אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פינטק 2021

"ב-2025 לפחות 30% מהמשכנתאות יינתנו על ידי גופים שאינם בנקים"

כך אומר שחף ארליך, מנכ"ל חברת הפינטק טריא, בכנס פינטק 2021 של כלכליסט. לדבריו: "זה קורה בעולם. כל הגופים הפיננסיים נכנסים באמצעות חברות כמו טריא לשוק המשכנתאות. הרגולטורים מנסים לעשות שינוי, השינוי יגיע"

23.02.2021, 12:54 | חזי שטרנליכט

מנכ"ל חברת הפינטק טריא, שחף ארליך סבור שאת המהפיכה של הטכנולוגיה במתן אשראי אי אפשר לעצור. זה עניין של זמן לדבריו עד שהישראלי יוכל לקחת משכנתא בלי לקום מהכורסא.

בשיחה עם חזי שטרנליכט מכלכליסט בכנס פינטק 2021, הוא מעריך של מרות הקשיים שיצרה הרגולציה, וחוסר הרצון של הבנקים בכניסת גורמים נוספים, המפנה יגיע בסופו של יום.

קראו עוד בכלכליסט

הקורונה השפיעה על הרבה מאוד עולמות, נראה שאנחנו קונים היום הכל אונליין. איך היא השפיעה על עולם הפינטק?

"הקורונה האיצה תהליכים בעולם הפינטק. כאן מעניין ההבדל בין ישראל לעולם. ראינו בעצם שחברות פינטק ישראליות שפורחות בעולם, נכנסו תחת האלונקה לעולמות של האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בזמן הקורונה. בארץ עקב היסטוריה של רגולציה וחקיקה הפינטק לא יכול היה לפעול כך. אבל אנחנו רואים האצה של הפינטק בעקבות הקורונה ולישראל מגיעה מהפיכה אמיתית".

טריא מתכננת להגיע בקרוב לבורסה. תרצה לשתף אותנו בתוכניות העתידיות שלכם?

"הכניסה לשוק ההון היא חלק מהתוכנית האסטרטגית של טריא. בסופו של דבר הגופים המוסדיים רואים את הערך הכלכלי וההתפתחות שלנו וזה טבעי שנהיה שם. לדוגמא: שוק המשכנתאות. בשוק הזה מתכננים לעשות למה שעשינו בשוק של מימון קבוצות הרכישה. שם הפכנו לשחקן משמעותי גם ביחס למערכת הבנקאית. כשמשווים את שוק המשכנתאות בישראל לעולם ברור שטכנולוגיה צריכה לשנות את השוק הזה והיא תייצר בו תחרות".

"מרווחי האשראי בשוק המשכנתאות הם קרוב ל-2%. אנחנו מעריכים שכשתכנס הטכנולוגיה המרווחים ירדו משמעותית. בשנת 2025 לפחות 30% מהמשכנתאות בישראל יינתנו על ידי גופים שהם לא בנקים. איך אני יודע שזה יקרה? כי אני רואה את זה קורה בעולם. כל הגופים הפיננסיים נכנסים באמצעות חברות כמו טריא לשוק המשכנתאות".

שחף ארליך מנכ"ל טריא כנס פינטק, צילום: אלי לו שחף ארליך מנכ"ל טריא כנס פינטק | צילום: אלי לו שחף ארליך מנכ"ל טריא כנס פינטק, צילום: אלי לו

בישראל הרגולטורים לא בדיוק ששים להיכנס לזה. איפה נמצאת הבעיה היום?

"יש את מבנה הרגולציה בישראל. אם ניקח את הבנקאות הפתוחה – בכל העולם היא מובלת על ידי חברות הפינטק. במדינת ישראל בעקבות הרגולציה יש בנקאות פתוחה שהיא פתוחה רק לבנקים. זו מעין בנקאות סגורה כזאת. אנחנו מצפים שהמערכת הבנקאית תעורר את התחרות - אנחנו כנראה יכולים להמשיך לצפות. אני חושב שזה משתנה ואני חושב שהרגולטורים מנסים לעשות שינוי ואני חושב שהשינוי יגיע".

בתחום הארנק הדיגיטלי – הבנקים עקפו אתכם ואין לנו בעצם מה לצפות בתחום?

"הארנק הדיגיטלי זה חדשות מעולות. אבל זה עוד לא ארנק דיגיטלי. הדבר היחידי שאנחנו רואים במדינת ישראל זו טכנולוגיה לתשלומים או העברת כסף בין חברים. הארנק זו טכנולוגיה שמייצרת עבורך ערך. כשאתה בא לקנות בסופר היא לא תיתן לך להוציא כסף אם יש לך תווי שי. ואז סוף סוף 20% מתווי השי של הציבור לא ילכו לפח כמו שהם הולכים היום".

מה אפשר לצפות מטריא בשנים הקרובות?

"נציע טכנולוגיה הפיננסית שמלווה אותך כל חייך. בהתחלה זה ההורים שנותנים לילד בן ה-7 דמי כיס, הוא גדל ובגיל 21 ומתחיל לעבוד ואז האפליקציה מעודדת אותו להתחיל לחסוך לפנסיה. המערכת בוחרת את המסלולים לפנסיה ומשנה לאורך חייו לפי מה שנכון עבורו. וכמובן נמצאת שם בכל קנייה, הלוואה או משכנתא. למה שנקום מהכורסא לקחת משכנתא? אם יש בנקאות פתוחה אני יכול לשאול את כל הגופים המוסדיים אם רוצים לתת לך הלוואה ובאיזה תנאים? מה שיקרה שכולם ירצו לתת הלוואה כי הם ידעו באיזה תנאים זה ושיש להם דקה".

תגיות