אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האקדח על שולחן בג"ץ: צו על תנאי בעתירה לצמצום כלי נשק צילומים: עמית שאבי, פייסבוק

האקדח על שולחן בג"ץ: צו על תנאי בעתירה לצמצום כלי נשק

רציחתה של דיאנה רז בידי בעלה השוטר נתנה זריקת זירוז לבג״ץ, שרק עכשיו נזכר לקיים דיון רציני בעתירה שהוגשה לפני שנתיים נגד השר לביטחון פנים, שריכך את הקריטריונים לנשיאת נשק במרחב האזרחי: “ככל שיותר כלי נשק מסתובבים בחוץ, סיכוי גבוה יותר שייעשה בהם שימוש לא ראוי״

21.02.2021, 07:34 | משה גורלי

שבועיים אחרי רציחתה של דיאנה רז בידי בעלה השוטר, הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירה הדורשת לצמצם את כלי הנשק ברישיון במרחב הציבורי. "ככל שיש יותר כלי נשק שמסתובבים בחוץ, יש סיכוי גבוה יותר שייעשה בהם שימוש לא ראוי", אמר השופט מני מזוז. את העתירה הגישה קואליציית “האקדח על שולחן המטבח”, שכוללת שבע עמותות ובהן האגודה לזכויות האזרח, שדולת הנשים וארגון משפחות נרצחים ונרצחות. העתירה הוגשה בנובמבר 2018 על ידי עורכות הדין אן סוצ'יו, ענת טהון אשכנזי, סמדר בן נתן ונטע לוי. ורק עכשיו, אחרי שנתיים וחצי, הוצא הצו.

קראו עוד בכלכליסט

העתירה תוקפת את מדיניות השר לביטחון פנים, "המרחיבה באופן קיצוני את הנגישות לכלי ירייה אזרחיים ואת נוכחותם במרחב הציבורי והפרטי. מדיניות זו מתבטאת בפרסום המשיב מאוגוסט 2018 של 'תבחינים' חדשים, המרחיבים באופן חסר תקדים ובלתי סביר את המספר הפוטנציאלי של בעלי רישיון לכלי ירייה אזרחיים ב־600 אלף איש נוספים".

כפי שבתאטרון “אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית”, ניתן לומר שככל שיותר אקדחים "מסתובבים בחוץ", בלשונו של מזוז, גדל הסיכוי שחלק מהם גם יירו בסוף. והקורבנות כאן נמנים עם כמה קבוצות. העתירה מתמקדת בשתיים: נשים ומתאבדים. נשים שנרצחו בידי בעלים או בני משפחה וחיילים שלקחו נשק הביתה והתאבדו. ולפני הדיון העקרוני, חשוב לציין שאין הסכמה על הנתונים המספריים, לא בין העותרים למדינה וגם לא בין מחקרים ניטראליים. במעקב “הארץ” פורסם שב־2020 נרצחו 16 נשים, ואילו בדו”ח התצפית הישראלית על רצח נשים, גוף שהוקם באוניברסיטה העברית בירושלים, נמצא ש־25 נשים נרצחו ב־2020. והמחלוקת המשפטית אינה רק על המספרים, אלא על ההיגיון, התכלית ומידת הסיכון שבהפצת הנשק במרחב הפרטי.

דם חם, נשק חם

 

עקרון היסוד הוא שאין בישראל זכות מוקנית לשאת נשק, ונשק ניתן רק לאוכלוסיות שיש להן צורך ספציפי בכך על בסיס עילות מוגדרות. למשל אנשים המתגוררים ביישובים המוגדרים "זכאים" עקב רמת איום על היישוב. בסוף שנות ה־90 עלתה דרישה מצד צה"ל להרחיב את התבחינים המאפשרים נשיאת נשק כדי לאפשר לקצינים להמשיך ולהחזיקו ברישיון גם לאחר שחרורם מהצבא. דרישה זו הביאה ב־2001, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, להקמת ועדה ממשלתית שהרחיבה את התבחינים וכללה בהם "אדם שהשתחרר מצה"ל בדרגת סרן ומעלה" וכן "קצין ולוחם ביחידות מיוחדות בצה"ל".

מחאה על רצח נשים, צילום: מוטי קמחי מחאה על רצח נשים | צילום: מוטי קמחי מחאה על רצח נשים, צילום: מוטי קמחי

בשנים 2013-2012, לאחר גל קשה של אירועי רצח והתאבדות, פרסם המשרד לביטחון פנים דו”ח "מדד אלימות לאומי 2014", שקבע כי שיעור מקרי הרצח בנשק חם גבוה בישראל באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה־OECD. המגזר הערבי תרם את חלקו למגמה בנדיבות העולה על חלקו באוכלוסייה. עיקר הנשק הבלתי חוקי מגיע לחברה הערבית באמצעות גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בגדה המערבית, אולם גם מגניבות מבתים ומכלי רכב. במקביל התגבשה ההבנה שהנשק הארגוני המצוי בידי מאבטחים במסגרת עבודתם מציב סיכון משמעותי לביטחון האישי. במשך שנים ארוכות נהגו מאבטחים לקחת את נשקם לביתם בסיום יום העבודה, וזאת בין היתר בהיעדר מקום לאחסון הנשק במקום העבודה. ב־2013 נרצחו שמונה בני אדם בנשק שנשאו מאבטחים מחוץ לשעות העבודה. בדצמבר 2013 הפכה הממשלה כיוון והחליטה על "הקטנת נגישות לאמצעים קטלניים".

