סופטבנק ואדם נוימן מנסים לסחוט מ־WeWork מה שאפשר

480 מיליון דולר - זה הרבה או מעט? תלוי מאיזו זווית מסתכלים. על פי הסכם החילוץ שנחתם בין אדם נוימן לבין חברת ההשקעות סופטבנק בשלהי 2019, המייסד הישראלי של WeWork היה אמור להיפגש עם מיליארד דולר. לעומתם, 480 מיליון דולר לא נראים כל כך הרבה.

ההסכם העריך את חברת חללי העבודה ב־9 מיליארד דולר, ולפיו היה אמור סופטבנק לשלם 3 מיליארד דולר עבור 21% ממניותיה. אלא שבתחילת 2020 נסוג מאסיושי סון, העומד בראש סופטבנק, מן ההסכם. נוימן הגיב בתביעה.

כעת קרובים שני הצדדים לחתימה על הסדר פשרה שלפיו סופטבנק ירכוש 10.5% מהחברה תמורת 1.5 מיליארד דולר, מה שיפגיש את נוימן עם חצי מהסכום המקורי שהובטח. עם זאת, ההסכם החדש יותיר את נוימן עם עוד חבילת מניות WeWork, ועדיין במעמד של בעל המניות הפרטי הגדול בחברה שהקים ושממנה הודח בעקבות הכישלון המהדהד של הנפקתה בוול סטריט.

אדם נוימן | צילום: רויטרס

הדלת עלולה להיסגר בכל רגע

מה שדוחף את ההסדר הוא שובו של החלום על הנפקה בוול סטריט, הפעם לפי שווי של 10 מיליארד דולר. החלום נראה בהישג יד בזכות שיטת הספאקים (חברות הארנק), שהשתלטה על שוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב.

סופטבנק רוצה להתקדם מהר ככל הניתן עם התוכנית המחודשת להנפקת WeWork כדי לנצל את המומנטום, מתוך הבנה כי הדלת עלולה להיסגר בכל רגע. הסכסוך עם נוימן נראה לא טוב, אפילו עבור גופים מוסדיים שעקרונית כבר מסכימים לקבל לזרועותיהם את WeWork.

סופטבנק כבר רשמה הפסד של עשרות מיליארדי דולרים על ההרפתקה בחברת המשרדים המשותפים, ומהם עוד 1.5 מיליארד דולר בדרך לאקזיט המיוחל?

לולא ההנפקה, סביר להניח שסון ונוימן היו מתכתשים בבתי המשפט עוד תקופה ארוכה, כאשר סון נשאר עם כל הסיכון ואילו נוימן בלי הכסף הגדול, שהיה אמור לשמש כמעין פיצוי על ההדחה המתוקשרת והצורמת מהבייבי שלו. שני הצדדים מזהים את ההזדמנות שנקרתה בדרכם, באדיבות שוק המניות הרותח והקלות הבלתי נסבלת של הנפקת חברות חלום לא רווחיות באמצעות ספאק.

במקביל לעדכון על הפשרה המתגבשת בין הצדדים, ציינו גורמים המקורבים לחברה כי היא נמצאת גם על סף חתימת הסכם מיזוג עם ספאק בשם בו קפיטל (Bow Capital). זה האחרון גייס 350 מיליון דולר, אך WeWork רוצה לגייס סכום גבוה יותר, ולכן בימים אלה יוצא הספאק לגיוס של כמה מאות מיליוני דולרים נוספים במסגרת מה שמכונה גיוס PIPE.

סביר כי כבר במסגרת ההנפקה ימכור סופטבנק, שבעקבות הפשרה עם נוימן כבר מגיע לאחזקה של 90% ממניות WeWork, חלק ממניותיו. גם נוימן, שכבר לא מחזיק בתפקיד רשמי בחברה, אך לפי המקורבים אליו עדיין מעורה בנעשה בה, עשוי לממש מניות בהנפקה.

שווי של 10 מיליארד דולר בהנפקה הוא אמנם לא החלום הגדול של נוימן וסון, שרצו להנפיק את WeWork לפי שווי של יותר מ־40 מיליארד דולר ב־2019. אולם, לאור הגילויים על אודות הפסדי הענק של החברה והתרבות הארגונית הקלוקלת שלה - שכבר התפרסמו בספר, ועוד אחד צפוי לצאת לאור יחד עם סדרת טלוויזיה של אפל WeCrashed בכיכובם של אן התאוו'י וג'ארד לטו בתפקיד נוימן ורעייתו רבקה - גם זה נראה כלא מעט כסף.

בעקבות הסכם הפשרה וההנפקה שצפויה לאחריו, ישיב נוימן לעצמו את סטטוס ה"מיליארדר", שאיבד עם התפוצצות בועת WeWork בסוף 2019. לאחר הדחתו הוא הוערך ב־450 מיליון דולר, לאחר שבשיא ההייפ סביב החברה נאמד הונו ב־14 מיליארד דולר על הנייר.

המנהלים עשו סדר

מה שונה ב־WeWork של 2019 לעומת 2020? בראש ובראשונה הרבה פחות הייפ והיבריס מכפי שאפיינו אותה בימיו העליזים של נוימן. בראש החברה עומדים כיום שני מנהלים "יבשים" לאין שיעור לעומת היזם הישראלי ארוך השיער, והם הובאו על ידי סופטבנק כדי לעשות סדר בבלגן.

מאז כניסתם, יושמה בחברה תוכנית קיצוצים נרחבת שכללה פיטורי 2,000 עובדים, צמצום תוכניות התרחבות והפחתה בהוצאות שיווק. על פי פרסומים בארה"ב בסוף 2020, WeWork רשמה הכנסות של 811 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020 והתזרים השלילי מפעילות הסתכם בחצי מיליארד דולר. על פי הערכות, לחברה יש יתרות מזומנים של 3 מיליארד דולר שנותרו בקופתה מההזרמות של סופטבנק, וזאת לעומת חששות לקשיי תזרים בספטמבר 2019.

השנה האחרונה היתה מורכבת לכל שוק הנדל"ן המשרדי לאור המעבר לעבודה מהבית, אך ההשפעות על חללי העבודה לא חד־משמעיות. מצד אחד, knotel, מהמתחרות החזקות של WeWork בשוק האמריקאי, הגישה בקשה להגנה מפני נושים בארה"ב בתחילת פברואר.

מצד שני קיימות תחזיות אופטימיות לנישה זו, לאור הערכות כי חברות גדולות ירצו לספק לעובדיהן אתרי עבודה קטנים, קרובים יותר לאזורי מגורים ומאפשרים גמישות, ללא אחזקת מטה גדול בהסכמים ארוכי טווח. ל־WeWork יש נכס בדמות מותג חזק ומוכר, באופן אבסורדי לא מעט בעקבות מעלליו של נוימן שיגיעו בקרוב לטלוויזיה, כמו למשל צריכת סמים במטוס הפרטי שעלה לחברה לא פחות מ־60 מיליון דולר.