אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מבחן רכב

לנהוג בפומה ולפנטז על מוסטאנג

פורד נכנסת עם הפומה לאחת הקטגוריות התוססות ביותר בשוק הישראלי, זו של רכבי הכביש־שטח הקטנים. פומה מתברר כאחד הטובים ביותר בקטגוריה, עם המראה הנכון והתנהגות כביש מהנה במיוחד, אבל איכות החומרים העממית והעיצוב החסכני אינם מצדיקים את המחיר

01.03.2021, 08:10 | תומר הדר

פורד היא חברה שהתנהלותה עלולה ליצור רושם כאוטי, של חברה המתנהלת בשני מישורים במקביל – המישור של השוק האמריקאי וזה של השוק האירופי, שני שווקים שכמעט אין קשר ביניהם. בשוק האמריקאי בכירי פורד הצהירו רק לפני שנים ספורות שמדובר בחברה שמתמחה בטנדרים בלבד. ואז הגיעו המוסטאנג החשמלית והברונקו, שהפכו את פורד כמעט בן לילה מיצרנית טנדרים לחוואים ולפועלים לחברה רלוונטית ומדוברת.

באירופה פורד מתמחה בפיאסטה, בפוקוס וגם בפיתוח רכב אוטונומי. בישראל, כך נדמה, פורד מתמחה בהרבה נוסטלגיה לדגמי עבר שהצליחו כאן בעשורים הקודמים, אך היצע הדגמים הנוכחי – שמורכב מרכבי כביש שטח אמריקאים, טנדרים ופורד פוקוס שמכירותיה מדשדשות זה שנים – אינו מצליח להעפיל לגבהים שאליהם הגיע המותג בעבר מבחינת רלוונטיות ללקוחות. הדגמים האגדיים של פורד – המוסטאנג, המוסטאנג החשמלית והברונקו, אותם יצרני תדמית שמשכנעים לקוחות שסמל פורד הכחלחל יכול להיצמד גם לחזיתה של מכונית מסעירה – נעדרים מאולמות התצוגה הרשמיים של פורד בארץ.

עם זאת, כעת לפורד יש סיכוי ממשי לכבוש נתח באחת הקטגוריות התוססות ביותר בשוק הישראלי, זו של רכבי הכביש שטח הקטנים. את הקבוצה הזאת אפשר לחלק לשניים: האופנתיים, כמו פיג'ו 2008 וסקודה קאמיק, קבוצה של רכבי כביש שטח שמתהדרים בעיצוב נאה ובתאי נוסעים איכותיים; והעממיים, כמו יונדאי ווניו וקיה סטוניק, רכבי כביש שטח פחות מתוחכמים שמחירם יורד בקלות מתחת לרף 120 אלף שקל.

פומה מביאה לשולחן שם של דגם עבר של פורד וגם הבטחה לביצועים ספורטיביים. הקונספט דומה לאותה פורד פומה של שנות התשעים: שלדה של פורד פיאסטה (שכבר אינה משווקת בישראל), מנוע של פורד פיאסטה אך באריזה ספורטיבית.

פומה שועט מתרום לתעוז, מאשתאול לירושלים, מדרך בורמה לתל אביב. פומה הוא רכב כביש שטח נאה, יש לו צמד פנסים עגלגלים בולטים מעל קו מכסה המנוע וצללית שמצליחה להתל בנהגים שמסתכלים. אחד חושב שזו ניסאן, שני זורק מיצובישי.

פורד פומה. מבט מבפנים, צילום: עמית שעל פורד פומה. מבט מבפנים | צילום: עמית שעל פורד פומה. מבט מבפנים, צילום: עמית שעל

יש רכבי כביש שטח שיש להם זהות מותגית משפחתית ברורה. פיג'ו 2008 הוא 208 גבוהה. רנו קפצ'ור הוא קליאו עם כבוד. הישראלים, למרבה האירוניה, לא מכירים את פורד פיאסטה כך שאין להם על מה להתבסס.

לפומה יש גגון מזויף קטן, שטח חלונות מינימלי ונאה וחישוקי גלגלים גדולים. עם זאת, פומה כבר אינה חדשה. היא חוגגת שנתיים באירופה. ובעולם שבו יצרני רכבי הכביש שטח האירופים הבינו כבר בשנה שעברה שעיצוב קיצוני מוכר יותר, לפומה קצת קשה להתבלט.

בלי גימיקים מיותרים

קפה קצר, מקינטה חדשה. הישנה נהגה לצפצף ולאיים להתפוצץ. החדשה מבעבעת אך לא מאיימת. קפה חזק בתא נוסעים חדש. ראשית, תא הנוסעים של הפומה מעט צר. יש יצרני רכב שיודעים כיצד לייצר תאי נוסעים עם פטנטים חכמים יותר כדי לתת יותר מקום לזרועות ולרגליים. שנית, איכות החומרים של פורד פומה עממית להכעיס, גם בחלק העליון של לוח המחוונים. הפלסטיק שחור ומחוספס. בגרסאות הבכירות יותר יש שפע של תפרים צבעוניים ומושבים ספורטיביים, אך הן עולות יותר.