והנה, נכתב בעתירה, שנתיים לאחר מכן, בין 2014 ל־2016, "לא נרצח ולו אדם אחד נוסף בנשק אבטחה במרחב הביתי, וזאת לאחר שנים רבות שממוצע הרציחות בנשק אבטחה עמד על לפחות שלושה אנשים בשנה. נתונים אלה מהווים עדות מובהקת לקשר שבין תפוצת נשק לבין אלימות במשפחה ורצח חפים מפשע".

ירידה נרשמה גם בכמות התאבדויות החיילים. ירייה היא דרך ההתאבדות הנפוצה ביותר בקרב חיילי צה"ל, וכמחצית מההתאבדויות מתרחשות מחוץ לבסיס. לכן גיבש הצבא כבר ב־2006 מדיניות של צמצום מספר החיילים שמורשים לצאת עם נשק לחופשת סוף השבוע. החלטה זו הביאה לירידה של 40% במספר ההתאבדויות בצבא.

מני מזוז, דיאנה רז שנרצחה לפני שבועיים בידי בעלה, צילומים: עמית שאבי, פייסבוק מני מזוז, דיאנה רז שנרצחה לפני שבועיים בידי בעלה | צילומים: עמית שאבי, פייסבוק מני מזוז, דיאנה רז שנרצחה לפני שבועיים בידי בעלה, צילומים: עמית שאבי, פייסבוק

גלנט מתנגד לארדן

 

ב־2015 התהפכו שוב המגמה והמדיניות. על השינוי חתום הפעם השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן. "אזרחים מיומנים המחזיקים בכלי ירייה במרחב הציבורי תורמים לתחושת הביטחון, מהווים קו הגנה חשוב בפני פיגועי יחידים, ומשמשים למעשה כמכפילי כוח מזדמנים, וכך מחזקים את ביטחון הציבור", מסרה הודעת הדוברות באוגוסט 2018. אבל כבר מ־2015 החל ריכוך הקריטריונים לנשיאת נשק.

רפורמת הנשק של ארדן כללה בין היתר זכאות לרישיון לנשק לכל בוגרי הכשרת רובאי 07 (כל בוגרי יחידות החי"ר) ומעלה, אפילו אם עברו 50 שנים מאז סיום השירות. הנימוק המרכזי של ארדן היה שריבוי אקדוחנים אזרחים יסייע לסכל פגועים.

פיני שיף, יו"ר ארגון חברות האבטחה, התנגד למהלך: "אני לא מבין בשביל מה לחמש 600 אלף מאזרחי ישראל בנשק ולהפוך אותנו לאיזה מין מיליציה אזרחית חמושה. אנחנו נשב מחר במסעדה ולמישהו ידמה ששמע קול נפץ כי משהו נפל על הרצפה ו־20 אזרחים ישלפו נשק. נשק ייגנב ונשק ילך לאיבוד ויהיו פריצות לבתים רק בגלל שאולי יש שם נשק ואפשר לקחת אותו". עמדה דומה נשמעה על ידי השר יואב גלנט: "כאשר אתה משתמש בנשק בידי אנשים לא מיומנים, בעיקר אקדחים, אתה יכול להגיע לתוצאות מאוד בעייתיות של קטל של אנשים שלא היו מעורבים".

לצורך נימוקים משפטיים, גייסה העתירה את הבג"ץ שביטל את הפרטת בתי הסוהר, וגזרה ממנו את הנימוק נגד הפרטת הכוח השלטוני שאמון על הביטחון הציבורי והפקדתו בידי אזרחים חמושים. "לאורך השנים", נכתב בעתירה, "'נזרקו' שוב ושוב על ידי המשיב (השר לביטחון פנים – מ.ג.) אמירות בלתי מגובות באשר לריבוי המקרים שבהם אזרחים היו מעורבים בסיכול אירועי טרור. מדובר במקרים ספורים שרובם ככולם התרחשו בשטחים שבהם הזכאות לרישיון נשק קיימת לכלל התושבים זה שנים ארוכות ואין כל צורך בהרחבת התבחינים".

המדינה לבג”ץ: אל תתערב

 

בתשובה לעתירה, באמצעות עו"ד רועי שויקה, מסכימה המדינה ש"תבחין רובאי 07 הוסיף פוטנציאל של מאות אלפי מבקשי רישיון, אבל בפועל מספר הבקשות קטן. מטרת הרחבת התבחינים", נכתב, "היא לאפשר לאזרחים מיומנים בעלי הכשרה איכותית, המחזיקים בכלי ירייה במרחב הציבורי, לתרום לתחושת הביטחון האישי וכן להוות קו הגנה חשוב מפני פיגועי יחידים".

בנוגע לרצח נשים, השיבה כי היו "שלושה מקרים של רצח מנשק פרטי ברישיון בשנים 2018-2015, כולם מקרים שלא היו תלונות קודמות בין בני הזוג על אלימות".

ומלבד המחלוקת על הנתונים, מזכירה המדינה לעותרים שבסופו של יום הסמכות היא של השר, ומוטב שבית המשפט לא יתערב בה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות