אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מצלמות רחוב חייבות לאזן בין בטיחות הציבור ובין פרטיות"

ראיון כלכליסט

"מצלמות רחוב חייבות לאזן בין בטיחות הציבור ובין פרטיות"

מצלמות מעקב במרחב הציבורי הן הכלי היעיל ביותר למניעת פשעים, טרור ותאונות - כך משוכנע טוני פורטר, ששימש כנציב המצלמות הבריטי. הוא מזהיר מפגיעה בזכויות הפרט בחסות הקורונה ובטוח שאפשר לאכוף שימוש נכון וזהיר בטכנולוגיית זיהוי פנים

18.02.2021, 08:08 | עומר כביר

טוני פורטר, שימשת כנציב המפקח על מצלמות המעקב מטעם ממשלת בריטניה. האם המצלמות במרחבים הציבוריים הפכו את בריטניה לבטוחה יותר?

"אין הרבה מחקר שעוסק בערך הזה של המצלמות. אבל אני יודע כעובדה שקיומן סייע ותרם למעצר של פושעים. ואם משתמשים בטיעון שעצירת והרשעת פושעים חמושים ומחבלים הופכת מדינה לבטוחה יותר - אז אין ספק שזה המקרה. 99.9% מחקירות הרצח עושות שימוש במצלמות טלוויזיה במעגל סגור, זו עובדה אמפירית. אבל הן גם יעילות לזיהוי דפוסי תנועה והפיכת חיים לבטוחים יותר עבור הולכי רגל ונהגים וזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי. הטכנולוגיה הזו פרוסה בכל בריטניה, ועוזרת לוודא שלאנשים יש ביטוח רכב וללכוד עברייני מהירות האם זה הופך אנשים לבטוחים יותר? בהחלט".

לצד היתרונות הרבים של זיהוי לוחיות רישוי זה מאפשר גם לנטר לאורך זמן תנועות של אזרחים. יש כאן פגיעה בפרטיות, וחשש לניצול לרעה מצד מי שיש לו גישה למאגר.

"הייתי מאוד ביקורתי בנוגע לניהול מאגרי המידע של כוחות משטרה בבריטניה. עמדתי בראש ועדה מייעצת עצמאית שעזרה למשטרה לגבש מדיניות בנושא. למשל, היתה לי ביקורת על כך שהמשטרה שמרה את המידע לשנתיים, וכתוצאה מכך התקופה צומצמה לשנה. ההיבט הרחב הוא במתח של אבטחה מול פרטיות. למאגר המידע של המשטרה יש אבטחה חזקה, אבל בשנה שעברה הוא נפרץ לכן המשטרה נדרשת לשקיפות בנוגע לשימוש בו, והתבקשה לספק משוב".

טוני פורטר טוני פורטר טוני פורטר

אחת הבעיות של טכנולוגיית זיהוי פנים היא האלגוריתם שסובל במקרים רבים מקושי מהותי בזיהוי מיעוטים ונשים.

"טכנולוגיית זיהוי תלויה באיכות הצילום ובשאלה האם האלגוריתם אומן על בסיס מאגרי התמונות הטובים ביותר, ואם אנחנו יכולים להבין איפה מתרחשות הטעויות ולהתריע מפניהן. אז צריך לבחון מי מצוי במערכת. גם הגורמים האנושיים — המפעיל של המערכת שאולי מתריע על זיהוי, והשוטר שמגיב להתרעה — הם חלק מהמערכת, ואפשר לטעון שעד שהאלגוריתם יהיה מדויק ב־99.9% מבחינת מגדר וגזע, חשוב מאוד שהגורמים האנושיים יעברו אימונים בתחומים כמו הטיה לא־מודעת ויהיו מודעים לטעויות בזיהוי גזע ולחריגות סטטיסטיות שונות".

ההטיות בזיהוי הן אולי בעיה זמנית. אך כשיפתרו תתחיל הבעיה האמיתית. כי המערכות האלו יהיו אמינות מאוד, עוצמתיות מאוד ואז ממשלות, כוחות משטרה ואפילו פרטים יוכלו להשתמש בהן לרעה.

"אני מזדהה עם החששות. לכן המשטרה צריכה למנות קצינים מאשרים, לפעול בהתאם לחוק ולמנות גוף אתיקה חיצוני שיכול לפקח על השימוש במידע. אני חושב גם שצריך רגולטור אחר שיפקח על הסוגיה: כמו נציב אמצעי החקירה בבריטניה (Investigatory Powers Commission, רגולטור עצמאי שמפקח על השימוש שעושות סוכנויות מודיעין, משטרה ורשויות אחרות בבריטניה באמצעי חקירה שונים, בפרט דיגיטליים, ע"כ). עובדים תחתיו עשרה שופטים ואנשים מנוסים בעולם המעקב.

“הם בוחנים את העבודה ואת מאגרי המידע של רשויות מקומיות וכוחות משטרה ושואלים שאלות כמו ‘למה ביצעת את המעקב הזה’, ומפקחים על האישור שניתן לו והצידוק החוקי לו. בסוף התהליך מתפרסם דו"ח ציבורי מעמיק ויסודי שיכול להיות מביך מאוד או תומך מאוד בגוף המפוקח שיזם את המעקב. מה שראינו בבריטניה בזכות הפעילות הזאת הוא שהשמירה על נהלים במעקב סמוי השתפרה משמעותית, כי אנשים שאחראים על זה רוצים להצליח ולא רוצים שיבקרו אותם".

“מעקב אחרי קונים מונע פשע”

 

ברגע שעוברים למגזר הפרטי, יש עשרות אלפי חברות שעושות את זה. הפיקוח כמעט בלתי אפשרי. קמעונאי יכול להשתמש בטכנולוגיה כדי לעקוב אחרי תנועת לקוחות, לזהות אותם, לנטר ולנתח את ההתנהגות שלהם, כמו פייסבוק וגוגל עושות.

"לכל מי שמעבד מידע יש מחויבות לעשות את זה באופן חוקי ואתי. במרבית המדינות שימוש כזה צריך להתבצע בהסכמה. קמעונאיות יכולות לטעון שיש עניין ציבורי מהותי לכך שיוכלו לזהות גנבים ושיש להן צורך חוקי ואתי להשתמש בטכנולוגיה הזו, אחרת הן יפשטו את הרגל ויהיו חשופות למקרים של גניבה ופשיעה, לעתים פשיעה אלימה. אני טוען שבנסיבות אלו ניתן להשתמש בטכנולוגיה לטובה, בתנאי שזה נעשה בצורה שקופה ואתית אפשרות לבחון את השימוש ופיקוח רגולטורי. אם זה מפחית את הפשיעה ומאפשר הפעלת חנויות כאלו, יש טיעון חזק שזה משמש לטובה".

הבט אחר של טכנולוגיית זיהוי פנים הוא שימוש בה על ידי משטרים מדכאים או טוטאליטריים, בפרט סין, והעובדה שלא פעם חברות מערביות מספקות להם את הטכנולוגיה הזו או טכנולוגיות מעקב אחרות.

"מבחינת קורסייט, קידמתי ויישמתי הצהרת עקרונות אתיים שאושרו על ידי דירקטוריון החברה”.

הצהרה זה נחמד, איך ממשים זאת?

”יצרנו תהליך שמבוסס על העקרונות המנחים של האו"ם לעסקים לשמירה על זכויות אדם. זיהינו בקורסייט את הזכויות החשובות ביותר מבחינתנו, והטמענו אותן בהליך העבודה שלנו. כסמנכ"ל פרטיות, כשאנחנו מתחילים לעבוד עם לקוחות אפשריים אני יכול להבין מי הלקוח, למה הם רוצים את הטכנולוגיה, מה הבקשות הממוקדות שלהם, וגם מה סוגיות זכויות האדם במדינה ומה הבעיות בדמוקרטיה. כבר ייעצתי לקורסייט שלא לעבוד עם לקוח מסוים והקשיבו לעצתי. זה לא מובן מאליו שחברה צעירה, עם הצעה של מאות אלפי דולרים, לא תקבל אותה. אבל אם אתה לוקח תפוח רקוב אחד, ומחמיץ את כל המוניטין”.

אז לא תמכרו את הטכנולוגיה למדינות כמו סין.

"זו שאלה מעניינת: אם חנות נעליים בסין רוצה להשתמש בטכנולוגיה להערכת לקוחות, ואין קישור למפלגה הקומוניסטית, זה סוגיה אחת. אם נתבקש לספק טכנולוגיה שתשמש כאמצעי לדיכוי אוכלוסייה, לדיכוי דמוקרטיה, להעצים את היכולת של המדינה לענות את האזרחים שלה, זה לא יעבור אצלנו. השאלה יותר מורכבת מאשר, האם תעבדו עם סין. השאלה היא עם מי עובדים, והאם יש לנו הליך בדיקת נאותות וסינון טוב".

ברגע שמכרתם טכנולוגיה היא מחוץ לשליטתכם. מה מונע מגורם ממשלתי לבקש מחנות הנעליים התיאורטית את הטכנולוגיה?

"כל החוזים שלנו משקפים את הדרישה שהשותפים שלנו יכבדו את העמדה האתית שלנו, יאפשרו לנו לבצע הליך ביקורת, ואוסרים על שימוש בטכנולוגיה במקרה של פגיעה בעקרונות שלנו. אנחנו לא יכולים לחסום לקוחות מרחוק משימוש בתוכנה שלנו, אבל החוזים שלנו מחייבים אותם לכבד את עמדתנו ואנחנו יכולים לבצע ביקורת ולשלול את רישיון השימוש".

כדי שמהלכים כאלו יהיו יעילים צריך לפעול במדינה שמכבדת התנהלות חוזית כזו. סין, היסטורית, לא מקפידה על כך.

"אני מבין, וזו נקודה חזקה. מבחינתי, היה חשוב להציג את העקרונות האתיים ולהטמיע את התהליך בקורסייט".

“מצלמות גוף לא מונעות אלימות”

 

עכשיו נכנסות לשימוש בישראל מצלמות גוף של המשטרה הן תורמות, מזיקות?

"מצלמות גוף נכנסו לבריטניה בהקף רחב לפני שלוש שנים. מה שקרה, ויש בכך הכרה גורפת מצד ארגוני זכויות אזרח, הציבור והמשטרה, הוא שיש קבלה של המצלמות, ציות למדיניות שקובעת מתי אפשר או אסור להפעיל אותן. בבריטניה, אם שוטר עוסק במשהו שיכולה להיות לו תוצאה משפטית הוא נדרש להפעיל את המצלמה. ונראה שדווקא יש להן השפעה מרגיעה למשל כששוטרים מגיבים למקרה של אלימות במשפחה. במקביל היתה ירידה במספר התלונות נגד שוטרים, ויכול להיות שזה התרחש כי שוטרים משנים את ההתנהגות שלהם כי הם יודעים שהם מוקלטים".

המצלמות מיתנו מקרים של אלימות משטרתית?

"אחרי 12 חודשים היתה ירידה באלימות, התייצבות וירידה בתלונות משטרה. אבל מחקר שיצא אחר כך העלה שהאלימות חזרה לרמתה הקודמת, מה שמעיד על כך שכולם התרגלו למצלמות וההתנהגות הרגילה חזרה”.

בחסות הקורונה מדינות שונות החלו להשתמש באמצעי מעקב על מנת להגביל את התפשטות המגיפה. בישראל, נעשה שימוש בכלי איכון של השב"כ נגד אזרחים חפים מפשע. מה דעתך על זה?

"האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את איכות החיים של אזרחים, לא רק מבחינת בריאות אלא גם מבחינת חופש ביטוי או תנועה? יש איזון בין הזכויות השונות, כולל הזכות לפרטיות. אבל יש סכנה אמיתית שבפני המגיפה, המחט תנוע רחוק מדי בהפרה של זכויות אלו.

“בבריטניה יש חוקים שמגבילים התאספויות כדי למנוע התפשטות של הנגיף. בעת שהייתי נציב אחד מכוחות המשטרה שלנו ניטר עם רחפן זוג שהלך בכפר, במרחק של קילומטרים מאנשים ומקומות אחרים. פסקתי שזה שימוש לא ראוי בטכנולוגיה, שזו פגיעה בפרטיות, ושהציבור לא יקבל התנהגות כזו. הגישה הזו אומצה בצורה רחבה. “ראינו גם שימוש בטכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי כדי למנוע מאנשים לנסוע ממדינה אחת בממלכה המאוחדת לאחרת, מאנגליה לוויילס לדוגמה, בזמן הסגר. ברגע שיש משבר, האם זה בסדר שהממשלה אומרת ‘הכללים הקודמים מבוטלים ואנחנו נשתמש בכל התשתית שלנו כדי לנטר ולעקוב אחריכם?’ אני חשבתי שזה לא בסדר, וכרגולטור קראתי לחוק שיסדיר את הטכנולוגיה הזו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות