אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוששות: רוב החברות הגלובליות לא עוסקות בשאלת החיסונים צילום: רויטרס

חוששות: רוב החברות הגלובליות לא עוסקות בשאלת החיסונים

חוות דעת משפטיות קובעות שמותר למעסיקים לבקש מידע על חיסוני קורונה, לתמרץ ואף למנוע הגעה לעבודה של עובדים שאינם מחוסנים, אבל מסתבר ש-78% מהחברות הגלובליות בישראל אינן עוסקות בנושא כלל, כך לפי סקר של חברת EER Global. "אי הבהירות לגבי מה מותר ואסור מונעת ממנהלות משאבי האנוש מלעסוק בנושא"

18.02.2021, 12:08 | מעין מנלה

למרות העיסוק הנרחב בישראל בנושא חיסוני הקורונה ובפרט בנושא חיסון עובדים, חברות גלובליות נמנעות מלעסוק בשאלת החיסונים של עובדיהן, כך עולה מסקר שנערך על ידי חברת ההשמה הגלובלית אי.אי.אר גלובל (EER Global).

קראו עוד בכלכליסט

78% ממנהלי משאבי האנוש של 219 החברות הגלובליות שהשתתפו בסקר השיבו כי הארגון שלהם לא מתעסק כלל בסוגיה זו. 17% השיבו כי הם בודקים מי חוסן ומנהלים רישום, 3% מעניקים תמריצים למתחסנים ו-2% לא מאפשרים הגעה למשרד למי שלא חוסן. "עושה רושם שהחברות חוששות לעסוק בנושא החיסונים והמתחסנים", אומרת מירי גל בורט, מנכ"לית חברת הגיוס וההד-האנטינג EER Global. "הרוב המכריע של החברות חושש לנקוט עמדה, וחבל. יש המון חוסר וודאות באוויר, אי בהירות לגבי מה מותר ומה אסור וארגונים פשוט לא יודעים איך להתמודד עם סוגיית החיסונים".

חיסון נגד קורונה, ארכיון, צילום: שלו שלום חיסון נגד קורונה, ארכיון | צילום: שלו שלום חיסון נגד קורונה, ארכיון, צילום: שלו שלום

לפני יומיים פורסמה חוות דעת משפטית שלפיה כשעובד מסרב להתחסן או להיבדק באופן תכוף, וניתן להעסיקו בעבודה מהבית או במקום מבודד במפעל, יש להעדיף פתרון זה. חוות הדעת שגובשה על ידי עוה"ד נחום פינברג ואורלי אבירם והוכנה עבור התאחדות התעשיינים מעלה שכאשר אפשרויות אלו אינן ישימות ומדובר בעובד שעבודתו מחייבת הימצאות בקרבת עובדים או לקוחות ניתן יהיה להרחיקו ממקום העבודה ולהוציאו לחל"ת ובמקרים מסויימים אף לפתוח בהליך פיטורים. כמו כן, לפי חוות הדעת מותר למעסיקים לשאול עובדים אם התחסנו או אם הם מתכוונים להתחסן ואף לעודד ולתמרץ חיסונים. עיסוק של מעסיקים בשאלת החיסונים של עובדיהן מעלה דילמות של פגיעה בפרטיות העובדים, כבוד האדם וזכותו על גופו אל מול החובה של מעסיקים לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיהם, להמשיך להפעיל את העסק ולשמור על בריאות העובדים.

מירי גל בורט, צילום: אביב בורט מירי גל בורט | צילום: אביב בורט מירי גל בורט, צילום: אביב בורט

נושא נוסף שעולה מהסקר שנערך בשבוע שעבר הוא מודלי העבודה המתוכננים אחרי תקופת הקורונה. "בעוד ש- 75% מהעונים ציינו כי לאחר החזרה לשיגרה יפעלו במודל ההיברידי, המשלב עבודה מהמשרד עם עבודה מהבית, 68% ציינו בשאלה בנוגע לשטחי משרד, כי אין בכוונתם לצמצם את שטח המשרדים, ורק 14% אמרו שיצמצמו אותו. אלו, אמנם חדשות טובות לנדל"ניסטים, שכן למודל זה יש השפעה על ענף הנדל"ן ושירותים רבים נוספים, מרכזי תשתיות ואופי ערים. עם זאת, היכולת לעבוד מהבית והרחק מהמשרד משפיעה על רווחת העובדים ומאפשרת לחברות הגיוס גמישות וגיוון בגיוס אנשים מתאימים שגרים באיזורים מרחוקים מהארגון.

"כולם רוצים לייצר סביבה בטוחה, אך בהעדר הנחייה ברורה של המדינה, כולם בעלטה לגבי מה מותר ומה אסור ומה ההשלכות על העובד והארגון", אומרת גל בורט.

רק אחוז אחד מהחברות הגלובליות יעברו למודל של עבודה מהבית באופן קבוע גם לאחר החזרה לשיגרה, 10% יאפשרו בחירה לעובדים להחליט מהיכן לעבוד ו-14% יעברו לעבוד אך ורק מהמשרד.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
ל-1 - יעילות החיסון אינה מלאה, ותיתכן פגיעה בלקוחות לא-מחוסנים
באופן כללי, הכנסת קורונה למקום העבודה גורמת לסיכונים: סיכונים נמוכים יחסית למתחסנים, וסיכונים גבוהים יותר למי שלא התחסן (או שנמצא בתהליך התחסנות). בפרט, מקומות עבודה שבהם התרחשה הדבקה בקורונה עלולים להיסגר בצו מינהלי. יחד עם זאת, כרגע יש מדיניות לא-מתואמת ואף היסטרית, שעלולה לגרום לאפליה של עובדים ולפגיעה חמורה בהם. אני קורא לכולם להתחסן (כדי להגן גם על עצמם וגם על סביבתם), אבל ראוי שהמחוקק יסדיר את ההתנהלות במקומות עבודה כדי לא לאפשר מצב שבו כל מקום עבודה פועל כראות עיניו, אוסף מידע רפואי רגיש ופוגע בעובדים (לרבות עובדים שאינם יכולים להתחסן מכל סיבה שהיא), ואף חושף עצמו לתביעות אפשריות בבית הדין לעבודה.
א  |  19.02.21