אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיותר, יקר והורס את הטבע: אין שום סיבה לאזור התעשייה החדש שבשומרון צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד

אורבניסט

מיותר, יקר והורס את הטבע: אין שום סיבה לאזור התעשייה החדש שבשומרון

תוכנית גרנדיוזית להקמת אזור תעשייה עצום, בית עלמין והרחבת מחצבה מעבר לקו הירוק אך בצמוד אליו, עתידה לפגוע במתחמי התעסוקה הקיימים בראש העין, כפר קאסם, ברקן ואריאל - שבעצמם נאבקים לאכלס את המשרדים הנטושים. המיקום שמשתלם למו"א שומרון יפגע אנושות בשטח הפתוח הטבעי האחרון כמעט שנותר במרכז הארץ ויסתום את מסדרון האקולוגי. הסיבה? רצף התיישבותי

20.02.2021, 13:26 | דור זומר
תקופת הקורונה היא תקופה מאתגרת עבור עולם התכנון והמרחב הבנוי - בשדה שכל מהותו היא ניסיון לחזות את העתיד ולהתאים עבורו פתרונות בתחומים החשובים בחיינו כמו תחבורה, תעסוקה, נגישות, סביבה ודיור, באה מגפה עולמית שמראה פעם אחר פעם - תכנון זה נחמד, אבל חוקי המשחק החדשים הם חוסר וודאות.

בשבוע שעבר נחשף בכלכליסט כי 50% מהמשרדים שנבנו ב-2020 בת״א, מרכז התעסוקה והעסקים של ישראל, עומדים ריקים. זאת כאשר מספר מגדלי המשרדים שממשיכים להיבנות לרגע לא ירד, ההפך - עוד ועוד תוכניות למגדלי משרדים חדשים מוגשות לועדות התכנון, בהתאם לתוכניות המתאר הקיימות כמובן.

אבל כאשר העולם כולו שרוי בטלטלה וחוסר וודאות, ובעוד מומחים רבים טוענים כי שוק העבודה ואופיו לא ישוב לקדמותו לאחר המעבר המאסיבי לעבודה מהבית - אולי הניסיון לשמור על השגרה ולהיצמד לתוכניות ישנות הוא טעות שעוד נתחרט עליה?

דוגמא קיצונית למקרה כזה נמצאת באחד האזורים היפים במרכז הארץ והיא למעשה שילוב של שתי תוכניות גרנדיזיות שריח רע של ניצול, תאוות בצע ושיקולים זרים נידף מהן. התוכנית האחת - ״אזור התעשייה שער השומרון״ פרוייקט דגל של מועצה אזורית שומרון בשיתוף עם מועצת מקומית אלקנה ומועצה מקומית אורנית. מתחם התעסוקה והתעשייה החדש עתיד להיבנות ממזרח לראש העין וכפר קאסם, משני צידיו של כביש 5 והוא ממוקם ממערב לחומת ההפרדה אך מחוץ לתחומי הקו הירוק.

אזור התעשייה החדש עתיד להשתרע על פני 2,700 דונם עם 2 מיליון מ״ר של שטח בנוי. זוכרים את המבנה העצום של התחנה המרכזית החדשה בת״א? אז שמונה וחצי כאלו שימוקמו בסמוך למספר רב של אזורי תעשייה קיימים שכבר היום נאבקים לאכלס את כלל השטח הבנוי שלהם. פארק תעשייה אפק (סיבל), אזור המרלו״גים ״לב הארץ״ בכפר קאסם, אזור התעשייה הישן בראש העין, אזור התעשייה ״נצבא סיטי״ החדש שמוקם בראש העין, פארק תעשייה ״אריאל מערב״, אזור תעשייה ברקן ואזור תעשייה עלי זהב - כל המתחמים הללו נמצאים ברדיוס של 14 ק״מ.

״רצף התיישבותי במערב השומרון״

תנופת הבנייה המתוכננת בשער השומרון החלה לפני כעשור אך עקב סכסוך בין מועצה אזורית שומרון, אלקנה ואורנית על חלוקת השלל מדמי הארנונה הוקפאה ולפני כשנתיים החלה לצבור תאוצה מחודשת לאחר שהרשויות הגיעו להבנות.

ראש המו״א שומרון, יוסי דגן, אחד האנשים החזקים ביהודה ושומרון והכוח הדוחף מאחורי הקמת אזור התעשיה, הצהיר לאחרונה כי ״מטרת התוכנית היא ליצור רצף התיישבותי״ (יהודי כמובן) בין המועצה האזורית שומרון לשתי המועצות הממוקמות במערב השומרון. צורך ממשי בשטחי תעשיה או תעסוקה? זו לא הסיבה שבשמה בונים בשומרון. וזה לא האינטרס הזר היחיד בתוכנית הזו. 

מחלף שער השומרון נמצא כיום באזור דמדומים שלטוני, ביורורקטי, תכנוני ובינלאומי, וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך נחשק. מעבר לקו הירוק סמכות התכנון נתונה, כמו שאר הסמכויות - למינהל האזרחי בצה״ל. מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי פועלת תחת ״חוק תכנון ערים כפרים ובניינים״ שהוא החוק הירדני שנותר תקף ביהודה ושומרון עוד מלפני 67׳ והחלת הממשל הצבאי באזור. מאז הרבה מים עברו גם בירדן וגם בירקון - רק בעוד באחרון, בתחומי ישראל, התקדמה החקיקה, עודכנה והפכה מתחשבת בזכות הציבור לדעת, בשקיפות, בנציגויות בוועדות לארגוני סביבה וארגונים חברתיים וגם כאן יש עוד דרך ארוכה לפנינו, ביו״שׁ הוועדות מורכבות ברובן המכריע מאנשי צה״ל ומאזרחים המתגוררים בשטחים, ללא ייצוג לארגוני סביבה או חברה, כאשר האינטרס הפוליטי שלהם מובהק.

מתוך מסמכי התוכנית להקמת אזור התעשייה. החסימה של המסדרון האקלוגי מובהקת, צילום: צילום מסך מתוך מסמכי התכנית מתוך מסמכי התוכנית להקמת אזור התעשייה. החסימה של המסדרון האקלוגי מובהקת | צילום: צילום מסך מתוך מסמכי התכנית מתוך מסמכי התוכנית להקמת אזור התעשייה. החסימה של המסדרון האקלוגי מובהקת, צילום: צילום מסך מתוך מסמכי התכנית

לטענתו של סגן ראש עיריית ראש העין, עומר שכטר, מיקום אזה״ת שער השומרון בסמוך כל כך לעירו ולאזורי התעשייה בה, לא מקרי ולא נובע רק משיקולים התיישבותיים. "יש כאן צוואר בקבוק שנמצא בין חומת ההפרדה ובין הקו הירוק. הבחירה למקם את אזור התעשייה בשער השומרון, צמוד לקו הירוק מעברו המזרחי שמוגדר ׳אזור עדיפות לאומית׳ ויקנה לחברות שיפעלו בו הטבות מפליגות מהמדינה שבראש העין, כמה מאות מטרים משם כבר לא יוכלו לקבל. לעובדים המרחק שולי, וכל עוד הוא לפני חומת ההפרדה והמחסום לרובם לא תהיה בעיה".

עומר שכטר, סגן ראש העיר ראש העין, צילום: עמית שעל עומר שכטר, סגן ראש העיר ראש העין | צילום: עמית שעל עומר שכטר, סגן ראש העיר ראש העין, צילום: עמית שעל

 

תעסוקה ותעשייה הן רק התירוץ

התרגיל של מו״א שומרון, אורנית ואלקנה הוא לפתוח בתחרות ישירה מול אזורי התעשייה של ראש העין וכפר קאסם, מקום שהתחרות בו מדממת גם כך. במסמך משותף לרשויות האלו עם רמ״י מצוין במפורש כי אזורי תעשייה, חלקם כבר ותיקים למדי, שנותרו להם זכויות בנייה בלתי מנוצלות טרם אכלסו את כלל המשרדים והמפעלים בתחומם שכבר נבנו.

