עשו זאת לפחות פעם אחת (ומוכנים להודות בזה). וזו ממש לא רק תופעה באיטליה. אחד מ-11 בריטים צפה בשידור פיראטי של משחק כדורגל בפרמיירליג. בעונה שעברה הפרמיירליג חסמה יותר מ-200 אלף שידורים פיראטיים והנזק הכספי הוא אובדן הכנסה של כ-1 מיליון ליש"ט למשחק. הפרמיירליג היא הליגה העשירה בעולם בעיקר בזכות היכולת שלה למכור את זכויות השידור במיליארדי ליש"ט לשנה.
התופעה לא הולכת לשום מקום למרות מאמצי הליגה: בכל העולם יותר מ-360 מיליון איש בחודש מבקרים באתרים של שידורים פיראטיים. לפי Infront, הנזק האפשרי מפיראטיות הוא 12.5 מיליארד דולר בשנה.
ב-Infront זיהו שככל שיורדים בגיל הצופה, כך הסיכוי שיבחר בשידור פיראטי עולה. 54% מהמילניאלים הודו שצפו בספורט ב"שידור לא חוקי". לפי סקר של אתר תעשיית הספורט sportico.com העניין הדורי הוא הדבר המשמעותי בכל מה שקשור לסטרימינג ופיראטיות: לפי הסקר, 77% מ"הבומרים" (בני 56 ומעלה) צופים בספורט בטלוויזיה. זאת בעוד שבקרב דור ה-X (בני 40 עד 56), כ-57% צופי בספורט בטלוויזיה. דור ה-Z והמילניאלים צורכים את הספורט שלהם באינטרנט ובסטרימינג. מבין אלו שצופים בספורט, רק 35% רואים ספורט בשידור חי בטלוויזיה. יש קורולציה ברורה בין העדפת צפייה בטלוויזיה לחוסר נכונות לשלם על שירותי סטרימינג לצפייה בספורט: רק 11% מהבומרים מוכנים לשלם על שירותי סטרימינג של ספורט; בקרב דור ה-X הנתון הזה עומד על 19% ובקרב הצעירים 27%, כאשר 15% מעדיפים לצפות בספורט בסטרימינג בחינם (הנתון קטן מ-9% בקרב המבוגרים יותר).
הטכנולוגיה המתקדמת, "הנטפליקסיקציה" של התוכן (כל אחד בוחר לעצמו מה הוא רוצה לראות) גם כן דוחפת אנשים לחיפוש אחר סטרימינג טוב ולא לשלם לערוצים בתשלום - וזה מקובל יותר בקרב צעירים. ב-Infront גם מנסים להבין מה המוטיבציה של מישהו לראות שידור פיראטי ולא לפתוח טלוויזיה. התוצאות מהסקר שלהם מראות שרוב האנשים חושבים שהמחירים של ערוצי הספורט גבוהים מדי ושמדי פעם יש "הגבלות גיאוגרפיות" על שידור (למשל באנגליה לא משדרים בלייב משחקים בין השעה 15:00 ל-17:00 כדי להגן על ההכנסות של המועדונים ממכירת כרטיסים).
יש גם לא מעט אידיאולוגיה ואידיאליזציה של שירותי הסטרימינג, שכביכול מתמודדים נגד כוחות גדולות וחזקים מהם לטובת הציבור. והעניין הוא, שלא משנה כמה נאבקים עם התופעה - זה כמו לשחק תופסת עם חפרפרת. על כל סטרים שמורידים, נוצר סטרים חדש. אתרים שתבעו אותם על הפרת זכויות שידור פשוט נעלמו מהרשת והופיעו בכתובת חדשה.
אינפרונט לאב משתפת פעולה עם וידאוסייטס (Videocites) בפעילות הטכנולוגית והעסקית שלה בתחום הפיראטיות. וידאוסייטס הוא סטארטאפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) לניטור העתקים של תוכן בכל רחבי הרשת החברתית על ידי זיהוי ״טביעת האצבע״ הטכנולוגית של התוכן. ״אחד הדברים שראינו במהלך השנה וחצי האחרונות, זו עלייה מתמדת ומהירה בכל הקשור לפיראטיות בצפייה בספורט - בכל הענפים. אחת הסיבות לכך היא שזה פשוט נעשה קל יותר. היום, כדי להפוך להיות ׳פיראט׳ כל מה שאתה צריך לעשות זה להעלות סטרים (שידור) לפייסבוק או ליוטיוב, וזהו. פשוט וקל״, מסביר דמיאן ברוורניק, מנכ״ל אינפרונט לאב (InfrontLab). ״מצד אחד, אנחנו רואים את הקלות הזו, ומצד שני עלייה משמעותית בהכנסות שאפשר לייצר מהפיראטיות הזו. כך למשל, באחד המשחקים שניתחנו, מנצ׳סטר יונייטד נגד ליברפול בפרמיירליג, ראינו שבמשחק אחד היו למעלה ממיליון וחצי שידורים בלתי חוקיים - מה שמהווה הפסד ענק לבעלי זכויות השידור בכל העולם״.
וזה באמת לא משנה כמה נלחמים בזה, "הפיראטיות" נשארת. "כאשר מדברים על פיראטיות, אנחנו מדברים למעשה על לופ אינסופי", אומר ברוורניק. "כל מה שנדרש זה להעלות סרטון לפייסבוק, ואם הורידו לך את הסרטון - תעלה שוב ממשתמש אחר, הצופים ימצאו את הסרטון מחדש וחוזר חלילה. גופי זכויות השידור והליגות חייבים להילחם בתופעה הזו ולשבור את הלולאה הזו. הפתרון שאנחנו מפתחים בנושא יחד עם וידאוסייטס מתחלק לשני שלבים בולטים: בשלב ראשון, הורדה מהירה ואוטומטית של השידורים הלא חוקיים, משום שכך גם המוטיבציה של הפיראטים דועכת. בשלב שני, חינוך של השוק לצפייה בשידורים לגיטימיים על-ידי הפנייה אליהם במחיר מופחת - כדי למשוך את הצופה. אם ההורדה של הסטרימים הלא חוקיים היא מהירה והאלטרנטיבה מוגשת בנוחות לצופה/אוהד/משתמש, סביר שיבחר באופציה הלגיטימית. כך למעשה, לא רק שהשידורים הלא חוקיים נקטעים, אלא גם נוצר מעגל צופים רחב יותר עבור גוף השידור או הליגה - והרווח הוא כפול״.
גם לפי סקר של חברת Synamedia (שנערך בקרב 6,000 אוהדי ספורט ב-10 מדינות שונות), הפיראטיות תלויה בעיקר באופציות שיש בפניהם. 84% ממשתתפי המחקר שצופים בשידורי ספורט פיראטיים, אמרו שישקלו להפחית או לעצור צפייה פיראטית כתוצאה משיבושים בשידור והשלכות חוקיות וחברתיות, כמו למשל קנסות או מעצר; 69% מהמשתתפים ישקלו להפחית או לעצור צפייה פיראטית בעקבות ההשפעה הכלכלית של הפיראטיות על הקבוצה שהם אוהדים ורוב מוחלט ציין כי מבחינתם הדרך היעילה ביותר למניעת צפייה פיראטיות בשידורי ספורט היא שיבוש הצפייה הפיראטית באמצעים טכנולוגיים עד כדי אובדן האמון בשידורים אלו, במקביל לחיזוק האטרקטיביות של השידורים החוקיים, כדרך היעילה ביותר למניעת הצפייה הפיראטית.
אז איך מתמודדים עם פיראטיות? איך מביאים יותר צעירים לצפייה בספורט? הסקרים והמחקרים מראים שלהוריד את הפיד ולתת עונשים לא ממש יעזרו כאן. סטרימינג בזול, באפליקציה שקל לשלם דרכה ואינטואטיבי לצפות בה - זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבעיה שמאיימת להקריס את המודל העסקי של ליגות כדורגל.
זה אולי נשמע פשוט, אבל בעולם הספורט השמרני זה לנסות להכניס פיל לסיב אופטי.
