הייצוגית התקבלה: חברות הביטוח הגדולות יחזירו למבוטחים מאות מיליוני שקלים

חמש חברות הביטוח הגדולות כלל, מגדל, הפניקס, הראל ואיילון יצטרכו לפצות מבוטחים על אי־תשלום ריביות בשנים 2010‑2021. כך קבע אתמול בית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר קיבל תובענה ייצוגית שהוגשה נגד החברות. בשנת 2015 הוחלט על אישור התביעה כייצוגית, ואתמול ניתן פסק דין בתביעה לגופה. חברות הביטוח הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על חלק מהחלטת האישור משנת 2015, אולם בהמשך משכו את הערעור.

במסגרת התובענה נטען על ידי התובעים באמצעות עורכי הדין מיכאל בך ורון לדרמן ממשרד בך, לדרמן ושות' כי חברות הביטוח נמנעות, כמדיניות, מלהוסיף ריבית על תגמולי ביטוח המשולמים על ידן, בכל ענפי הביטוח, בכל סוגי הביטוח, ובכל פוליסות הביטוח, ללא יוצא מן הכלל, וזאת בניגוד להוראת סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח.

 

התובעים טענו כי בהתאם לסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח סכומי הריבית שנצברים אצל חברות הביטוח על תגמולי הביטוח, בתקופה של החל מתום 30 יום ממועד מסירת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, שייכים למבוטחים, בעוד שבמשך שנים, חברות ביטוח שלשלו כספים אלה, המצטברים לסכומי עתק, לכיסן.

התובעים טוענים כי מעבר לסכומי ההשבה המשמעותיים, המוערכים במאות מיליוני שקלים, שחברות ביטוח צפויות להידרש להשיב למבוטחים, צדדים שלישיים ומוטבים בגין תקופה של כ-11 שנה, הרי שלפסיקה זו תהיה השפעה כמעט על כל אדם במדינה - באשר היא צפויה לסייע לטפל ברעה החולה הנפוצה ביותר בשוק הביטוח - פרקטיקת ההתשה, ה"טרטור" וגרירת הרגליים בה נוהגות, כך לטענת התובעים, חברות ביטוח בעת שהן נדרשות לממש את הכיסוי הביטוחי שהובטח על ידן.  

כידוע, המבוטחים משלמים במשך שנים את פרמיית הביטוח לחברת הביטוח, על מנת שביום פקודה יוכלו לקבל את הפיצוי הדרוש להם כדי להתמודד עם מקרה הביטוח שחלילה יפקוד אותם. כך למשל, כאשר מבוטח נפגע בתאונה, אין ביכולתו לעבוד והוא נדרש לעבור טיפולים, הוא זקוק לכספי הביטוח מיד; כאשר מבוטח נקלע למצב רפואי המצריך ניתוח, הוא זקוק לכספי הביטוח מיד. התובעים טוענים כי לחברות הביטוח יש באופן מובנה אינטרס במקרים רבים לדחות את מועד התשלום כמה שיותר, תוך שהן מעכבות את תהליך ההכרעה בתביעה ואת התשלום למבוטחים, מבלי שהן משלמות את המחיר בגין התנהלות זו. חברות הביטוח דחו את הטענות נגדן.

בפסק הדין שניתן היום הורה בית המשפט המחוזי כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט לשם קביעת הסכומים שיהיה על חברות הביטוח להשיב לציבור. כך, לפי פסיקת השופט רחמים כהן, "לצורך מימוש פסק הדין, כדי לחשב את ההשבה המגיעה לכל חבר בקבוצה באופן פרטני או על בסיס כלים סטטיסטיים ועל מנת לקבוע את אופן ההשבה לחברי הקבוצה (ולחלופין, בדרך של מתן פיצוי לציבור) - יש צורך במינוי מומחה, שימונה לאחר קבלת עמדות הצדדים בעניין זה. עמדות הצדדים לגבי הסמכויות שיינתנו למומחה ואופן עבודתו, יוגשו בתוך 30 ימים מהיום".

השופט קבע כי "התובענה הייצוגית מתקבלת. הגדרת הקבוצה היא: כל זכאי (מבוטח, מוטב או צד שלישי) אשר במהלך התקופה, שתחילתה שלוש שנים קודם להגשת התובענות וסיומה ביום מתן פסק דין זה (28.2.2021), קיבל מהנתבעות, שלא על פי פסק דין בעניינו, תגמולי ביטוח מבלי שצורפה להם ריבית כדין. 'יום מסירת התביעה' ממנו מתחיל מרוץ 30 הימים, שלאחריו תתווסף ריבית צמודה לתגמולי הביטוח בהתאם להוראות סעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, הוא המועד שבו התקבלה לראשונה בחברת הביטוח או אצל סוכן הביטוח, לפי המוקדם, פניה המעידה על כך, שהמבוטח (או צד ג' או המוטב) מעוניין לקבל את תגמולי הביטוח, ללא צורך בצירוף מסמך כלשהו. הודעה, להבחין מתביעה, היא כאשר המבוטח מודיע במפורש, שאינו מעוניין להפעיל את הפוליסה ולקבל תגמולי ביטוח וכי ההודעה היא למען הזהירות בלבד".

כאמור, בשנת 2015 אישר השופט יצחק ענבר מבית המשפט המחוזי בתל אביב הגשת תביעה ייצוגית כנגד 5 חברות הביטוח, בטענה כי הפרשי הצמדה וריבית המתווספים לתגמולי ביטוח המשולמים על ידן, מחושבים ומשולמים בחסר. מדובר ב-5 בקשות שהוגשו במהלך שנת 2013 נגד חברות הביטוח כלל, מגדל, הפניקס, הראל ואיילון, ונידונו ביחד. יש לציין כי חברות הביטוח הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על חלק מהחלטת האישור משנת 2015 - בקשה אותה הן משכו בהמשך.

המחלוקת באשר לאופן חישוב הריבית התמקדה בשאלה מהו יום מסירת התביעה כמשמעו בסעיף החוק. התובעים טענו כי מדובר במועד מסירת דרישת התשלום כשלעצמה, ואילו חברות הביטוח טענו כי הכוונה היא למועד שבו נמסר להם על ידי המבוטח המסמך המהותי האחרון הדרוש לבירור החבות. השופט ענבר קבע כי זוהי מחלוקת מהותית בעלת חשיבות צרכנית וציבורית רבה, הנוגעת כמעט לכל מבוטח שקיבל או יקבל תגמולי ביטוח. במקרים רבים שיעור הריבית המשולמת על ידי חברות הביטוח בחסר אינו גבוה ועשוי לנוע בין שקלים בודדים לעשרות שקלים לכל מבוטח, ועל כן מדובר במקרה טיפוסי בו תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה. השופט יצחק ענבר קבע אז כי הימנעות מאישור התובענות תוביל לכך שכספים בהן זכו החברות בעקבות הפרה לכאורה של חוק חוזה הביטוח - יוותרו בידיהן.