אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כלכלה מעגלית

"מערכות ההתרעה לא עבדו ולא קיבלנו התרעה עד שהזפת הגיעה לחופי ישראל"

פרופסור נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה: "אין היום למשרד אפשרות כלכלית להחזיק כוח אדם שיכול להתמודד עם אסון בקנה מידה כה גדול". לדבריה, בתחום הסביבה ישראל צריכה להתמקד בארבעה תחומים: מעבר לאנרגיה מתחדשת, תזונה בת קיימא, שמירה על שטחים פתוחים וכלכלה מעגלית

28.02.2021, 13:07 | דורון ברויטמן
"תאגידים וחברות משתמשים במשאבים שהם משאבים עולמיים כלכליים ששייכים לכולנו אבל בהרבה מאוד מקרים לא משלמים עליהם וגם לא משלמים על הנזק שהם גורמים בתהליכי הייצור", אומרת פרופסור נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה בראיון שהעניקה היום (א') לכלכליסט במסגרת כנס כלכלה מעגלית. "קודם כל צריך להשית את העלות האמיתית של התעשייה הלינארית על התעשיינים", היא טוענת.

קראו עוד בכלכליסט

כלכלה ליניארית, על פי קורנפלד-שור, היא כלכלה שבה משתמשים במשאבי הטבע והופכים אותם לפסולת ללא שימוש חוזר בפסולת. הדרך החדש שמציעה קרונפלד-שור להתמודד עם הבעיה הזו היא שימוש בפרקטיקות של כלכלה מעגלית: "אנחנו חייבים להשקיע בטכנולוגיות חדשניות, לפתח טכנולוגיות שיהפכו את הכלכלה המעגלית ליותר יעילה, יותר ישימה. דבר שני זה להשקיע ולעזור לתחומים האלה על ידי תמריצים והשקעות. אני מאמינה שבסופו של דבר כשהמחירים יהיו מחירים אמיתיים, הכלכלה המעגלית תלך ותגדל, וברגע שאנחנו נאפשר לכלכלה הזו לגדול היא תהפוך להיות הכלכלה המובילה. אני חושבת שתוך עשר שנים הכלכלה המובילה צריכה להיות הכלכלה המעגלית. והתפקיד שלנו, בחקיקה, באכיפה, בתמריצים בתמלוגים היא לגרום לזה שהשוק יעבור משימוש בכלכלה לינארית לשימוש בכלכלה מעגלית".

"אחת הבעיות של כל התנועה הסביבתית היא שהיא לא דיברה במונחים כלכליים, אלא במונחים של אנחנו צריכים לשמור על הטבע והגנה סביבתית", טוענת קרונפלד-שור, "זה נכון אבל אף פעם היא לא הצליחה לעבור את החומה למקבלי ההחלטות ולכלכלנים. חייבים להתחיל להשתמש במונחים כלכליים ובשפה הנכונה כדי לעשות שינוי. כדי שזה ישתנה אנחנו צריכים לחשוב בצורה אחרת, היום אנחנו לא מקנים לטבע ערך. הטבע הוא נכס, משאבי הטבע הם נכס".

פרופ פרופ' נגה קרונפלד שור פרופ

בהתייחס לזיהום הזפת שפקד את חופי ישראל בשבוע האחרון, מסבירה קרונפלד-שור כי למשרד להגנת הסביבה אין היום אפשרות כלכלית להחזיק כוח אדם שיכול להתמודד עם אסון בקנה מידה כה גדול". לאור כך, חלק מאסטרטגיית ההתמודדות עם האסון כלל שימוש נרחב במתנדבים. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות וחברה בארגונים בינלאומיים שהיו אמורים להתריע על האירוע. "יש לנו פה בעיה עם עבריינים שלא הודיעו כשזה קרה", טעונת קרונפלד-שור, "מצד שני מערכות ההתרעה לא עבדו ואנחנו לא קיבלנו התרעה עד שהזפת הגיעה לחופי ישראל. צריך גם לזכור שהאירוע קרה בזמן סערה משמעותית, כך שגם אם היינו מקבלים את ההתרעה בזמן, ספק אם אפשר היה לטפל ולמנוע את ההגעה של הזיהום לים".

קרונפלד-שור נבחרה לפני מספר שבועות לתפקיד המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. לדבריה, "אנחנו נמצאים בתקופה שבה האנושות גדלה בקצב חסר תקדים ובמקביל ישנה התפתחויות טכנולוגיות מדהימות ועלייה ברמת החיים. לכל הטוב הזה יש מחיר ואנחנו לא משלמים אפילו קצת. את התוצאה של ההתנהלות הזו אנחנו מתחילים להרגיש ביום יום בתנאי אקלים קיצוניים. אי אפשר להמשיך ולהתכחש לזה שכדור הארץ מתחמם ושאנחנו נמצאים בתהליך של הכחדת מינים אדיר. באופן ספציפי בישראל אפשר לתחום בארבעה נושאים שצריכים להתעסק איתם: מעבר לאנרגיה מתחדשת, תזונה בת קיימא, שמירה על שטחים פתוחים וכלכלה מעגלית. אלו נושאים שחיוניים לחיים התקינים שלנו בכדור הארץ".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות