חוט מאריך חיים: טובי מעצבי האופנה בתצוגה חדשה

שידת מגירות ותיקים מפתיעים ברכותם עשויים מצמיגים ישנים, תיקים וסינרים עשויים לעילא מבדי ברזנט של אוהלים צבאיים משומשים, פריטי וינטג' ועליהם רקמה עמלנית, שמלות משי מרהיבות שנצבעו ונגזרו וקיבלו חיים חדשים - כל אלה הם חלק מתערוכה חדשה במתחם קום איל פו בתל אביב העוסקת במיחזור וחידוש של פריטי אופנה ועיצוב במסגרת הפרויקט השנתי של קום איל פו לקידום ותמיכה בעסקים וביצירה מקומית.

הפעם הבמה ניתנה למעצבים שיצרו פריטים מתוך מודעות אקולוגית וחברתית. "כל נושא הקיימות אינו חדש, אבל בעקבות הקורונה מונחים כמו סלואו דיזיין ועיצוב אקולוגי התעצמו", אומרת אוצרת התערוכה נעמה פאר. "חשוב היה לי למצוא מעצבים שמתעסקים בעבודה האסתטית שלהם במיחזור וחידוש”.

מימין בגדים בעיצובה של אביגיל קולקר ושמלה בעיצוב דנה כהן | צילומים: אלה ברק, רותם לבל

ואכן כל יוצר, בדרכו הייחודית, לוקח פריטים ישנים ויוצר מהם אסתטיקה חדשה. למשל, המעצבת המוכשרת בוגרת שנקר דנה כהן, שפיתחה בפרויקט הגמר שלה ב־2015 בד אקולוגי העשוי מסריגים ישנים שהיא גורסת והופכת לחומר גלם חדש דמוי לבד. השילוב בין הסריג (שאותו היא סורגת בהזמנה) ליריעות הלבד למקשה אחת ממחיש את הגריסה של הבגדים בבד בשמלות, מעילים ושכמיות. קולקציית הבגדים המרשימה שלה "צמיחה עירונית" בנויה ממערכות לבוש שמשלבות סריגים חדשים עם לבד ממוחזר שיצרה בהשראת צילומי לוויין של נאסא וממחישה את תופעת העיור הגלובלית ב־50 השנים האחרונות. "כבת של חקלאי ראיתי את אבא שלי מאבד בשנים האחרונות את הקרקע לטובת בנייני הייטק”, היא מספרת, “וזו הזדמנות לספר את הסיפור האישי שלי". לצד זאת כהן מציגה לראשונה פריטי עיצוב לבית הכולל ציורי קיר יפים מלבד, שההשראה להם היא ציורי טבע דומם הולנדי מתקופת תור הזהב, וכריות נוי. "הדבר היפה ביותר בתהליך המיחזור הוא לתת חיים חדשים לבגדים שהשימוש בהם תם", מוסיפה כהן. "בגדים שנושאים איתם ערך רגשי. המטרה היא גם להחזיר לבגדים את הערך האבוד שלם בתקופה של ייצור המוני, ולכן חשוב לי לייצר פריטים על־זמניים ואיכותיים".

המעצב הייחודי ויוי בלאיש, שנודע בשמלות הערב והכלה הפיוטיות שלו, בגזרות מתוחכמות ובמסורת העשייה של אופנת קוטור, צבע שמלות כלה ישנות בטכניקה ידנית, גזר אותן, תפר והפיח בהן חיים חדשים. התוצאה מרהיבה. "יש לו דגמים שהוא לא מוותר עליהם", אומרת פאר, "וזו דרכו לשמר ולחדש אותם". זו הפעם הראשונה שבלאיש מוכר פריטים מחוץ לסטודיו שלו, ולתערוכה הוא גם עיצב ליין של סוויטשירטים מפוטר וינטג' בשילוב תחרות או רקמה, שכל אחד מהם נוצר בדגם בודד.

למעשה, רוב הפריטים בתערוכה הם יחידים במינם. למשל, עבודות הרקמה של המעצבת בוגרת שנקר אביגיל קולקר על פריטי וינטג' ויד שנייה. ניכר שקולקר משקיעה הרבה מחשבה מאחורי כל פרט ופרט. "חלק גדול מהעשייה שלי היא למצוא פריטים שיצאו מהמחזור ועדיין יש להם ערך", היא אומרת. "אנחנו צורכים המון, ונראה שכל העיסוק בבגדים מציב את הרכישה במרכז ואת הבגד פחות, ותהליך הייצור נאבד בדרך".

כך גם עיצוביה של המעצבת הרב־גונית אילנית נאוטורה, היוצרת תיקים ורהיטים מרשימים מפנימיות ישנות של צמיגים, חומר שאינו מתכלה. המגע עם החומר מפתיע: רך למגע, מתמסר, נראה כמו עור חלק. שטיחים קלועים שתי וערב בעבודת יד, שידת מגירות וספסל עם כריות לישיבה עליו הם רק חלק מהעיצובים האורבניים־תעשייתיים ובלתי מתפשרים שלה, שבהם היא תוהה על היחסים בין אמנות לעיצוב, ומותחת את גבולות החומר בידיה.

בצד מעצבים אלה ואחרים — בהם האחים דניס וארצ'י ריאבקו מ־Havie שמעצבים תיקים מבדי ברזנט מאוהלים צבאיים משומשים, דניאל אלקיים שיוצר כלים ורהיטים משאריות עצים שעברו תהליכי שריפה ומעצבת התכשיטים גלית רונדין — יהיו גם מיצבים אינטראקטיביים של האמנית ג'ואנה ג'ונס מבגדים ישנים ושל אמן המיחזור לובקה שיבנה שער מחפצים ובגדים ישנים שיביאו המבקרים לתערוכה. כל הפריטים, המוצגים במתחם בהאנגר 26 בנמל תל אביב עד אפריל, מוצעים למכירה.