כיום במחוז מרכז, המאכלס 2.5 מיליון בני אדם, ישנם 20 מיליון מ״ר של שטחי תעסוקה - 8 מ״ר לאדם. בשומרון היכן שמתגוררים כ-45 אלף תושבים ישנם כיום 1.8 מיליון מ״ר של שטחי תעסוקה, יחס של למעלה מ-42 מ״ר לתושב, פי 5 ורבע מהיחס במחוז מרכז. תוסיפו לזה עוד 2 מיליון מ״ר ותקבלו את גודל העיוות - לאחר הקמת אזור התעשייה החדש יעמוד היחס בשומרון על למעלה מ-75 מ״ר של תעסוקה לכל תושב.

בעוד בישראל מתנהלים מאבקים תכנוניים ברחבי הארץ, ישנו שיח מתפתח ורפורמות מיושמות, במזרח הפרוע של יהודה ושומרון בונים כדי לבנות ללא פיקוח אמיתי. התוכנית כפי שהוצגה בפני מועצת התכנון העליונה היא למעשה קומפלקס של שמונה מתחמים שיבנו על כיפות במרחב של נחל רבה, מיובליו של הירקון. העובדים במתחמים הללו יחוייבו להשתמש ברכבים פרטיים, למרות מסוך התחבורה שעתיד לקום במתחם, וזאת מהסיבה הפשוטה שאפילו עבור ארוחת צהריים, קפיצה לדואר, ביקור בחנות שבמתחם המסחר המיועד - יהיה צורך בנסיעה כלשהי, האופציה להליכה במרחקים עצומים כאלה ובתוך שממה בנויה של אזורי תעשייה פשוט לא קיימת. כל הלקחים שהפיקו על בניית מתחמי תעסוקה במרכזי הערים ותעדוף הולכי רגל נזרקו לפח בתכנית הזו בשם ״הרצף ההתיישבותי״, ולעזאזל זיהום האוויר והבנייה על שטחים פתוחים.

אזור נחל רבה ושער השומרון, צילום: דניאל לייזרוביץ אזור נחל רבה ושער השומרון | צילום: דניאל לייזרוביץ' אזור נחל רבה ושער השומרון, צילום: דניאל לייזרוביץ
את המחיר הכבד באמת ישלמו כלל התושבים בין הירדן לים

אזור נחל רבה בו עתיד לקום אזור התעשייה הוא חלק מהמסדרון האקולוגי הייחודי וכמעט האחרון שנותר במרכז הארץ. מסדרונות אקולוגים מאפשרים רציפות של שטחים פתוחים טבעיים ומאפשרים תנועת בע״ח וצמחייה ובכך משמרים מערכות אקולוגיות שכל פרט בהן תלוי אחד בשני. בעלי החיים הללו, העצים והשטחים הפתוחים - אם הפיתוח בשירות הפוליטיקה ימשיך למחוק אותם יהפכו בהעדרם את משבר האקלים בישראל לחריף בהרבה. תמ"א 35 מתייחסת לאותם אזורים פתוחים, מסדרונות אקולוגיים ושטחים טבעיים ומגבילה בהם את הפיתוח. גם אזור נחל רבה מופיע בתוכנית המתאר הארצית, אך הסמכות של אותה התמ"א נעצרת במזרח ראש העין, בקו הירוק.

חלק קריטי וייחודי במסדרון האקולוגי של מרכז הארץ, צילום: אילן שתיוי חלק קריטי וייחודי במסדרון האקולוגי של מרכז הארץ | צילום: אילן שתיוי חלק קריטי וייחודי במסדרון האקולוגי של מרכז הארץ, צילום: אילן שתיוי

יערה פרץ ומור גלבוע ממובילי תנועת 'מנאח וואחד - אקלים אחד" - צדק אקלימי לכולן.ם בין הירדן לים מספרים על העוול האקלימי שנעשה בתכנית הזו ובשתי תכניות נוספות שמקודמות גם כן באותו המתחם הבדיוק, גם בהקשר הפוליטי. ״יש פה תכנית אחת שמחולקת ל-3 תוכניות וכולן עתידות להרוס את המסדרון האקולוגי המשמעותי ביותר במרכז הארץ הצפוף. זו תכנית פוליטית לחלוטין״.

