ביידן סגר את החודש הראשון עם צ'קים לאזרחים וחיל אקלים

חודש ימים אל תוך הקדנציה, בעוד הרפובליקאים, הדמוקרטים, התקשורת והציבור מנסים להחליט מי ניצח תודעתית במשפט ההדחה השני של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, דבר אחד ברור — ממשל ביידן יכול כבר לדרוש את מקומו תחת השמש.

בדומה לרוב הנשיאים החדשים שרוצים להותיר חותם כמה שיותר מהר, גם ג'ו ביידן נכנס לבית הלבן כרוח סערה. רק ביום הראשון להשבעתו הוא חתם על 20 צווים נשיאותיים ובקשות, החל בחובת עטיית מסכות במבנים פדרליים, דרך איסור אפליה בצבא על בסיס נטייה מינית, ועד להשקת יוזמה לקידום שיוויון בין־גזעי. החלטות אלה קשורות ברובן למדיניות האחדות וההחלמה הלאומית שביידן הבטיח לקדם, ולא נתקלו בהתנגדות משמעותית. מאז יום ההשבעה, ובצל הפלישה לקפיטול, התמקד ממשל ביידן גם בשלושה תחומים בוערים אחרים: ההתמודדות עם המגפה שגבתה את חייהם של כמעט חצי מיליון אמריקאים, המאבק בשינוי האקלים והחזרה לזירה הבינלאומית.

1. תמריצי ענק לכלכלה

טראמפ וביידן שותפים בדבר אחד: שניהם קידמו בתחילת הכהונה חבילת הטבות עצומה לתושבים על חשבון הגדלה מסיבית של הגירעון. אלא שבעוד אצל טראמפ הנהנים העיקריים מרפורמת המס שלו היו העשירונים העליונים, אצל ביידן אלה העשירונים האמצעיים והתחתונים שנהנים מחבילת הסיוע שהעביר.

בתוך פחות משבועיים בתפקיד, במהלך מהיר וחד, הצליח ביידן לאשר בבתי הנבחרים סכום עתק של 1.9 טריליון דולר בסיוע ישיר לאזרחים, עסקים וארגונים. בין השאר, החבילה כוללת את הארכת תוקף דמי האבטלה הפדרליים ל־18 מיליון אמריקאים, המשך סבסוד בדיקות קורונה ופרויקט החיסונים הלאומי והעברת מענקים ישירים בגובה 1,400 דולר לתושבים הזכאים לכך. התוכנית מתווספת ל־4 טריליון דולר בסיוע שהזרים ממשל טראמפ לסכום המצטבר ל־25% מהתמ"ג השנתי האמריקאי. מספרים עצומים אלו הביאו על ממשל ביידן ביקורת מצד כלכלנים, בטענה כי החבילה מגלמת פיצוי יתר לכלכלה שכבר הולכת ומשתקמת.

אך הספקנות סביב חבילת התמריצים לא מונעת מביידן לדהור קדימה בכל הכוח ואף לקרוא למדינות אחרות בעולם לפעול כמוהו. "זה הזמן ללכת על גדול", אמרה שרת האוצר ג'נט ילן בפגישה מקוונת שקיימו בשבוע שעבר כלכלות ה־G7.

ההנחה השלטת בממשל ביידן היא שהסכנה הטמונה בחוב ציבורי ואינפלציה גבוהים מתגמדת לנוכח האפשרות להחזיר את הכלכלה האמריקאית לצמיחה חזקה — בדגש על שיוויונית. הפדרל רזרב, חרף גישתו השמרנית, פועל בתיאום עם הממשל ואינו צפוי לממש במקביל מהלכים כדי לקרר מעט את הכלכלה ולמתן את שיעורי הצמיחה. בהתאם, בבנק גולדמן זאקס תיקנו את תחזיות התוצר ל־2021 ומעריכים צמיחה שנתית של 6.8%, שאם תתממש, תהיה החזקה ביותר בארה"ב ב־30 השנים האחרונות.

ללא קשר לביקורת, אישור חבילת הענק זכה לתמיכה ציבורית רחבה במיוחד. סקר מצוטט מתחילת החודש הראה כי 68% מהאמריקאים תומכים בתמריצים, כולל 97% מהדמוקרטים ו־37% מהרפובליקאים, זאת בעוד נסקרים שמזוהים עם המפלגה הרפובליקאית מתנגדים בדרך כלל באופן גורף להוצאות ממשל דמוקרטי. גם שיעורי התמיכה בביידן נותרו גבוהים. לפי סקר של גאלופ הנשיא נהנה מתמיכה של 57%, לעומת 44% לטראמפ בחודש הראשון לכהונה.

2. עמדה קשוחה מול סין

ביומו הראשון הבטיח ביידן כי הממשל יחזור להיות שותף ומנהיג בזירה הבינלאומית, תוך שהוא מסמן סיבוב פרסה חד מהמדיניות הפרוטקציוניסטית של קודמו, שזכתה לכינוי "דוקטרינת הנסיגה". "המסר שאני רוצה שהעולם ישמע היום הוא אמריקה חזרה", אמר בתחילת החודש. "הדיפלומטיה חזרה להיות במרכז מדיניות החוץ שלנו, אנחנו נשוב ונתקן את הבריתות שלנו ונהיה חלק מהעולם, לא כדי להתמודד עם האתגרים של אתמול, אלא של היום ומחר".

ג'ו ביידן | צילום: רויטרס

את מחויבותו לכך הוא שיקף כבר בשבוע הראשון באמצעות שורה של החלטות לחזור ולהשתתף במוסדות בינלאומיים. בין השאר הורה ביידן על הצטרפותה המחודשת של ארה"ב להסכם האקלים העולמי, הסכם פריז, ועצירת תהליך פרישתה מארגון הבריאות העולמי. כן הבטיח להצטרף מחדש להסכם הגרעין האיראני ולהחזיר את ארה"ב למועצת זכויות האדם של האו"ם.

אף כי מדובר במהלכים משמעותיים לשיקום מעמדה העולמי של ארה"ב, החזית מול סין היא זו שמעסיקה יותר מכל את תומכיו ומתנגדיו. עוד לפני נצחונו, נשמעו אזהרות מפני גישה "רכה" ביחסים מול היריבה הגדולה ביותר של ארה"ב. עם זאת, מהר מאוד הבהיר ביידן את עמדתו הנצית יחסית בסוגיה. "סין תאכל את ארוחת הצהריים שלנו אם לא נמהר לפעול לגבי תשתיות", אמר שעות ספורות אחרי שיחת הטלפון הראשונה שלו עם נשיא סין שי ג'ינפינג. "הם עובדים קשה מאוד כדי לעשות את מה שלדעתי אנחנו נצטרך לעשות", ציין, בהזהירו כי על ארה"ב לפעול מהר כדי שלא לאבד את היתרון הכלכלי.

בינתיים, הפוליטיקאים הניציים ביותר מרוצים ממהלכיו של הנשיא. לא רק שהבטיח בהופעתו הראשונה בפנטגון כי ארה"ב תתמקד בהרתעה צבאית וכלכלית מול סין, הזהיר את סין מפני הפגנת כוח מול טייוואן והונג קונג והבטיח שתשלם על מעשיה נגד המיעוט האויגורי, הוא אף שלח שתי נושאות מטוסים לים סין הדרומי ומינה שורת בכירים הידועים בגישת "המלחמה הקרה" כלפי סין. אלה כונו בידי שי, "האליטה האמריקאית". מיד בתום השיחה עם הנשיא הסיני, תמצת ביידן את גישתו בציוץ - "אמרתי לו שאעבוד עם סין כשזה יועיל לעם האמריקאי".

3. מענקים לאנרגיה נקייה

למרבה ההקלה, חוט שני אחד מחבר בין כל מהלכי ביידן - משבר האקלים. בין אם תוכניות הקשורות לשיקום הכלכלה, ליחסים עם סין או לתפקיד שארה"ב מבקשת להחזיר לעצמה בזירה הבינלאומית, נושא האקלים הפך בממשל ביידן מ"סוגייה" לעניין של ביטחון לאומי ומדיניות חוץ.

כך, בתוכניות התשתית, שהן ליבת התחרות הכלכלית מול סין וגם כלי לשיקום הכלכלה, נמצאים פרויקטים למעבר לאנרגיה מתחדשת ומענקים לאנרגיה נקייה, כמו מכוניות חשמליות והקמת כוח משימה לצדק סביבתי. על מנת "לאחד ולפייס" את המדינה, ביידן פועל כדי להגן על האינטרסים של האוכלוסייה הילידית ואדמותיה, כפי שמשקף המהלך לעצירת תוכניות קידוח באלסקה וביטול הנחת צינור הנפט קיסטון XL. על כל אלה יפקח מי שמכונה צאר האקלים, ג'ון קרי, השואף להפוך את ארה"ב לכוח העולמי המוביל במאבק. ילן אף התחייבה בפני מנהיגי ה־G7, כי הם יכולים לצפות שארה"ב תיטול את המושכות ותוביל מדיניות אקלים מתקדמת.

את הפרויקטים שנועדו להתניע את הכלכלה, לסייע למעמד העובדים וגם לתמוך בעתיד ירוק יותר ינהל ממשל ביידן באמצעות 21 סוכנויות פדרליות שאותן הוא מכנה חיל אקלים אזרחי. "זה לא הזמן לצעדים קטנים, עלינו להיות נועזים", אמר ביום האקלים שצויין בבית הלבן בסוף ינואר, "בדיוק כמו שאנחנו זקוקים לתגובה לאומית מאוחדת למגפה, אנחנו זקוקים נואשות לתגובה לאומית מאוחדת למשבר האקלים".