נתוני הלמ"ס על התכווצות המשק: תיראו מופתעים לרעה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה אתמול (ג') כי המשק התכווץ ב־2.4% ב־2020 - מעל לתחזיות עגומות יותר של כמה גורמי מקצוע כלכליים ופחות מהתכווצות של 5.5% במדינות ה־OECD.

ועדיין, מדובר במיתון הגדול בתולדות המדינה. חשוב מכך, כאשר רוצים להשוות נתונים כאלו מול מדינות ה־OECD, חייבים להכניס לשקלול את התוצר לנפש, שכן ישראל היא המדינה בעלת הריבוי הטבעי הגבוה ביותר במערב. שם, התמונה קצת יותר עגומה: ירידה של 4.1% בישראל, לעומת 5.9% בממוצע במערב.

וכדי לקבל תמונה עוד יותר מדויקת, צריך לבחון את הצריכה הפרטית לנפש, שמהווה מדד לרמת החיים של אוכלוסיה. במדד זה, ב־OECD נרשמה צניחה של 6.3%, לעומת יותר מ־11% בישראל - מהביצועים הגרועים בארגון. הירידה הדרמטית בצריכה מסבירה באופן כמעט מלא את הירידה הדרמטית ביבוא. וזה משמעותי, כי בנוסחה לחישוב התמ"ג, ירידה ביבוא ממתנת את המיתון.

בנימין נתניהו וישראל כץ | צילום: רויטרס

צלילה לעומק הנתונים מעלה עוד ממצאים מדאיגים. ההשקעות במשק - אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלו - רשמו ירידה של 4.8%, אחרי שנים של התמתנות מתמשכת. גרוע מכך, מרכיב הבנייה למגורים קרס עוד יותר, כמעט ב־8%. אלה בשורות רעות, שמסבירות חלק מהעלייה במחירי הדיור דווקא בשנה של מיתון ודפלציה.

ובכל זאת, כלכלת ישראל התכווצה פחות מהצפוי בזכות עליות בהוצאה הממשלתית וביצוא (הייטק, כמה לא מפתיע). במקרה של ההוצאה הממשלתית, יש לזה מחיר: זינוק חד בגירעון - מהגבוהים בכל המערב - שכן העלייה בהוצאה פגשה ירידה חדה בהכנסות ממסים. לפחות חלק מהירידה הזאת מוסברת בנתון נוסף, ואחד המטרידים ביותר: ירידה דרמטית וחסרת תקדים של 3% בתמ"ג העסקי. אז לא, אין בנתוני הלמ"ס הפתעות. ואם יש, הן ממש לא חיוביות.