בעולם כבר נתנו אור ירוק, אבל למשקיעים בת"א אין אג"ח סביבתיות

משקיעים שרוצים להפנות את כספם להשקעות אחראיות מצויים בבעיה. בבואם לנסות להכפיף את רכיבי האג"ח בתיק ההשקעות שלהם לאסטרטגיית ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), הם יגלו במהרה שבמניות מוצע מבחר רחב, אבל באג"ח תיק הנכסים בבורסת תל אביב דל להפליא. בהינתן שהמכשיר הזה טוב לכולם, ההיעדרות הזו מתמיהה אף יותר.

הקטגוריה מהווה כ־5% משוק האג"ח העולמי וצומחת במהירות. לפי "פורבס", התחזית היא כי השנה יגויסו כ־500 מיליארד דולר באג"ח ירוקות - אג"ח ייעודיות שמנפיקות מדינות וחברות כדי לממן פרויקטים בעלי השפעה חיובית על הסביבה. כך, האיחוד האירופי הודיע על כוונתו לגייס 750 מיליארד יורו עבור פעילות השיקום של נזקי מגפת הקורונה. מתוכם, 225 מיליארד יורו יוגדרו כאג"ח ירוקות, שישמשו להפחתת פליטות ולמימון תוכניות לטיפול בהתחממות הגלובלית ובנזקיה. ההערכות כיום הן כי שליש מהסכום הזה יגויס כבר השנה.

המספרים בהחלט מצביעים כי התחום מתחזק, והוא רלבנטי גם בישראל, בראש וראשונה לחברות שעד היום לא התייחסו לאפיק הזה. מכשירי השקעה מקומיים יהיו רלבנטיים יותר גם למשקיעות ולמשקיעים. בהתייחס לאג"ח חו"ל, זה מהווה מרכיב מעניין בתיקי הגמל והפנסיה, אבל גם תיק השקעות קטן יותר יכול להשקיע בתחום באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות מתמחות. לדוגמה, GRNB - VanEck Vectors Green Bond ETF, תעודה שמרכזת אג"ח ירוקות המאפשרות לשלב השקעה בת־קיימא בתיק ההשקעות מבלי לשנות או להגדיל את פרופיל הסיכון. התעודה עוקבת אחר מדד S&P Green Bond U.S. Dollar המורכב מאג"ח חוב נקובות בדולר אמריקאי שמנפיקים גופים כמו חברות, ממשלות והבנק העולמי. תעודת סל נוספת היא BGRN - iShares Global Green Bond ETF, המשקיעה באג"ח בדירוג השקעה (קרי, בסיכון נמוך) שכספיהן משמשים לקידום פרויקטים בעלי השפעה חיובית על האקלים והסביבה. בתעודה מגוון סקטורים, בהם פיננסים, תשתיות ותעשייה.

צמיחה באנרגיה מתחדשת

 

ההשקעה בנישה הזו מעניינת נוכח הגאות בתחום האנרגיה המתחדשת. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי בחלקים רבים בעולם אנרגיה סולארית היא מקור האנרגיה הזול ביותר. למרות זאת, בארה"ב רק כ־3% מהאנרגיה מגיעים מהשמש ועוד כ־8% מרוח. מרחב הצמיחה של שני מקורות האנרגיה הללו בארה"ב עצום, וקצב הצמיחה בהתאם. בנוסף, מחירי הסוללות המאפשרות אגירת אנרגיית שמש ורוח לשעות שבהן הן אינן זמינות ירדו בכ־90% בשנים האחרונות. במדינות כמו קליפורניה, השילוב הזה יוצר מגמה מאוד ברורה.

הצמיחה המהירה היא תוצאה מירידת העלויות ומהשיפור בטכנולוגיה של החברות המובילות. הפעילות יציבה ברמת סיכון נמוכה יחסית, ויש חלון לצמיחה משמעותית.

יש מקום להניח שבחלק ניכר מהגיוסים העתידיים, חוב יהווה אמצעי מימון מועדף על פני מניות, בוודאי ככל שהסיכונים הפרויקטליים והפוליטיים קטנים. לחברות זה הגיוני, ככל שקיים פער מספק בין תשואה של פרויקט לתשואה שדורשים המשקיעים. למשקיעים, ככל שהמבחר גדל, כך משתפרת יכולתם לקנות על פי טעמי הסיכון־סיכוי והאתיקה שלהם.

ההיצע הנוכחי: לא רק חברות אנרגיה

ניתן לחלק את ההיצע הקיים כיום לכמה קטגוריות.

אג"ח חברות שזו איננה ליבת פעילותן. חברות כמו אמזון, אפל ומיקרוסופט בחרו לממן את הרכיבים ה"ירוקים" במרכזי הענן שלהן באמצעות אג"ח ירוקות. חברות מזון, תעופה ומזון מהיר מגייסות אג"ח שמטרתן להוריד את טביעת הרגל הפחמנית שלהן בשנים הקרובות. מחיר החוב במיזמים כאלה נגזר מהיציבות הפיננסית של המנפיקה, והיות שהחברות הללו הן לרוב יציבות ומובילות, התשואה בדרך כלל לא מאוד גבוהה.

אג"ח חברות אנרגיה. יש חברות אנרגיה מתחדשת המממנות חלק מהפיתוח באמצעות חוב, ולצידן גם חברות אנרגיה פוסילית שמבינות שככל שהן חפצות קיימות, הן זקוקות לזרוע משמעותית של אנרגיה מתחדשת. בהיבט הפיננסי, כל גיוס והתמחור שלו, ואין הבדל מהותי בין עיסוק הליבה של החברה לבין ניתוח החוב. בהיבט הערכי, העולם נחלק בין משקיעים שמעודדים את המעבר ושמחים להשקיע בגיוסים כאלה, לבין משקיעים שרואים בכך ניסיון להכשיר את תדמית התאגיד שמרבית פעילותו מזיקה לסביבה ולחברה, ולכן לא ישקיעו בחוב שכזה. הגיוס המשמעותי ביותר ב־2020 היה של Shell שגייסה 10 מיליארד דולר למימון הפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלה.

אג"ח צמודות־קיימות. הדור החדש של גיוסים מקבל תפנית תחת הכותרת sustainability-linked bond. אלה מרחיבות את סוגי הפעילויות שעבורן מגויס החוב, מעיסוק בלעדי בסביבה למגוון תחומים רחב יותר. כמו כן, נוסף מנגנון הקושר את התשואה שמקבלים המשקיעים לעמידה ביעדים החברתיים. חברת הייעוץ הגלובלית WSP, שנסחרת בטורונטו ומתמחה בקיימות, הנפיקה אג"ח כאלה ב־1.2 מיליארד דולר. התשואה שתתקבל מהן נגזרת מעמידה בשלושה יעדים: הפחתת פליטות גזי חממה, הגדלת הכנסות החברה מאנרגיה מתחדשת ועלייה בשיעור הנשים המשולבות בהנהלה. אי־עמידה ביעדים תחייב את החברה בתשלומי ריבית גבוהים יותר על ההלוואה.

ב־2019 חברת האנרגיה האיטלקית Enel הנפיקה אף אג"ח כזאת, ולפי תנאיה, אם החברה לא תגדיל את רכיב האנרגיה המתחדשת בתמהיל התפוקה מ־46% ל־55% עד למועד הפירעון השנה, הריבית על החוב הזה תעלה מ־2.7% ל־2.9%. ללא ספק בונוס נחמד למשקיעות בסדרה הזו, לצד סיכון זניח לחברה, שילוב שהוביל לביקוש יתר של פי שלוש בהנפקה.

בישראל החברות טרם זיהו את הפוטנציאל של אפיק הגיוס הזה, וגם המוסדיים פחות מחויבים להשקעות ESG ממקביליהם באירופה ובארה"ב. נראה שדווקא הציבור הישראלי פתוח למודל, והוא השקיע בשני מיזמים קטנים אך פורצי דרך בתחום: האחד, הלוואה שגייס קואופרטיב הניקיון של עובדות הניקיון לפני כשנתיים, והשני, למימון הפגת הבדידות של קשישים בתל אביב. המשימה החברתית ברורה, ואילו פיננסית, ככל שהמיזם יצליח, עיריית תל אביב תשלם תשואה גבוהה יותר למשקיעות. להערכת BloombergNef, חברת ייעוץ בתחום האנרגיה, "אג"ח קיימות" הן כאחוז מגיוסי החוב בעולם. בהינתן צורך מצד החברות וביקוש מצד המשקיעים, הקטגוריה תתרחב, אולי אפילו בישראל.

הכותבים הם יו"ר IBI קרנות נאמנות ומנהל השקעות המתמחה בהשקעות אחריות ב־IBI תיקי השקעות