פורד פומה. תכונות ספורטיביות שאין לאחרים, צילום: עמית שעל פורד פומה. תכונות ספורטיביות שאין לאחרים | צילום: עמית שעל פורד פומה. תכונות ספורטיביות שאין לאחרים, צילום: עמית שעל

בגרסה שלנו אין בקרת אקלים, אין בלם יד חשמלי וגם אין פתיחה חשמלית לתא המטען. כדי לקבל מזגן במושב האחורי צריך לסמוך על הפתחים מקדימה וחסר גם שקע טעינה ליושבים מאחור. היושבים מקדימה נהנים מזוג מושבים מצוינים אך ההגה יכול להתכוון יותר לרוחק. מערכת המולטימדיה של פורד פשוטה להפעלה ופועלת היטב והנדסת האנוש טובה מאוד - לפעמים עדיף תא נוסעים נטול גימיקים מיותרים, בלי שעונים דיגיטליים מתחלפים, מדי צריכת דלק אינטראקטיביים ומערכות לא נחוצות להתראות על טיפולים קרובים.

מערכות הבטיחות של הפומה מפתיעות: יש מכוניות שבהן מערכות הבטיחות מתערבות באופן אגרסיבי, עובדות שעות נוספות כדי להזכיר לנהגים על מה שילמו תוספת מחיר באמצעות סדרות בלתי פוסקות של צפצופים. אלה של פומה מתריעות רק כשצריך.

כל מתחרה בכל קטגוריה בענף הרכב צריך מאפיין יחודי, USP בשפת אנשי שיווק, משהו שיבדל אותו מעדר המתחרים ויגרום ללקוחות לרצות לקנות. פורד פומה הוא המתחרה הספורטיבי. עובדה, בפורד החליטו להחיות מן העבר שם של חיית טרף, ועוד בעידן שבו שמותיהן של מכוניות נבחרים בקפידה על ידי קבצות מיקוד של לקוחות שמתלבטים בין צירופי מספרים לשמות נטולי כל משמעות. בכל הקשור להתנהגות הכביש, הפומה היא באמת המתחרה הספורטיבית. אפשר לומר אפילו שהתנהגות הכביש של הפומה היא אחת הטובות ביותר בקטגוריה.

לא מתבלטת באבזור

מתחילים בחנות האופניים בלטרון. משם בכיוון האקדמיה לשוטרים ביעף קצר מול מיני ישראל. שלושה סיבובים קטלניים בכביש, שניים מתוכם בצורת האות S. פומה נכנסת לסיבוב הראשון מהר וחזק, לא מאבדת כיוון ולא מאבדת אחיזה. סיבוב שני יותר חזק, אותו סיפור. סיבוב שלישי הכי חזק, פומה היא רכב כביש שטח שבא לעשות טוב לנהגים שירצו לנהוג ממש מהר, על רכב כביש שטח עממי בכבישים של אזור לטרון. ייתכן שאת מספר הנהגים האלה בישראל אפשר לספור על כף יד אחת. לפומה יש מנוע שמחזיר מהר למציאות. מנוע בנפח של ליטר אחד שמפיק 125 כוחות סוס עם טורבו. לא מנוע למי שאוהב לעוף בסיבובים, כן מנוע למי שצריך לחסוך בדלק, להתנהל ביום יום. תיבת ההילוכים אוטומטית כפולת מצמדים המגיבה מעט לאט. ידיות להעברת הילוכים מגלגל ההגה או כל מנגנון אחר להעברת הילוכים ידנית, שנעדרו ממכונית המבחן, היו עושים פלאים לביצועים ואולי גם לאגו של הנהג.

בשורה התחתונה: פורד פומה הוא רכב כביש שטח חביב להפליא. יש לו את המראה הנכון, יש לו התנהגות כביש מהנה במיוחד, אך יש לו גם חסרונות. הראשון הוא המחיר. פומה עולה 128 אלף שקל, מחיר גבוה משמעותית ממתחרות כדוגמת קיה סטוניק ויונדאי ווניו, מה שממקם אותו ישירות מול סקודה קאמיק ודומיו. הפרשי המחיר עשויים להיות מנומקים באותן תכונות ספורטיביות שאין למתחרים, או בפזילה ברורה בכיוון של ציי הרכב חובבי ההנחות - אך דווקא האבזור הוא כזה שקרוב יותר לרמה שמציעים המתחרים הזולים.

מעבר לכך, כדי להצדיק זהות מותגית נועזת, מוניטין ספורטיבי ועוד סיסמאות שגורמות ללקוחות לפתוח את הארנק צריך גם כיסוי, כלומר זהות מותגית ברורה. כזו שמדרבנת את מי שקונה פומה אך מפנטז על מוסטאנג שעומדת לצידה באולם התצוגה.

בלי כל אלה, הפומה עשויה למצוא עצמה נופלת בין הכיסאות של ענף הרכב הישראלי. וחבל שכך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות