"עולם הנכסים הווירטואליים יתחלק לרשימה לבנה - ורשימה שחורה"

"עולם הנכסים הווירטואליים הולך להתחלק לשתי קבוצות: מי שנמצא ברשימה הלבנה ומי שנמצא ברשימה השחורה" - כך אומרת יו"ר הרשות להלבנת הון, ד''ר שלומית ווגמן-רטנר בכנס פינטק 2021 של כלכליסט.

בדבריה מתייחסת ווגמן-רטנר לחקיקה החדשה שעברה לפני חודש בכנסת ומיועדת להסדיר את את הפעילות של הנכסים הווירטואליים. "מכוון שרשת הבלוקצ'יין מאפשרת לנטר ולעקוב אחרי מטבעות קריפטו, גופי האכיפה יכולים לדעת האם המטבע היה מעורב בפעילות פלילית לפי טביעות אצבע. לפני ביצוע כל פעולה, הפלטפורמה צריכה לבדוק את המסלול - אם המטבע עבר במסלול 'שחור' - אז הוא ברשימה שחורה. לפיכך, הפלטפורמות ירצו להיות תחת פיקוח ורגולציה כי פלטפורמה שלא תהיה תח פיקוח – תסומן על ידי שאר השחקנים, כשחורה וזה יפגע באותה פלטפורמה, משום לא ירצו לעשות איה עסקים".

בניגוד לתעשיות הקלאסיות שנוטות להתנגד לרגולציה או הטלת פיקוח חדשים, ווגמן חושפת כי לא כך הדבר במקרה הזה, אלא להיפך: "התעשייה העניקה הרבה תמיכה, הלכה איתנו יד ביד לחקיקת החוק כדי לוודא שיש הסדרה. כאשר נכנסים תחת אור השמש, התעשייה יכולה לנהל סיכונים וזה יגביר פעילות. התעשייה רוצה להיות לגיטימית ולפעול נכון ולהפסיק להיות 'מחוץ לגדר', דבר שמנע מהשחקנים הפיננסים הקלאסיים להירתע מאינטראקציה בגלל הסיכון הפיננסי למוניטין שלהם שכרוך בפעילות הזו".

ווגמן-רטנר מסבירה כי בכל הקשור לנכסים וירטואליים, מצד אחד הם מהווים הזדמנות, אבל מצד השני יש גם סיכונים לא קטנים. "מצד אחד, העולם הולך לכיוונים דיגיטליים, יש הרבה הזדמנויות. זה יותר זול וזמין. אך מצד שני, מדובר בנכסים אנונימיים שמשמשים גם לסחר בסמים, טרור, פשיעה, כי הם מאפשרים מעבר בין מדינות ללא ניטור, קשה להתחכות אחריהם וקשה לגופי אכיפה להתמודד", היא מסבירה.

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, יו"ר הרשות להלבנת הון | צילום: אוראל כהן

ווגמן-רטנר מפרטת את התהליכים והצמתים של התקופה האחרונה: "העולם הלך לצד מאוד חשוב שאומץ גם על ידי ישראל ממש החודש (תיקון חקיקה שעברה בכנסת -א.פ.). זה נבע מתוך הבנה שאי אפשר להתמודד עם האתגרים של העתיד עם הכלים של העבר ויש לאפשר ולבנות כללים בינלאומיים.

"ארגון ה-FATF - הגוף הבינאלומי שקובע את הכללים עבור כל המדינות והכלכלות בנושא נכסים וירטואליים - קבע את הכללים שכל המדינות חייבות לציית כאשר מדינה שלא עומדת בהם מנודה מהמערכת ונכנסת לרשימה השחורה.

"ישראל הצטרפה לארגון לפני שנתיים אחרי שהצלחנו להתקבל כחברות. הכללים שנכנסו לתוקף מדברים על כך שיש צורך שהפלטפורמות – נותני השירותים וירטואלים - חייבות לעשות זיהוי והכרת הלקוח ובדיקת נאותות: על כל פעולת העברה של מעל 5,000 שקל, צריכים לרשום את הפרטים של המעביר ושל המקבל - כמו 'במערכת הרגילה".

"אנו שמים על הקריפטו  שכבה של סוויפט (SWIFT) כמו במערכת הבנקאית והיא מכונה TRAVEL RULE. כל הפרטים יושבים על הבלוקצ'יין וזמינים לגופי האכיפה. בנוסף, יהיה צורך בדיווח לרשות לאיסור על הלבנת הון. שלל מדינות כבר נכנסו למשטר הבינלאומי הזה".

בהתייחס למשבר הקורונה, יו''ר הרשות מספרת כי "העבריינים גם עברו לעבוד מהבית. אנו רואים עלייה חדה בפשיעה המקוונת הפיננסית. הם העבירו פעילות עבריינית לזירת האינטרנט גם".