פרץ וגלבוע הם פעילי סביבה וותיקים אך תנועת ״אקלים אחד״ היא קול חדש שחסר מאוד במאבקי הסביבה והאקלים בישראל - קול שמצביע על מבושיו של המלך העירום. בין הירדן לים ישנן שלוש ישוייות פוליטיות - ישראל, המינהל האזרחי של צה״ל ביהודה ושומרון והרשות הפלסטינית. אלא שהארץ, הטבע שנמצא בין הירדן לים נמצא בעיצומו של משבר אקלימי חריף ואותו קצת פחות מעניין המסגרות המלאכותיות של רשות כזו או מינהל אזרחי אחר.

פעילי אקלים אחד על רקע המחצבה בנחל רבה, צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד פעילי אקלים אחד על רקע המחצבה בנחל רבה | צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד פעילי אקלים אחד על רקע המחצבה בנחל רבה, צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד

יערה פרץ מתארת את המשמעויות של הכיבוש, של הסכסוך ושל הבנייה בהתנחלויות על משבר האקלים: ״השיח של צדק אקלימי לצערנו לא קיים כיום בתנועת האקלים בארץ ובתנועה הסביבתית ביחס לזכויות אדם. ישנה בעולם הבנה שהקבוצות שהכי נפגעות ממשבר האקלים הן האוכלוסיות המוחלשות, החלקאיות והחקלאים ואלו האוכלוסיות שצריכות להיות בחזית המאבק. בארץ מאוד קשה בתנועה הסביבתית לפתוח שורות ולהיות יותר פוליטיים״.

״במועצת התכנון העליונה אין למי להתנגד, זו וועדה שהייצוג שלה הוא של קצינים ושל אזרחים שגרים גם ככה במעבר לקו הירוק אז ברור מה מנחה אותם. אין לנו אינטרס להכיל את החוק הישראלי בשטחים במקום החוק הירדני הצבאי. אבל גם כאן פוליטיקה מעצבת את משבר האקלים. הפוליטיקה היא מה שהופך את התרומה שלנו למשבר האקלים להרבה יותר גדולה״, הוסיף גלבוע.

עצורים בהפגנה של תנועת אקלים אחד , צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד עצורים בהפגנה של תנועת אקלים אחד | צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד עצורים בהפגנה של תנועת אקלים אחד , צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד

להרוס את הטבע ולברוח

תכנית נוספת שמקודמת היא הרחבת המחצבה של חברת הנסון, בבעלות היידלברג צמנט הגרמנית בנחל רבה. המחצבה הקיימת, ע״פ התכנית תורחב בעוד מאה דונם עבור המשך החציבה של חומרים לתעשיית הבנייה. עומר שכטר ועיריית ראש העין התנגדו לתכנית בשבוע שעבר יחד עם עוד מאות רבות של תושבים. ״פעילות המחצבה מייצרת זיהום אוויר משמעותי. לאחר ההרחבה הגבול המתוכנן שלה כבר ממש גובל בבתי תושבים בראש העין. לא רק שהורסים את המסדרון האקולוגי אלא גם מוסיפים פעילויות מזהמות״. שכטר מוסיף ״החברה הגרמנית שבבעלותה המחצבה מתכננת למכור את המחצבה לאחר שהתוכנית תאושר ומקדמת את התכנית בכדי למכור שטח גדול יותר על חשבון בריאות התושבים״.

גם תנועת אקלים אחד הצטרפה להתנגדויות להרחבת המחצבה, שהיו כה רבות עד שנאלצו לפצל את שמיעת ההתנגדויות למועד נוסף. כפי. שתיארו זאת מור גלבוע ויערה פרץ תסקיר הסביבה שנערך עבור התכנית אכן בדק את זיהום האוויר והשפעתו על ראש העין אך לא על היישובים הפלסטינים שנמצאים באזור כבר כעת בסמיכות אף גדולה יותר לשטח המחצבה. ״יש עוד אוכלוסיות שחיות בחלקת האדמה הזו, אוכלוסיות שקופות. אנחנו מאמינים שהדרך להתמודד עם משבר האקלים היא דרך עשיית צדק ואין מה לעשות - לכיבוש יש מחיר כבד מנשוא על משבר האקלים. אנחנו היום נלחמים במחצבה, ברגע שהתכנית לאזור התעשייה תופקד אנחנו נלחם גם בה״ אמרה פרץ.

