75 אלף מובטלי קורונה לא קיבלו דמי אבטלה

כ-75 אלף עובדים בממוצע שמשתכרים שכר נמוך והפכו למובטלים בחודשים הראשונים של משבר הקורונה לא קיבלו דמי אבטלה בחודשים אפריל, מאי ויוני. כך עולה ממחקר של הביטוח הלאומי. לפי המחקר, מדובר ב־10%-12% מהמובטלים בשכר נמוך. נתון זה מלמד כי למרות שהיקף תשלום דמי האבטלה הורחב בתקופת הקורונה, יש מספר גדול של מובטלים שלא קיבלו מהממשלה כל סיוע בשנה האחרונה.

עוד עולה מהנתונים שהיקף האבטלה גבוה משמעותית מנתוני מקבלי דמי האבטלה של הביטוח הלאומי. 

המחקר, שנערך על ידי מנהלת אגף מחקרי גבייה ביטוח הלאומי רפאלה כהן והחוקר קובי כהן, עסק בעובדים בשכר נמוך, שהם הציבור שנפגע בצורה הקשה ביותר מאבטלת הקורונה. זאת, בשל העובדה שרובם מועסקים בענפים או בתפקידים שלא ניתן להעביר לעבודה מרחוק, כמו ניקיון, שמירה, בנייה או מכירה קמעונאית. החוקרים מציינים כי שיעור העובדים בשכר נמוך בישראל הוא השני בגובהו ב־OECD אחרי ארה"ב.

סניף של הביטוח הלאומי. מקבלי השכר הנמוך נפגעו בצורה הקשה ביותר | צילום: אלעד גרשגורן

706 אלף איש בגילאי 18־70 עבדו בינואר 2020, כלומר לפני המשבר, בשכר נמוך שבין 2,500 שקל ל־7,200 שקל והם היו אז כרבע מהעובדים בישראל. השכר הממוצע שלהם היה 5,200 שקל, כלומר פחות משכר מינימום. עם זאת יש לזכור שחלק גדול מהם עבדו במשרה חלקית. 55% מהם נשים ו־45% גברים. בחודש אפריל, חודש השיא של המשבר, היו 53% מהקבוצה הזו מובטלים כל החודש או חלקו. ביוני, כשהמשק כבר נפתח, עדיין עמד מספר העובדים בשכר נמוך על 610 אלף בלבד, כלומר 100 אלף פחות מאשר בינואר.

הרבה חרדים וערבים

מתוך העובדים בשכר נמוך בינואר 54% היו נשואים ו־9% גרושים או אלמנים. ל־19% היו ארבעה ילדים ומעלה. 28% מהזוגות הנשואים הורכבו משני בני זוג שעבדו בשכר נמוך. לזוגות כאלה סביר להניח שאין כמעט חסכונות ולכן אבטלה ללא קצבה של אפילו אחד מהם תפיל אותם ישירות לעוני. 29% מהעובדים בשכר נמוך בינואר היו ערבים ו־11% היו חרדים. שיעור גבוה במיוחד (31%) של עובדים בשכר נמוךנרשם בירושלים שבה ריכוזים ערבים וחרדים גדולים. בקרב הערים הקטנות יותר בולטת אום אל פחם עם 44% עובדים בשכר נמוך.

הממשלה ביצעה הקלות שונות כדי להרחיב את מעגל מקבלי דמי האבטלה בתקופת משבר הקורונה, ואחת מהן היתה קיצור תקופת האכשרה לזכאות לחצי שנה במקום שנה. אולם מתברר כי למרות ההקלה הזו 12% מהעובדים בשכר נמוך, שהם 86 אלף איש, היו מובטלים אך לא קיבלו דמי אבטלה בשיא המשבר בחודש אפריל. סביר להניח שרובם לא צברו אפילו חצי שנה אכשרה. במאי וביוני ירד שיעורם ל־10%, כלומר 72 אלף במאי ו־67 אלף ביוני. ממוצע השכר של המובטלים האלה כשעוד עבדו היה 4,600 קל.

חשש מאבטלה כרונית

42% מהמובטלים שלא מקבלים שכר ביוני היו בגילאי 18–24 ועוד 30% בני 25–34. מובטלים אלה הם חלק מהתופעה הרחבה של אבטלת צעירים במשבר שיש חשש שחלקה תהפוך לאבטלה כרונית. סביר להניח שלנתון הזה תרמה מאוד העובדה שלא ניתן לקבל דמי אבטלה בגילאי 18־20, גיל שבו צעירים ערבים רבים עובדים.

ואכן, 37%, יותר משליש מהמובטלים ללא שכר ביוני היו ערבים, בערך פי 1.5 מחלקם באוכלוסייה. ייתכן גם שנתון זה מעיד גם על יכולת נמוכה יותר של מיצוי זכויות במגזר הערבי. 41% מהמובטלים ללא דמי אבטלה הועסקו קודם בעסקים קטנים של עד 20 עובדים. 18% מהמובטלים שלא קיבלו קצבאות אבטלה הגיעו מענפי המסחר.

לאור הממצאים ממליצים החוקרים "לשקול מתן מענקים לעובדים בשכר נמוך שלא קיבלו שכר ולא היה להם מענה במערך הקצבאות במהלך משבר הקורונה".