המחצבה של חברת הנסון - מתכננת לאשר את ההרחבה ולברוח
המחצבה של חברת הנסון - מתכננת לאשר את ההרחבה ולברוח צילום: תנועת מנאח וואחד אקלים אחד

שער למזרח הפרוע של ישראל

דגן אמר כראש מו"א שומרון לחברי מועצת התכנון העליונה באחד מהדיונים על התוכנית  כי הם ״עדים לרגע של ציונות אמתית״. בכך הוא חשף את מהותה של התוכניות בשער השומרון ובמחצבה שאזור התעשייה עוטף מצפון, ממזרח וממערב - סיפוח דה פאקטו, בלי טובות של טראמפ ובטח לא של ביידן.

באותו הדיון התגאו המתכננים כי דווקא המיקום של מתחמי התעסוקה על הכיפות יותיר בוואדיות מעברים לבע״ח, טענה שהופרכה על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. לכולם ברור שמדובר במחיקה של המסדרות האקולוגי, בזיהום אוויר ובפגיעה באחת מהריאות הירוקות החשובות של תושבי האזור, פלסטינים ויהודים מצידיו השונים של הקו הירוק, גם מצידיה השונים של חומת ההפרדה.

מחיקת בתי גידול לבעלי חיים, פגיעה באקוויפר, זיהום האוויר, כריתת עצים, בניית עוד ועוד מתחמים לרכבים פרטיים ובנייה פרברית הם תוצאות של המדיניות הישראלית מאז 67׳. אלא שכעת המשבר האלקימי מחייב חשיבה גלובלית משותפת ונראה שמצד הפוליטיקה הישראלית אין מי שישא את הדגל הזה. ועדיין, את הצבי הארץ הישראלי הייחודי לאזור לא כל כך מעניינים קווים ירוקים או סגולים, כך גם את רוב התושבים במזרח התיכון לא יעניינו גבולות כאשר הטמפרטורות ימשיכו לעלות והגשמים יופיעו פעמים מעטות יותר וקיצוניות יותר.

״מערכת פוליטית שנידונה בסופו של דבר לכליה, נוהגת פעמים רבות אינסטינקטיבית בדרכים שמקרבות את הקץ״, כתב הפילוסוף הצרפתי ז׳אן פול סארטר. ישראל, כמערכת פוליטית שמנסה להכחיש את מצב הביניים בו היא תקועה מאז הסכמי אוסלו, יוצרת מצב בלתי אפשרי שיהיה מוכרח, במוקדם או במאוחר, להסתיים - בהסכמות או בדרכים אחרות אך בצורה שתוכל לקיים שיתוף פעולה שוויוני בין כלל השחקנים בזירה. אחרת בלא תכנון ותיאום, שיתוף ושקיפות זה פשוט לא יחזיק. בינתיים את המחיר הגבוה משלמות המערכות האקולוגיות, מחיר שבהמשך אנו עלולים לשלם כולנו. אולי רגע של ציונות אמיתי יתרחש בשער השומרון דווקא כאשר נשכיל להיכנס למערכת האקולוגית שאנו גם כך תלויים בה, ולא לנסות להיות מעליה פעם אחר פעם בצורה אובססיבית שנועדה לכישלון.

צבי ארץ ישראלי בנחל רבה, צילום: דניאל לייזרוביץ צבי ארץ ישראלי בנחל רבה | צילום: דניאל לייזרוביץ' צבי ארץ ישראלי בנחל רבה, צילום: דניאל לייזרוביץ

חזיר בר בנחל רבה, צילום: דניאל לייזרוביץ חזיר בר בנחל רבה | צילום: דניאל לייזרוביץ' חזיר בר בנחל רבה, צילום: דניאל לייזרוביץ
 
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
אולי הם צודקים, אבל הם איבדו אותי במילים "צדק", "כיבוש", "זכויות"
בקיצור, לוקחים טיעונים שאולי הם נכונים, ומכניסים אותם למכונת כביסה ביחד עם האג'נדה שלהם. והתוצאה לשיטתם היא שה"כיבוש" מביא להתחממות גלובלית. מציע להביא את הרעיון לועידת האקלים של השמום. לאחר מכן, יש לי רעיון לסטארט אפ מכניס: "הכיבוש כאחראי לפרוץ מגיפת הדבר באירופה במאה ה 14"
אלף  |  21.02.21
לכל התגובות